מהפכה בשירותי ממשלה מקוונים? לא לאזרחים הערבים

שירותים מקוונים-אינטרנטיים של משרדי הממשלה נועדו לספק לאזרחי המדינה מידע זמין ועדכני, לייעל ולזרז את השירות, להוזיל עלויות ולאפשר שיתוף של האזרחים בתהליכים ציבוריים. עידן הממשל המקוון החל בישראל לפני למעלה מ-15 שנה, בהן הוקמו עשרות אתרים ממשלתיים, נוספו מאות טפסים מקוונים, מאגרי מידע נפתחו לציבור ותשלומים בהיקף מיליארדי שקלים מתבצעים באמצעות שירות התשלומים הממשלתי.

האם מדובר במהפכה בשירותי הממשלה לאזרח? כן, אך לא לאזרחים הערבים.

כיום, כשאזרח ערבי מבקש לקבל שירות מקוון בערבית הוא נתקל בתמונה עגומה: רבים מאתרי הממשלה וגופי הסמך שלה אינם כוללים כלל מידע בערבית ובאתרים רבים אחרים המידע בערבית חלקי, אינו מדויק ואינו מעודכן.

עשור לאחר החלטת הממשלה לחייב מתן שירותים ותכנים בערבית, השפה הרשמית השנייה בישראל, בכל האתרים הממשלתיים, עדיין אין שינוי משמעותי. דו"חות רבים כבר נכתבו בנושא בממשלה, במשרד מבקר המדינה ובמרכז המחקר והמידע של הכנסת. כולם הצביעו על היעדרה של הערבית מרבים מאתרי הממשלה וציינו את חובת המדינה לתיקון המצב.

מחקר חדש שערכה עמותת יוזמות קרן אברהם מצייר תמונה עגומה. המחקר בדק 34 אתרים ובהם אתרי משרדי ממשלה, אתרי הרשות השופטת, אתר הכנסת ואתרי רשויות מקומיות מעורבות. הממצאים מצביעים על אי שוויון חריף: בשליש מהאתרים אין אף מילה בערבית, ובהם גם אתרי משרדי הרווחה, האוצר, התקשורת. ביותר משליש מהאתרים קיימים פערים גדולים לרעת הערבית ובהם אתרי המוסד לביטוח לאומי, משרד החינוך, משרד הבריאות ועוד.

אתר הכנסת - היחיד שמציג מידע מקיף ועדכני בערבית

אמנם רוב האזרחים הערבים דוברים וקוראים עברית, אך לצדם ישנם רבים, בעיקר בקרב המבוגרים ובני הנוער שאינם שולטים בעברית ברמה מספקת. יתרה מזאת, גם בקרב ערבים דוברי עברית, רבים מתקשים להבין מידע מורכב בלשון מקצועית בעברית.

להנכחת השפה הערבית בשירותי הממשלה המקוונים יש חשיבות רבה בממד השימושי, אך החשיבות מבחינת יחסי המיעוט והמדינה טמונה בממד הערכי: האזרח אשר גולש באתרי הממשלה ומקבל שירותים בשפה הערבית, מקבל לצדם גם מסר ברור ומעודד מצד המדינה, לפיו האזרחים הערבים הינם אזרחים שווים ושפתם הינה שפה רשמית.

מבט בינלאומי מגלה שמדינות רבות מנהלות מינהל ציבורי מקוון ביותר משפה אחת. בקנדה, כל האתרים הממשלתיים מציגים מידע זהה באנגלית ובצרפתית. האיחוד האירופי מספק מידע זהה באתרים שלו בלא פחות מ-23 שפות. אך למה ללכת רחוק? אתר הכנסת, האתר היחיד שמציג מידע מקיף ועדכני בערבית הדומה באיכותו לזה הקיים בעברית, מוכיח שהדבר אפשרי.

היעדר שירותים מקוונים בערבית ברבים מהאתרים נובע מכך שבניגוד לקיים במדינות רב-לשוניות אחרות, אין בישראל מדיניות מגובשת, מפורטת ובעיקר מחייבת בנוגע למעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית באתרים הממשלתיים. בהיעדר חוק המחייב הנגשת שירותים מקוונים בערבית ובמציאות בה האחריות לשירותים המקוונים והסמכות להפעלתם מבוזרת בין גופים שונים ללא גוף מרכזי מקצועי ובעל סמכות אכיפה, ניתן פתח להתחמקות המשרדים ממתן שירות בערבית.

עשור לאחר החלטת הממשלה בנדון, הגיע הזמן לקדם חקיקה מחייבת ולחייב את כל משרדי ממשלה וגופי הסמך שלהם לתרגם את כל המידע החיוני באתרים לערבית, תוך פיקוח מקצועי על איכות התרגום. חקיקה כזו תצריך השקעה תקציבית, כמובן. שוויון עולה כסף. מה גם שהרחבת השימוש בשירות מקוון יעיל ומותאם, תחסוך בהמשך בהוצאות הממשלה.

מהפכת השירות הממשלתי המקוון לא תושלם ללא הנגשת שירות איכותי ושוויוני לכלל אזרחי המדינה, כולל האזרחים הערבים.

הכותב הינו מנהל תחום שירותים שוויוניים בארגון קרן אברהם, שפועל לשילוב ולשוויון בין יהודים לערבים בישראל.