ההתנגדות לחוק המשילות: הח"כים מוזמנים להתבונן במראה

דודו רותם מישראל ביתנו ויו"ר ועדת חוקה הצליח להקדים את חבריו בקואליציה ורשם לזכותו את תחילתו של סדר היום בעניין הצעת "חוק המשילות" . על-פי הצעת החוק, יוגבל מספר השרים ל-19 ומספר סגני השרים ל-4, אחוז החסימה בבחירות לכנסת יעלה מ-2% ל-4%, והצעות אי אמון בממשלה יוגשו אך ורק כאשר קיים רוב של לפחות 61 חברי כנסת, ויוצע בהן מועמד חלופי לראשות הממשלה. במידה והמועמד לא הצליח להקים ממשלה, הכנסת לא תפוזר והממשלה שכיהנה טרם הצעת אי האמון תמשיך לכהן.

ההצעה של דוד רותם גרמה לגל של תגובות, בעיקר, נזעמות מצד חברי כנסת שונים. המשותף לכל חברי הכנסת הוא המבט האינטרסנטי שלו ושל סיעתו. כך למשל מפלגות שעלולות לאבד את מקום מושבן בכנסת מתנגדות להעלאת אחוז החסימה. מפלגות שהתרגלו עד עכשיו לעלות לסדר היום הציבורי בעקבות הצעות אי אמון חוזרות ונשנות מתנגדות להצעת אי האמון המחושקת של דוד רותם.

מליאת הכנסת. "מתמקדים בהעלאת הצעות אי אמון חדשות לבקרים, שאילתות והצעות לסדר יום שהדיון בהן לא רציני מביש ומסורבל" | צילום: מיקי נועם אלון

הצעתו של דוד רותם מכוונת לחיזוק המשילות ויש לברך על כך. ועדת מגידור לשינוי מבנה הממשל הגישה מסקנותיה בשנת 2007. בוועדה זו ישבו מיטב החוקרים, אנשי ציבור ובכירי ממשל. הועדה הכירה בכך שיש לחזק את המשילות, ובמקביל ביקשה לחזק את יכולתה של הכנסת לבקר ולפקח. הצעת דוד רותם חסרה במקום זה. ועדת מגידור ביקשה להעלות את אחוז החסימה אבל בצורה מדורגת מ 2% ל2.5%, הציעה את הצעת אי האמון המחושקת בדומה לדוד רותם, המליצה לצמצם את משרדי הממשלה ל-18 שרים וביקשה לקדם בחירות איזוריות והכל כמקשה אחת. הצעות אלה אוזנו במספר הצעות נוספות שמחזקות את הכנסת ואת ועדות הכנסת. כך למשל ביקשה הועדה להתאים את ועדות הכנסת למשרדי הממשלה, כך שלכל משרד ממשלתי תהא ועדה בכנסת שתפקח עליו. פועל יוצא שיש לצמצם את מספר הועדות בכנסת.

חברי הכנסת חברים במספר ועדות ובקושי מגיעים לדיוני הועדות. ועדת מגידור ביקשה להקטין את מספר חברי הכנסת בוועדות, לחזק את הצוות המקצועי שליד הועדות, לצמצם את הצעת החוק שכל חבר כנסת מציע ולחייבו בבחינה תקציבית של השלכות הצעתו, לחלק כל ועדה בכנסת לוועדות משנה שיפעלו במקביל לאגפים שבמשרדי הממשלה, להסמיך את הועדות להטיל סנקציות על עובדי מדינה ואזרחים שקיבלו זימון להופיע או למסור מסמכים, וכמובן סנקציות על חברי כנסת שנעדרו מדיונים.

חברי הכנסת צריכים להביט במראה. חברי הכנסת לא עושים עבודתם באופן מקצועי כיוון שמהערכת המבנית חקיקתית לא מחייבת אותם ולא מספקת להם את היכולת לעשות זאת. לכן חברי הכנסת מתמקדים בהעלאת הצעות אי אמון חדשות לבקרים, שאילתות והצעות לסדר יום שהדיון בהן לא רציני מביש ומסורבל.

לפני הבחירות נזרקו לאוויר סיסמאות על "פוליטיקה חדשה". אכן הגיעה העת אכן לפוליטיקה חדשה. היכולת לקדם כזאת מחייבת ראשיתו של דבר להכיר במגרעות הפוליטיקה הישנה.

הכותב פרופ' לממשל ומשפט ציבורי, ויועץ אקדמי בכיר של המרכז להעצמת האזרח