תביעה: הכשרת הישוב מסרבת להשיב נכסים של נספי שואה

תביעה שהגישה החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה לבית המשפט המחוזי בירושלים דורשת מחברת "הכשרת היישוב" להעביר לידיה סכום של למעלה מ-5 מיליון שקל שמקורם בקרקעות שנרכשו מהכשרת היישוב על ידי יהודים שנספו בשואה.

מדובר בקרקעות בעיר עפולה שנרכשו על ידי חברת "זכרון אברהם", חברה ציונית אשר נוסדה לצורך רכישת קרקעות מתוך כוונה להתיישב בהמשך בארץ ישראל. חברי הקבוצה שהקימו את החברה היו יהודים תושבי העיר לודז' שבפולין.

התביעה אשר הוגשה על ידי עו"ד אופיר פורת ועו"ד אוריה גרוס, היועצים המשפטיים של החברה להשבה, נתמכת בחוות דעתו המקצועית של פרופ' יוסי כץ ובמסמכים היסטוריים לפיהם הכשרת הישוב שהוקמה בשנת 1909 ונהגה למכור קרקעות בארץ ישראל ליהודים תושבי הגולה מכרה בשנות השלושים של המאה הקודמת קרקעות באזור "שיך-אבריק" בגליל התחתון אך אלה מעולם לא נרשמו על שמם של חברי הקבוצה. ביולי 1935 הסכימה הכשרת הישוב לעסקת חליפין לפיה במקום הקרקעות שרכשו חברי זכרון אברהם, יקבלו הרוכשים מגרשים באזור עפולה, ואולם הכשרת הישוב לא השלימה מעולם את העברת המגרשים על שמם של חברי זכרון אברהם ועל פי התביעה בשנת 1957 אף מכרה את המגרשים לצד ג', שלא כדין ותוך הפרת חובת הנאמנות מצידה.

לפי החברה לאיתור, בנסיבות המקרה בהן היה ברור כי ניתוק הקשר עם חברי זכרון אברהם אירע בשל מאורעות השואה חלה על הכשרת הישוב חובה מוגברת לשמירת המגרשים ובוודאי היה עליה להימנע ממכירתם לצד ג' ללא כל הצדקה ובלא עריכת ניסיון כלשהו לאיתור יורשיהם של בעלי המגרשים. בין היתר צירפה התביעה דו"ח של מבקר הסוכנות היהודית על חברת הכשרת הישוב מהשנים 1967-1968, "החברה מילאה תפקיד מרכזי בגאולת הקרקע של ארץ ישראל. במסגרת זו היא רכשה קרקעות מידי בעליהן הערביים ומכרה אותן ליהודים תושבי הגולה באמצעות שליחים ומתווכים. עיקר פעולות אלה בוצעו בשנות השלושים.....עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נפסק הקשר עם הקונים באירופה. רבים מהקונים נספו בשואה...שטחי קרקע רבים שתובעיהן לא הופיעו נמכרו על ידי החברה בשנית לאחרים בשנות החמישים והשישים...לגבי הקרקעות שתמורתן נתקבלה בזמנו במלואה לא הייתה החברה רשאית למכור את הקרקעות שנית אלא עליה היה להעבירן, בהעדר יורשים, לידי האפוטרופוס הכללי. ברם, עקרון זה לא קוים".

דו"ח הביקורת גם התייחס למקרה "זכרון אברהם" באופן ספציפי וקובע כי 18 חלקות בעפולה נמכרו בתמורה מלאה ליהודים אשר התגוררו בלודז', פולין ואף על פי כן נמכרו על ידי הכשרת הישוב לצד ג'. "18 חלקות בגוש 16685 בעפולה בשטח כולל של כ- 22 דונמים נמכרו בין השנים 1934-1937 ליהודים שונים בעיר לודז' שהשתייכו לקבוצת "זכרון אברהם". תמורת המגרשים שולמה במלואה. בשנת 1957 נמכרו כל אותן חלקות לקונה אחר מ. דה שליט שהעבירן מיד למשפחת ג'יבליק". בדו"ח הביקורת אף קיים פירוט אודות פניות יורשים לחברה, כך למשל בשנת 1947 פנה שמואל צבר בשמו של יעקב טעפער (בנו של חבר זכרון אברהם דב טעפער) בקשר לחלקה של אביו. בשנת 1946 הודיעה הכשרת הישוב לטעפער כי עומד לזכותו מגרש בעפולה בתנאי שימציא צו ירושה אשר הומצא על ידו ב-1949. ההתכתבות עם טעפער נמשכה גם בשנים הבאות אך למרות זאת בשנת 1957 חלקו נמכר בעוד פניותיו לחברה נמשכו עד לשנת 1964.

לפי התביעה ההסבר של הכשרת הישוב היה כי נאלצו למכור את הקרקעות למשקיע שיעבד אותם מחשש להשתלטות עליהן (זכויות של אריסים). בתביעה נטען, כי הכשרת הישוב לא נענתה במשך תקופה ארוכה לדרישות השבת הקרקעות או שויין ועל כן לא נותר להם אלא לפנות לביהמ"ש תוך נסיון לתקן את העוול שנעשה עם נספי שואה ובמטרה לאתר את יורשיהם החוקיים.

עו"ד יהושע ננר המייצג את חברת הכשרת הישוב אמר בתגובה "מדובר בחברה שרכשה אדמות בגליל ולאחר מכן כעבור כעשר שנים חבריה נסוגו מהרכישה, חלקם קיבלו קרקעות וחלקם כסף. יש לנו מסמך משנות השלושים לפיו כל מי שרכש קיבל תמורה ואין לנו חובות נוספים אליהם. להכשרת הישוב יש הנהלת חשבונות מאד מסודרת כבר מאותם ימים. תאמנו פגישות עם נציגי החברה ואין לומר דבר חד משמעי גם מבחינת החברה להשבת נכסים".