הקרנת בכורה: "באולינג"

מנהלת הנשלחת מפריז לבית חולים קטן במחוז ברטאן מגלה שתפקידה הוא לסגור את מחלקת היולדות הלא רווחית. בינתיים היא מצטרפת לקבוצת הבאולינג של אחיות המחלקה, וכשהיא נקרעת בין המשימה שהוטלה עליה לחברותיה החדשות, העיירה מתגייסת נגד הסגירה ובעד "הזכות להיוולד בברטאן".

קהל היעד: חובבי סרטים אירופיים קטנים.

דבר המבקר: אם "באולינג" היה סרט אמריקאי, הוא היה נושא מסר קפיטליסטי שלפיו כל מי שמתאמץ יכול להצליח. יש ז'אנר שלם כזה של סרטי ספורט, שבהם נבחרת מקרטעת נשטפת ברוח לחימה בזכות מאמן כריזמטי או מטרה נעלה, והופכת אלופה.

הבחירה של הבמאית מארי־קסטי מיניו סאקר בספורט הבאולינג מרמזת על כוונתה להתרחק מהסיפור בסגנון נצחון האנדרדוג הספורטיבי לעבר מסר חברתי ועכשווי, וקו העלילה העוסק באחיות שמחלקתן עומדת בפני סגירה הוא שמוביל את המסר. "באולינג" הוא סרט חברתי, לא רק מפני שהוא מעמיד את ערך החברות במרכזו, אלא מפני שהוא מוחה על הגישה, שרלבנטית גם אצלנו, שלפיה רווח קודם לצורכי הכלל. הניצחון האמיתי בסרט הוא בהמחשת הצדק החברתי על פני הצדק החשבונאי (צרפת 2012, 90 דק').

שורה תחתונה: סרט עדין ויפה שמעביר מסר בלי טרחנות ודידקטיות.

• "פלאות". סרטו החדש של אבי נשר הוא פסיפס סיפורים אנושיים, שכולם מתרחשים בירושלים. השחקן המוביל את העלילה הוא אורי חזקיה, המוכר יותר כקומיקאי ("צחוק מעבודה") וזוהי עבודת המשחק המשמעותית הראשונה שלו. (ישראל, 2013, 112 דק‘). קהל היעד: מי שמחפש את השילוב המושלם בין "צחוק מעבודה" ו"כך הייתי".