יו"ר הבורסה: "כולנו קראנו את סטארט אפ ניישן, אבל סטארט אפ בורסה אנחנו לא"

"אנחנו רוצים שהבורסה תשקף את המציאות במדינת ישראל, כולנו קראנו את סטארט אפ ניישן, אבל סטארט-אפ בורסה אנחנו לא. המטרה העומדת לנגד עינינו היא שתהייה כאן סטארט-אפ בורסה", אמר היום (ג') שאול ברונפלד יו"ר הבורסה בטקס בו פרסמה הבורסה את המלצות הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המו"פ.

רשות ניירות ערך הציגה את המלצותיה לשינויים מבניים בשוק ההון ישראלי במטרה לעודד הנפקה של יותר סטארטאפים ישראלים בבורסה בתל אביב, זאת בעיתוי בו נשמעות כוונותיהן של חברות טכנולוגיות כגון מלאנוקס ואיזיצ'יפ להפחית את מעורבותן בשוק ההון בישראל.

בין ההמלצות: הרחבת חוק האנג'לים לחברות נסחרות, מתן אפשרות לדיווח באנגלית בלבד, מתן האפשרות לגייס כסף לחברות באמצעות אתרים בסגנון קיקסטארטר או הדסטארט, והנפקה של קרנות הון סיכון שיופעלו בידי גוף מוסדי במודל שדומה לקרן נאמנות.

אחת ההמלצות המהפכניות של הוועדה נוגעת לגיוס הון לחברות באמצעות מימון המונים, במודל המזכיר את זה של האתרים קיקסטארטר האמריקאי או הדסטארט הישראלי, אתרים המאפשרים לגייס תרומות מהציבור עבור מיזמים חדשים ויצירתיים. בגלל חוקי ניירות הערך לא ניתן להשקיע במיזמים האלה תמורת מניות ולכן מסתפקים האתרים במתן פרסים תמורת תרומות. ועדת המו"פ ממליצה לאפשר גיוס המונים של עד 2 מיליון שקל לחברה, כאשר משקיע בודד יוכל להשקיע בשנה עד 21 אלף שקל סך הכל ולא יותר מ-10,000 שקל לחברה אחת. עם זאת, גיוס שכזה יאלץ החברה לדווח וכן שמינימום 10% מסכום ההשקעה יגוייס ממשקיע מתוחכם אחד.

אסתר לבנון מנכ"ל הבורסה וסם ברונפלד יו"ר | צילום: אוראל כהן

בבסיס ההמלצות של ועדת המו"פ עומדת הכוונה להקים רשימה חדשה במקום הבלוטק שתקרא 'טק עילית' ותכלול חברות הייטק גדולות ויציבות בעלות שווי שוק של מעל 400 מיליון שקל, חברות פרטיות שינפיקו לפי שווי של 250 מיליון שקל ומעלה, או חברות פרטיות שיוכיחו כי ממוצע המכירות שלהן עומד על לפחות 80 מיליון שקל במשך שנתיים (ובלבד ששווי השוק שלהן לא נמוך מ- 185 מיליון שקל).

ללא מלאנוקס, נסחרות כיום 31 חברות טכנולוגיה בשווי שוק מצרפי של מעל 400 מיליון שקל. על בסיס רשימה זו תשווק הבורסה מדד שיכלול את 'טק עילית' וכן ענקיות הייטק הנסחרות בניו יורק, מדד שישווק לקניינים פיננסיים בחו"ל ומנפיקי ETF (תעודות סל) במטרה ליצור סחירות גבוהה יותר של המניות. "זהו מדד שרק החברות הגדולות ייכנסו אליו ורק אלה יקבלו את כל ההקלות שנציג", אמרה חני שטרנבך, יו"ר ועדת המו"פ שהגישה את ההמלצות. "עד עכשיו חברות הייטק ישראליות מגייסות בתל אביב 10 מיליון שקל בממוצע, אנחנו רוצים להביא את גודל הגיוס להיקף של 50 מיליון שקל".

הוועדה המליצה להרחיב את חוק האנג'לים הקיים, המעודד השקעה של משקיעים פרטיים בסטארטאפים צעירים, גם לחברות הייטק הנסחרות בבורסה. כך, רכישת מניות של סטארט-אפ במסגרת הנפקה ברשימת 'טק עילית', תוכר כהפסד הון בר קיזוז עד תקרה של 5 מיליון שקל לחברה וכל עוד מדובר בחברה שהונפקה קודם בתל אביב. לדוגמא, משקיע שרכש מניות של חברה ב'טק עילית' במיליון שקל, יוכל לקזז אותם כנגד רווחים אחרים בשוק ההון. גם עבור היזמים ובעלי האופציות ממליצה הוועדה למסות את העלייה בשווי האופציות רק לאחר ההנפקה במסלול הוני, במקום המס השולי. כלומר שהמס על מימוש אופציות בעלייה יהיה בהיקף של 25% ולא של עד 55% כפי שהוא כיום.

הוועדה גם ממליצה להקל משמעותית על חובת הדיווח של החברות לבורסה, ומאפשרת לראשונה לחברות לדווח באנגלית בלבד, חובה שעד היום ניתנה לחברות דואליות בלבד, בהתאם להוראות הדיווח האמריקאי Jobs Act, ומאפשרת שקט תעשייתי במשך חמש שנים לאישור תגמולים למנהלים על ידי הדירקטוריון.

המלצה נוספת קראה להקמת קרנות הון סיכון שייסחרו בבורסה וגם לחבר באותה ההזדמנות בינן לבין המוסדיים. קרן כזו תהיה פטורה ממס על הכנוסתיה, וכן תתאפשר החזקה של 75% ממנה בידי המוסדיים, במקום 50% כיום לצורך הפטור ממס רווחי הון ומס דיבידנדים.

לפי ההמלצה, קרן כמו פסגות, למשל, תוכל להקים קרן נאמנות סגורה לתקופה של 7 או 15 שנים, תגייס 400 מיליון דולר ותשקיע 30% ממנו בסטארט אפים פרטיים ואת השאר בחברות הייטק נסחרות. נכון להיום, קרנות נאמנות אינן יכולות להשקיע בחברות פרטיות, והוועדה מנסה לשנות זאת באמצעות קרן ההון סיכון הנסחרת. קרן שכזו תנוהל על ידי מנהל מקצועי שיגוייס מתעשיית ההון סיכון הפרטית, ששכרו יהיה 20% מרווחי הקרן שמומשו ועוד 2% דמי ניהול משווי נכסי הקרן שיוקצו מדי שנה לניהול המנגנון. בנוסף יש "כפל מבצעים": המוסדיים יוכלו לגבות כפל דמי ניהול, הן מהשקעה בקרן ההון סיכון, והן במדדים כהוצאה הנגבית מהעמיתים. זאת כל עוד הקרן אינה שייכת לאותם מוסדיים.

שמואל האוזר | צילום: עמית שעל

עוד המליצה הוועדה לאלץ את חברות האנליזה והאנליסטים להוציא הערכה בתוך 24 לאחר דיווח, וכן להנפיק שותפויות מסחריות בין חברה נסחרת לבין סטארטאפים פרטיים. כיום תעשיית ההיי טק הישראלית היא קטר הצמיחה העיקרי של המשק, אולם המצב בבורסה של תל אביב לא משקף זאת.

על רקע התייבשות מחזורי המסחר בבורסה, הוועדה מציגה שורה של הקלות רגולטוריות שמטרתן ליצור אלטרנטיבה לחברות שהן קטנות מכדי להיסחר בנאסד"ק, אשר כיום נמכרות לחברות גדולות יותר המשמשות כפלטפורמה להמשך פעילותן. יו"ר הרשות לני"ע, פרופ' שמואל האוזר אמר כי "אנחנו נהפוך כל אבן, בכדי להפוך את הבורסה הישראלית למקום שמזמין חברות היי טק לגייס כספים בבורסה ואף להישאר ולהיסחר בה".