פייסבוק לא פועלת מספיק למניעת התאבדויות

האם פייסבוק אחראית במקרה של התאבדות?

 

פייסבוק מוצאת את עצמה בבעיה באיטליה: תובע פתח בחקירה רשמית נגדה לאחר התאבדותה של צעירה, קרולינה פיצ'יו, מצפון המדינה. פיצ'יו, בת 14, שמה קץ לחייה אחרי שקבוצה של כמה חלאות צילמו אותה שיכורה בשירותים של איזו מסיבה והעלו את הסרטון לפייסבוק. על פי החשד, החלאות נקטו במהלך הזה משום שהם היו חברים של בן זוגה של פיצ'יו, אותו היא החליטה – ובהתחשב בחברים שלו, זו נשמעת החלטה נבונה – לנטוש לאנחות.

בינואר האחרון כתבה פיצ'יו מכתב התאבדות בפייסבוק: "סלחו לי אם אינני חזקה. אינני יכולה לשאת זאת יותר". היא קפצה אל מותה מחלון ביתה. קבוצת הורים איטלקית הגישה תלונה כנגד פייסבוק, והתלונה הזו הפכה לחקירה רשמית.

אז, קודם כל: אם אתם חשים עוברים חוויה דומה וחשים בצורך להתאבד, קראו קודם כל את זה. אחר כך דברו עם מישהו.

ועכשיו, בחזרה לאיטליה: המקרה של פיצ'יו אינו בודד. נער רומאי בן 15 שלח יד בנפשו אחרי שקבוצת נערים לעגה לו בפייסבוק וטענה שהוא הומוסקסואל. ראש קבוצת ההורים המודאגים הגדיר את התאבדותה של פיצ'יו "כקש האחרון", וציין שהחוק האיטלקי אוסר על קטינים מתחת לגיל 18 לחתום על חוזים – אבל פייסבוק מביאה לאיטליה את החוק האמריקאי שמתיר לה להתקשר עם קטינים בגיל 13 ומעלה, ודורש מהם לחתום על חוזים המשפיעים על פרטיותם, מבלי לערב את הוריהם.

התובע אומר שבשלב זה, החקירה לא מתמקדת בפייסבוק עצמה, אם כי היא תתשאל שורה של עובדי פייסבוק. הנסיון הוא לברר מה הם הנהלים של פייסבוק להסרת תוכן ולמה הם לא פעלו במקרים אלו. המדור ישמח לסייע לרשויות האיטלקיות, ויציין שהנהלים של פייסבוק במקרה כזה הם להעביר את השאלה לעובד שיושב בהודו, אשר מבחינת פייסבוק אמור לטפל בתלונה תוך 30 שניות.

לאיטליה יש היסטוריה של התייחסות רצינית להתנהלות של תאגידי ענק בתחום הפרטיות: למשל, היא גזרה מאסר על תנאי לשורה של בכירי גוגל משום שסרטון שתיעד התעמרות בנער מפגר נשאר יותר מדי זמן ביוטיוב, ולא הוסר במהירות.

לרגל אחרי הפיראטים

כפי שציינו לא פעם ולא פעמיים, המלחמה נגד גנבי תוכן נראית יותר ויותר כמו המלחמה בטרור: הנחת היסוד היא שהחשוד אשם עד שיוכיח אחרת. היתה לפחות פשיטה צבאית-למחצה אחת במלחמה הזו, זו על המתחם של קים דוטקום בניו זילנד.

עכשיו מוכיחים ברוני התוכן שהם לא למדו כלום ולא שכחו כלום: הם דורשים מהקונגרס האמריקאי להתיר לחברות התוכן לשתול רוגלה במחשבים אישיים החשודים בגניבת תוכן, כדי לברר אם זה אכן המצב.

וזה לא עוצר שם: חברות התוכן רוצות את הסמכות, במידה והרוגלה שלהן מצאה תוכן מוגן על מחשבו של המשתמש, להשתמש בטקטיקה הידועה של פושעים מקוונים, ולמנוע מהמשתמש גישה לקבצים מרכזיים שלו עד שישלם לה כופר. במקרים קיצוניים באמת, שהחברות שומרות לעצמן את הזכות להגדיר אותם, הן רוצות את הזכות להשמיד מרחוק את מחשבו של המשתמש. כלומר, הן רוצות להיות החוקרות, השופטות והמוציאות להורג. בלי שום נטל הוכחה.

ההמלצות האלה כל כך מופרכות שקשה להניח שאפילו קונגרס שנקנה על ידי תאגידי התוכן ינסה להעביר אותן. מישהו פה איבד קשר עם המציאות.

הלולז של אסד

משטר אסד עסוק בימים אלה במרץ בהשמדת האוכלוסיה שלו. יותר ויותר עדויות מגיעות על כך שהוא מפעיל נשק כימי כנגד המורדים. אבל העיתונות המערבית מתייחסת דווקא לצבא האלקטרוני הסורי – מיליציית הסייבר של המשטר.

הסיבה לכך ככל הנראה היא העובדה שאסופת הלוזרים המקוונת הזו פוגעת לא רק באזרחים סורים, אלא גם באזרחים מערביים, ולא סתם אזרחים מערביים, אלא בעקביות ובשיטתיות בעיתונאים. ככה אפשר, בלי לחשוב על זה יותר מדי, להפוך את השחתת חשבון הטוויטר של מישהו לשווה ערך להתקפה כימית.

ובכל זאת. The Verge מעלה את השאלה למה בעצם אסד צריך את ההאקרים. הם יעילים בחדירה לאתרים, ללא ספק – הצבא האלקטרוני הסורי מדורג במקום גבוה ברשימת כנופיות הסייבר – אבל השאלה היא במה הם מועילים. סביר להניח שאף אחד לא ישנה את דעתו על משטר אסד לטובה רק משום שמישהו פרץ לאתר שהוא נוהג לקרוא.

יתר על כן, ההאקרים המחוצקנים האלו עסוקים לא מעט בבדיחות מפגרות. בהתקפה האחרונה שלהם על AP, הם הפיצו שמועה על כך שאלילון נוער חולף כלשהו הודיע שהוא יוצא מהארון, כאילו שלמישהו אכפת. עיתונאים ששוחחו עם הלוזרים הגיעו למסקנה שמדובר בסך הכל בילדים שהחליטו שזה מה שהם עושים כדי להציל את המולדת שלהם. ולא בהצלחה מרובה.

מנוע החיפוש לבשר אדם פועל שוב

תופעה יחודית כמעט לסין היא "מנוע החיפוש לבשר אדם": נתינים סינים זועמים שפועלים יחדיו כדי לזהות אדם שביצע משהו שנראה להם כעוול, ואחר כך כדי להרוס את החיים שלו. לעתים המטרות ראויות, כמו פקיד מושחת שדורש מאב לתת לו לאנוס את בתו ומאיים עליו כשהוא מעז לסרב, ולעתים הרבה פחות, כמו במקרה של סינית שחיה בארה"ב אשר העזה למתוח ביקורת על משטר הגולגלות של בייג'ינג.

המקרה החדש הוא של נער סיני שצייר גרפיטי על עתיקה מצרית בעת שביקר במצרים. הנער, שכתב "דינג ג'ינהאו היה כאן" – חיקוי כנראה בלתי מודע של כמה מדוגמאות הגרפיטי העתיקות ביותר – הפך למושא זעם של הציידים. בשל העובדה שהוא כתב את שמו, הצליחו לזהות אותו תוך 24 שעות. בתגובה, הוריו של הנער יצרו קשר עם עיתון, והתחננו שהציבור הזועם יעניק לו הזדמנות נוספת, שכן הוא חונך לא כראוי.

חשוב לציין, כפי שעושה הרג'יסטר, שכל הויג'ילנטיזם המקוון הזה יכול להתרחש רק כאשר המשטר מעלים עין. מנוע החיפוש לבשר אדם לא הולך אף פעם על המטרות החשובות באמת בסין, רק על מטרות קלות. ביום שהוא יחרוג מכך, הוא ייגמר.

קצרצרים

 

1. הריגול הסיני המקוון גורר היסטריה קלה באוסטרליה: מישהו פרסם שם שההאקרים הסינים הצליחו לשים את טלפיהם על התכניות של המטה החדש של שירות הבטחון האוסטרלי, ASIO. ההתקפה, על פי הדיווח, הגיעה אחרי שמחשב קבלן שעובד עם הממשלה האוסטרלי נפרץ. תשמחו לשמוע, באותה הזדמנות, שלא רק פרויקטים ישראלים חורגים מהתקציב באופן קבוע: התקציב של הבניין החדש חורג בכ-171 מיליוני דולרים אוסטרליים והוא לא ייפתח במועד. הממשלה טענה שהדיווח על גניבת התכניות "איננו מדויק," ויש לקוות שההצהרה הזו לא מצטרפת לשורה של הצהרות ממשלתיות חסרות בסיס בתחום הריגול.

2. אריק שמידט הודיע שהוא "משתומם" מסקנדל העלמת המס של גוגל בבריטניה – כנראה שהוא לא קרא את הסיקורים הזועמים בתקשורת האמריקאית על התרגילים שעושה אפל בתחום ולא הבין שלציבור נמאס מכך שתאגידי ענק מקבלים הטבות ועדיין לא משלמים את המסים שלהם. שמידט טען בבריטניה ש"גוגל משלמת את מה שהיא חייבת על פי חוק", מה שיכול להיות נכון אבל מפספס לגמרי את הנקודה: הלוביסטים של חברות הענק הם אלה שכותבים את חוקי המסים, ונראה ששמידט לא מכיר, או מעמיד פנים שאיננו מכיר, את המושג של נבל ברשות התורה.

3. ואם לפייסבוק לא היו מספיק צרות עם החוק, אז כנופיה פקיסטנית ניצלה את הטרשת החברתית כדי לבצע חטיפה. החוטפים בנו פרופיל מזויף בפייסבוק, צדו את תשומת לבו של נער פקיסטני בן 13, ואחר כך פיתו אותו להגיע לפגישה. מאחר ומדובר בנער למשפחה מקושרת, המשטרה הפקיסטנית עשתה מאמצים ניכרים למצוא אותו, ובין השאר עלתה על מכשירי הסלולר של החוטפים. זה נגמר בקרב יריות, ארבעה מהחוטפים קיבלו זימון זריז לבית דין של מעלה, והנער חולץ בלי פגע. אמו של הנער התחננה בפני משפחות אחרות להקפיד על האופן שבו הילדים שלהם משתמשים בפייסבוק, ותוך אי הבנה של טיבה של התועבה אמרה שהם צריכים למנוע מהילדים מלהתחבר לאנשים אחרים.  

4. לחברת הרכבות הגרמנית יש מוניטין, והיא ממש לא מרוצה מהעובדה שוונדלים מגיעים מדי לילה לתחנות שלה ומשפריצים עליהן כתובות גרפיטי. הנקיון עולה לה מדי שנה כ-7.6 מיליון יורו. סדר צריך להיות, ועל כן הרכבת דוהרת עם הזמן, והיא תפעיל בקרוב מזל"טים כדי לעקוב אחרי הוונדליסטים מהאוויר, כשהם כמעט בלתי נראים, ותעמיד לדין את הנודניקים. לא בטוח בכלל שהאוכלוסיה הגרמנית, הרגישה לפרטיות שלה, תתלהב מהרעיון הזה.

5. ובדוגמא כמעט הפוכה, משטרת טיפטון שבבריטניה תשתמש בסמארטפונים כדי להפוך לשקופה יותר לציבור. השוטרים ישאו סמארטפונים שיתעדו באמצעות GPS את הסיורים שהם עורכים ברחבי העיר, ואחר כך כל זה יעלה לטוויטר. המטרה היא לאפשר לתושבים לדעת מה השוטרים עושים עם הכסף שמשלמים להם, וללמוד את המסלולים הקבועים של שוטרים. המשטרה אומרת שהמטרה של התרגיל היא להתמודד עם טענות של אזרחים שאומרים שהם לא זוכרים מתי ראו שוטר, למרות ששוטרים פיטרלו ברחוב שלהם באותו היום. עם זאת, שוטרים סמויים לא יתעדו את שוטטותם ברחובות. לתשומת לבה של משטרת ישראל.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
  

• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
  

• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"