91 תוכניות בנייה מאיימות על החופים בישראל

לא פחות מ־91 תוכניות בנייה מאושרות על החוף עומדות על המדף ויכולות לצאת לפועל. כך קובע מחקר חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שבוצע עבור חבר הכנסת דב חנין.

חוק השמירה על הסביבה החופית, שנכנס לתוקפו ב־2004, מגביל את אישורן של תוכניות בסביבה החופית 300 מטר מקו החוף. אולם מגבלות החוק לא חלות על תוכניות שאושרו טרם כניסת החוק לתוקף. בכנסת הקודמת היה אמור לעבור תיקון לחוק, ולפיו תוכניות בנייה שאושרו לפני 2004 ייבחנו שוב לפי קריטריון זה, אולם ערר של שר התיירות הקודם סטס מיסז'ניקוב עיכב את המהלך.

קו החוף בנהריה. ועדות מקומיות מעניקות היתרי בנייה בחוף אף שלא נמצאה תוכנית מתאר מפורטת במידה הנדרשת

במחקר בוצע לראשונה מיפוי שלם של התוכניות שאושרו לפני כניסתו של החוק לתוקף, חלקן משנות החמישים והשישים. 53 מהתוכניות נמצאות לאורך חופי הים התיכון, 32 לחופי הכנרת ושש בים סוף. לפי עורכות המחקר, ייתכן שקיימות תוכניות נוספות ישנות יותר, משום שהמיפוי בוצע על פי מאגר הנתונים של מינהל מקרקעי ישראל שכולל כ־90% מהתוכניות המאושרות בלבד.

מחברות הדו"ח נעמה טשנר, שירי ספקטור־בן ארי ושרון סופר כותבות כי "עקב לחצי פיתוח שונים, נוספו מקרים שבהם ועדות מקומיות מעניקות היתרי בנייה בחוף אף שלא נמצאה תוכנית מתאר מפורטת במידה הנדרשת".

כלל החופים בישראל משתרעים על פני 306 ק"מ. מתוכם כ־19 ק"מ הם חופי רחצה מוכרזים, 163 ק"מ אסורים לרחצה וכ־124 ק"מ הם שטחים בלתי מסווגים, שפתוחים ברובם לציבור. 18.3 ק"מ מהחופים הוגדרו על ידי המדינה כשמורות טבע.