אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רשות ני"ע נגד קמור: הסתרתם את הסכנה מפני המשקיעים צילום: ישראל מלובני

רשות ני"ע נגד קמור: הסתרתם את הסכנה מפני המשקיעים

חצי שנה לפני הקריסה בחברה לא ראו את הסימנים? הרשות טוענת כי הנהלת קמור נמנעה מלבאר בדו"חות הרבעון השני של 2012 את מצבה הקשה, ואף שלחה סימני הרגעה וטענה כי "אין חשש סביר שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה"

29.05.2013, 20:43 | ניר צליק

רשות ניירות ערך מאשימה בפעם הראשונה בתולדותיה חברה בפומבי בטענה לכשלים בביאורים בדו"חות הכספיים. הרשות טוענת כי קמור, שלה מונה מפרק זמני בשבוע האחרון, נמנעה מלתת גילוי מספק על מצבה הפיננסי בדו"חות הרבעון השני של 2012, שאותם פרסמה בסוף חודש אוגוסט. על פניו, מדובר בעילה לתביעה עבור משקיעי החברה הן כלפי קמור והן כלפי רואי החשבון של החברה, בריטמן אלמגור זהר. מדובר בפעם הראשונה שבה הרשות פונה בפומבי לחברה וטוענת כי הדירקטוריון שלה לא פעל כיאות בפרסום דו"חות כספיים, כשלרוב הרשות פונה אל החברות ומנהלת איתן מגעים לפני פרסום דו"חות כספיים בנוגע להסתייגויותיה.

קראו עוד בכלכליסט

רשות ני"ע, בראשות פרופ' שמואל האוזר, טוענת כי קמור היתה צריכה לספק ביאורים לגבי הגירעון בהון החוזר, תזרים המזומנים השלילי המתמשך וההפסדים המהותיים שהחברה רשמה ברבעון השני. בנוסף טוענת הרשות כי החברה היתה צריכה לדווח גם על אי־הוודאות סביב ההסכמות עם בנק הפועלים, שלפיהן ישוחררו 80 מיליון שקל מפיקדון קמור בבנק (לפי המתווה, הפועלים אמור היה לקחת 7 מיליון שקל ואת השאר להעביר לקמור). הרשות טוענת כי מעל המתווה לשחרור הכספים ריחף סימן שאלה, מאחר שבנק הפועלים דרש בתמורה שעבוד מלא על נכסי קמור, דרישה שלה היו צפויים בעלי האג"ח להתנגד נחרצות, כפי שאכן קרה בסופו של דבר.

שמואל האוזר , צילום: אוראל כהן שמואל האוזר | צילום: אוראל כהן שמואל האוזר , צילום: אוראל כהן

על פי רשות ני"ע, קמור כתבה בדו"חות הרבעון השני כי הדירקטוריון בדק את סימני האזהרה שעלו מהדו"חות, לרבות גירעון בהון החוזר, גירעון בהון העצמי וסימנים נוספים, והגיע למסקנה כי "אין לחברה קשיי נזילות ואין חשש סביר כי החברה לא תעמוד בהתחייבויותיה הקיימות והצפויות בהגיע מועד קיומן". עוד הוסיף דירקטוריון החברה כי הקביעה מבוססת על "יתרות המזומנים של הקבוצה, פריסתן המתוכננת של ההלוואות מהתאגיד הבנקאי לתקופה ארוכה ותוכניות החברה למימוש נדל"ן כפי שהוצגה לחברי הדירקטוריון". במקביל לפרסום הדו"חות, קמור גם פרסמה מתווה להסכם עם בנק הפועלים, לשחרור פיקדונות, ובו נכתב כי "לא קיימת ודאות כי המתווה אכן יתגבש לכדי הסכם מחייב".

טענות כלפי בכירי רוה"ח

הנקודה הקריטית, לדידה של הרשות, היא העובדה כי למעשה החברה נסמכה על שחרור פיקדונות מבנק הפועלים כדי לשלם את התחייבויותיה, אולם היא לא נתנה לכך ביטוי מספק בדו"חותיה.

עם זאת, הרכב דירקטוריון קמור כלל רואי חשבון בכירים, כך שעמדת הרשות עשויה לעורר שאלות. בין הדירקטורים שכיהנו באותה התקופה בקמור ניתן לציין את רו"ח גדעון סיטרמן, דירקטור במזרחי טפחות; שלמה שחר, ששימש ככונס הנכסים הראשי בעברו; רו"ח מנחם ארדר, יו"ר דירקטוריון קמור לשעבר; ורו"ח ד"ר הדס גלנדר, ראש המחלקה לחשבונאות בבית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל.

בנוגע להסכמות עם הפועלים, חושפת הרשות כי החברה התחייבה כלפי מחזיקי האג"ח עוד בחודש אפריל כי היא לא תתקשר בהסכם עם הבנק מבלי למסור הודעה לנאמני האג"ח לפני כן, כך שלמעשה היתה אי־ודאות רבה בנוגע לשחרור הכספים, שלא השתקפה בדו"חות החברה. עוד כותבת הרשות כי בישיבות הדירקטוריון אף הוצג תרחיש שבו הבנק יסרב לפרוס הלוואה שהעניק לקמור לתקופה ארוכה ויסרב לשחרר את הפיקדון, מה שמחזק את טענת הרשות כי היה צריך להיות לכך גילוי בדו"חות הכספיים.

עוד נקודה היא שקמור לא פרסמה בדו"חותיה כל גילוי על תוכניותיה העסקיות וכיצד היא מתעתדת לעמוד בהתחייבויות.

כשל במתן גילוי נאות

קמור עצמה טוענת כי הגילוי הפיננסי ניתן במסגרת אחרת, ולא במסגרת הדו"חות הכספיים, אלא בדיווחים שוטפים לבורסה. על כך כותבת הרשות כי הגילוי אינו מציית לכללי החשבונאות המקובלים, מאחר שהמידע צריך להופיע בדו"חות הכספיים כדי לתת הדגשה לאי־ודאויות בקשר למצב הפיננסי של החברה בצורה מרוכזת. עוד טוענת הרשות כי דו"חות כספיים עומדים בפני עצמם ואינם קשורים לגילויים אחרים בדיווחים מיידיים. לסיכום, כותבת הרשות כי נפל כשל במתן גילוי נאות בביאורים לדו"ח הכספי של קמור.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות