אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"לא רק שתעריף המים לא יירד, הוא צפוי לעלות ב-5%" צילום: נמרוד גליקמן

ראיון כלכליסט

"לא רק שתעריף המים לא יירד, הוא צפוי לעלות ב-5%"

יו"ר פורום המנכ"לים של תאגידי המים שעיה קרפ לא מאמין שההסכם שעליו חתמו משרד האוצר ומרכז השלטון המקומי לייעול משק המים יפחית את התעריפים. לדעתו, החיסכון טמון דווקא בשינוי המע"מ והיטלי ההפקה

03.06.2013, 20:18 | חן פונדק

"מחיר המים נקבע לפי משתנים רבים. על השולחן של מועצת רשות המים יושבת החלטה להעלות את המחיר ב־5% בעוד כמה חודשים" - כך מספר יו"ר פורום המנכ"לים של תאגידי המים שעיה קרפ על רקע ההסכם שנחתם בשבוע שעבר בין משרד האוצר לשלטון המקומי במטרה להחיל רפורמת התייעלות במשק המים שאמורה להוביל להוזלת תעריפים.

קראו עוד בכלכליסט

"ברפורמה יש הרבה סכנות ואי־ודאות", אומר בשיחה עם "כלכליסט" קרפ, שמייצג בתפקידו את מנהלי התאגידים מול הרגולטורים השונים. "העובדה שסוגרים הסכם פוליטי בלי לערב את הגורמים המקצועיים - רשות המים ומשרד האנרגיה והמים - יש בה סכנה גדולה".

לפי ההסכם שנחתם, בשנתיים הבאות יפחתו נורמות התפעול של תאגידי המים כדי לאלץ אותם להתייעל; תינתן לתאגידים אפשרות לבחור אם להתאגד לתאגיד אזורי; ומדי שנה ייבחנו תוכנית ההשקעות, העמידות הפיננסית ואיכות השירות שלהם, ומי שלא יעמוד בקריטריונים שייקבעו יוכרח להתאגד.

שר האנרגיה והמים סילבן שלום. שינוי היטלי ההפקה יכול להוזיל את התעריף, צילום: עמית שעל שר האנרגיה והמים סילבן שלום. שינוי היטלי ההפקה יכול להוזיל את התעריף | צילום: עמית שעל שר האנרגיה והמים סילבן שלום. שינוי היטלי ההפקה יכול להוזיל את התעריף, צילום: עמית שעל

בשיחה עם "כלכליסט" קרפ תומך בהחלטה לחייב את התאגידים להתייעל או להתאגד כדי לחסוך עלויות, אבל מתייחס בספקנות להבטחת האוצר שתעריף המים יירד ב־5% עד סוף 2014 וכאמור טוען שהמחיר צפוי בכלל להתייקר. הסיבה לכך, לדבריו, היא "העלייה האחרונה במחיר החשמל, שמשפיעה על העבודה שלנו, של מקורות ושל מתקני ההתפלה, כמו גם מתקן ההתפלה של מקורות בנחל שורק שיתחיל לעבוד בחודש הבא". מתקני התפלה כמו זה שבנחל שורק מוקמים בשיטת BOT, ועל כן לפי הסכם בין המתקנים למדינה היא מתחייבת לקנות מהם מים. ככל שיש יותר מים מותפלים, מחיר המים עולה.

דרכים אחרות לחסוך

עליית המע"מ ב־1% כבר ייקרה את תעריף המים באופן מלאכותי החל מאתמול. בתשובה לשאלה למה בעצם גובים מע"מ על המים, קרפ מספר כי "בבדיקה מקצועית שעשינו הוספת המע"מ מוסיפה 2%–4% לתעריף המים. אם האוצר יגיד שהוא לא רוצה שנהיה מוכרים לצורך מע"מ נוכל לחסוך זאת בתעריף".

מעבר לכך, לטענתו גם ההצעה של שר האנרגיה והמים סילבן שלום לגבי היטלי הפקה יכולה לסייע בהוזלת התעריף. כיום 70% מתושבי ישראל מקבלים מים ממקורות, בעוד היתר מקבלים מים המופקים על ידי גורמים פרטיים, כמו עיריית ראשון לציון, מבארות מים או מי נגר. הגורמים שמפיקים את המים בעצמם חוסכים לעצמם את התשלום למקורות, אבל עדיין צריכים להעביר למדינה כספים שעוברים לקופת האוצר ולא לקופת רשות המים. השר שלום מציע שאותם כספים יעברו לרשות המים במקום לאוצר.

שעיה קרפ: "אני בעד  כל התייעלות, אך כל דבר צריך להיבחן פרטנית. אם יתברר שהתאגיד קטן ואין לו מאפיינים ייחודיים, אז יכול להיות שצריך לצמצם אותו", צילום: נמרוד גליקמן שעיה קרפ: "אני בעד כל התייעלות, אך כל דבר צריך להיבחן פרטנית. אם יתברר שהתאגיד קטן ואין לו מאפיינים ייחודיים, אז יכול להיות שצריך לצמצם אותו" | צילום: נמרוד גליקמן שעיה קרפ: "אני בעד  כל התייעלות, אך כל דבר צריך להיבחן פרטנית. אם יתברר שהתאגיד קטן ואין לו מאפיינים ייחודיים, אז יכול להיות שצריך לצמצם אותו", צילום: נמרוד גליקמן

"היום יש היטלי הפקה של גורמים פרטיים שאינם מקורות. הם משלמים הון שלכאורה אמור להיות מושקע במשק המים, אך מועבר לקופת המדינה ויכול להביא לחיסכון של 4% בתעריף", אומר קרפ.

"שיקולים ענייניים"

קרפ מברך על כך שמההסכם בין השלטון המקומי לאוצר עולה הכרה בחשיבות תאגידי המים, אבל הוא לא מתנגד אוטומטית לרעיון לצמצם אותם: "אני בעד כל התייעלות, אך כל דבר צריך להיבחן בבדיקה פרטנית. אם יתברר שתאגיד קטן ואין לו מאפיינים ייחודיים, אז יכול להיות שצריך לצמצמו".

לדבריו, העובדה שהשלטון המקומי התנגד תחילה להקמת התאגידים ולאחר מכן לצמצומם ולהפיכתם מחד־רשותיים לאזוריים נובעת מאינטרסים שונים. "כשאני בונה תוכנית עבודה מול ראש רשות היא מתואמת עם תוכנית הפיתוח שלו. פתאום בא ראש רשות ורואה שמכלילים את העיר שלו בתוך כמה יישובים וההשפעה שלו מבחינת השירות לתושבים והשקעה בתשתיות יורדת. זה רק הגיוני שהם ירצו לשמור על תאגיד עירוני".

קרפ טוען כי בניהול התאגידים נשמר שיקול ענייני של טובת משק המים, גם כאשר בפועל בעל הבית של התאגיד הוא רשות מקומית ורוב חברי הדירקטוריון שלו הם חברי מועצה או עובדי מועצה. "להבדיל מחברות עירוניות, חובת הנאמנות של הדירקטורים היא לתאגיד ולא לרשות. היום כל דירקטור צריך לחתום על הצהרה של אי־ניגוד אינטרסים ושלא תהיה לו נאמנות לרשות על חשבון התאגידים. אני לא אומר שאין בעייתיות עם איוש דירקטוריון על ידי בעלי תפקידים של בכירי הרשות, זו החלטה בעייתית. אך עדיין נשמר המסך בין הרשות לתאגיד, וזה הרע במיעוטו. ראשי הרשויות צריכים להיות מעורבים איכשהו בפעילות התאגידים", הוא אומר.

"הכל נפל על התאגידים"

בסופו של דבר, גם קרפ מסכים שהתאגידים עוד יכולים להשתפר. "יש הרבה במה להשתפר ואנחנו כל הזמן בעקומת למידה", הוא אומר. "שמו את התאגידים בחזית המאבק מול התושבים והפילו על התאגידים את כל החוליים של משק המים והתעריפים. אנחנו נותנים שירות לא פחות טוב ממה שהרשויות נתנו ובכל דבר מודדים אותנו בסטופר. אני לא אומר שאין תקלות ושלפעמים אין אטימות, יש ויש, אבל אנחנו מנסים להשתפר כל הזמן".

קרפ מנהל כבר שלוש שנים את התאגיד האזורי מעיינות הדרום, האחראי על ירוחם, דימונה, ערד ומצפה רמון. לכן ניתן היה לצפות שהוא יתמוך באופן גורף ברעיון התאגוד האזורי. עם זאת, קרפ מסתייג בעקבות בעיות שונות בחלוקה האזורית שהציעה רשות המים: "אנחנו בעד חיסכון והוזלת תעריפים, אבל כל דבר צריך להיבחן בשיקולים ענייניים ובשיתוף פעולה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות