איפה הכסף? תקוע בדלת המסתובבת

החזאים טוענים שהקיץ יהיה חם. גם הכלכלנים חושבים כך. האווירה ברחוב מבטאת אי-שקט ואי-שביעות רצון, ובשבוע זה הציבור יתחיל להרגיש גם את השרב וגם את הגזרות הכלכליות על בשרו. כולם יתמקדו שוב בשאלות של צדק חברתי ואי-שוויון, וכמו תמיד – כולם יאשימו את כולם: הטייקונים, עובדי חברת החשמל והנמלים, החרדים, הבנקים, המונופולים. ואת מי שכחו? את הדלת המסתובבת.

לא ברחוב ולא בתקשורת, אין כיום שיח רציני על הסיבות האמיתיות לאי-שוויון. כדי לסכם ולפשט את העניין, בשיעור זה, אציג את שלושת הפרמטרים החשובים שיכולים להסביר את האי-שוויון והם: השכלה, גלובליזציה והמערכת המוסדית-פוליטית.

אפקט ההשכלה על האי-שוויון הוא די ברור: עובד שהשקיע בלימודים ויש לו הון אנושי יותר גבוה מעובד שלא למד, תפוקתו תהיה גדולה יותר ולכן גם שכרו. זו הסיבה שבכל הארצות, בממוצע, עובדים מיומנים משתכרים יותר ומובטלים פחות מעובדים לא מיומנים. האם מעמד הביניים יתנגד לכך שאדם שהשקיע בתואר יקבל שכר גבוה יותר? ודאי שלא. לכן אין טעם להילחם נגד מרכיב זה של האי שוויון.

אי שוויון במשק. אילוסטרציה | צילום: shutterstock

הסיבה השנייה לאי-שוויון במשק היא הגלובליזציה. מדינת ישראל מתמחה במוצרים עתירי ידע, לכן מוצרים אלו בולטים בייצוא הישראלי בזמן שמוצרי ה-"low-tech" מיובאים מחו"ל. מסיבה זו, השכר של עובדים מיומנים העוסקים בתחומי ההיי-טק עלה. האם נלחם נגד מרכיב זה של האי-שוויון? ודאי שלא.

אז מה מפריע ל-99% מהעם? ובכן, חלק הולך וגדל של התוצר הלאומי מתרכז כיום אצל קבוצה קטנה שמהווה 1% מהאוכלוסייה. בשנים האחרונות ראינו כי השכר האסטרונומי של מנהלי הבנקים ושל החברות הפיננסיות נקבע בלא קשר לתפוקתם. המצב בארה"ב הוא אף שערורייתי יותר. האבסורד הוא כה גדול עד שהשכר הגבוה ביותר שניתן בארה"ב בשנות המשבר (2008-2009), היה למנהל שחברתו נקלעה להפסדי ענק ופשטה את הרגל.

למה זה קורה? הסיבה היא אותה "דלת המסתובבת" (Revolving Door) של המערכת הפוליטית-מוסדית. האי-שוויון בהכנסות ובייחוד שכרם הגבוה של אותם מנהלים אשר תפוקתם רחוקה מהתגמול שבו הם זוכים, מתאפשר בגלל ה"קשר הגורדי" בין האליטות השונות: האליטה הביורוקרטית, הפוליטית והאליטה הכלכלית, ובגלל הדלת המסתובבת המקשרת ביניהם.

אנו עדים לתופעה שעובדים בכירים בשרות הציבורי עוזבים את משרתם, עוברים דרך ה"דלת המסתובבת", ומצטרפים לסקטור שפעם הם היו אחראים עליו. תופעה זו שכיחה בעולם כולו. עיינו למשל ברשימה של עובדי משרד האוצר שהיו פעם מנכ"לים, חשבים כלליים, ראשי אגף התקציבים, או אפילו מפקחי הבנקים, ובדקו היכן הם נחתו לאחר שפרשו. חלק גדול מהם הגיעו להנהלות הבנקים או המוסדות הפיננסים, ושכרם קפץ מעשרות אלפי שקלים למאות אלפי שקלים לחודש.

התנהגות זו שהיא חוקית לחלוטין גורמת לעיוותים רבים במשק ולפערים הולכים וגדלים בין הכנסות האליטה ושאר העם. דמיינו לעצמכם שאתם עומדים בראש רגולציה ויכולתם לפקח בצורה קשוחה ויעילה יותר. יכולתם למשל, למנוע את שחיקת הפנסיה של העם על ידי מיגור שכר האליטה במוסדות הפיננסיים. אבל אז אתם נזכרים שבעוד 10 שנים, גם אתם תעבדו באחת החברות הללו. אז למה למנוע שכר גבוה!

מחקרים רבים הראו שהקשר בין האליטות השונות הוא גם אחד הגורמים לחוסר המוביליות בחברה, לחוסר הגינות בתחרות, ולפער הגדל בהכנסות. בארה"ב נכתב רבות על תרומתו של הקשר הזה בין האליטות למשבר הכלכלי של 2008.

הצבעתי כאן על בעיה ספציפית של הדלת המסתובבת, אך מגרעותיה רבות. הדלת המסתובבת בין האליטה הרגולטורית לבין האליטה הכלכלית , תקפה גם בקשר בין חברי הכנסת והחברות במשק, רק שבמקרה זה התיווך נעשה על ידי חברות הלובינג.

הגיע הזמן לשנות את התמונה. מאחר שרק ל-99% מהעם יש אינטרס לשנות את המצב, ולאליטה השולטת אין שום אינטרס לשנותו, צפוי לנו קיץ חם מהרגיל.