אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביקורת המערכת: ספרי ילדים חדשים

ביקורת המערכת: ספרי ילדים חדשים

שבוע הספר הוא גם חגם של הילדים, אלה שקוראים ואלה שקוראים להם. חברי "כלכליסט" מבקרים את הכותרים החדשים, ובהם של אתגר קרת, נאוה מקמל עתיר ואברם קנטור

09.06.2013, 08:55 | כתבי כלכליסט

"שניים על אופניים" / אברם קנטור (איור: הילה חבקין)

נקרא ל: עופרי (ארבע). נבו הנכד וסהר הנכדה רוצים לרכוב עם סבא שלהם על אופניים, אך לא מוצאים פתרון לסידור הישיבה: הרי "גם אם נבו ישב מאחור, הגב שלך יסתיר - זה לא יעזור". סבא מציע עוד שלל פתרונות, מרכיבה על חמור ועד טיסה לירח על גבי ספסל, עד שהנכדים מציעים לבסוף פתרון ריאלי שיספק את כולם.

הספר החביב והמחורז מתבסס כולו על סיטואציה אחת קצרה, שפחות עניינה את הנסיינית הצעירה. היא נמשכה יותר לאיורים של הילה חבקין, שנותנים פרשנות רבת־דמיון לטקסט ומוסיפים לו ממד פנטסטי - הנה סהר רוכבת על גבו של צב עצום ממדים, והנה שני הילדים טסים במריצה שנמשכת על ידי פרפר ענק. היא וגם אבא שלה הסכימו רגע לפני נשיקת הלילה טוב שמדובר בסיפור יפה עם ציורים עוד יותר יפים.

שורה תחתונה: סיפור חביב שהאיורים נותנים לו תנופה נוספת (הקיבוץ המאוחד, 28 עמ').

ליאור מורג

הספר "שניים על אופניים". גיל: 6-3 הספר "שניים על אופניים". גיל: 6-3 הספר "שניים על אופניים". גיל: 6-3

 

"גור חתול אדם ארוך שיער" / אתגר קרת (איור: אביאל בסיל)

נקרא ל: אלה (שש). כשהורה קונה את "גור חתול אדם ארוך שיער", הוא קונה אותו בגלל אתגר קרת. אני התקשיתי לשכנע את הילדה לבחור בספר עם שם שלא הצלחתי לשוות לו נימה של עניין. היא לא רצתה, התעקשתי ובסוף אמרתי "אני קונה אותו לעצמי, את יכולה לבחור משהו אחר, ואם לא תאהבי אחליף אותו". ככה זה כשקונים שלושה ספרים ב־78 שקל.

בגוף ראשון ובחרוזים שמסתתרים יפה בתוך הטקסט מספר ילד חסר שם על אבא עסוק שלוקח אותו לגן חיות רק כי אמא הכריחה אותו, וחוזר מהר למשרד לסגור עסקה. הילד נכנס לכלוב וכותב על השלט בכניסה שכאן גדל גור חתול אדם ארוך שיער, ומפה לשם ממציא גם חוקים לגידולו. בין השאר, גורי חתול אדם ארוכי שיער שותים רק שוקו או מיץ או חלב, ומים גורמים להם להקיא, ואם לא משחקים איתם (רצוי קלפים או תופסת) פעם בשעה הם עלולים למות. הילדה בלעה כל מילה וגם חייכה ובסוף סיכמה - "את יכולה להשאיר, ותכתבי בהמלצה שזה סיפור טוב וגם מצחיק לפעמים. או שתחזירי, לא משנה לי, קנית לי כבר ספר אחר".

הספר "גור חתול אדם ארוך שיער". גיל: 8-4 הספר "גור חתול אדם ארוך שיער". גיל: 8-4 הספר "גור חתול אדם ארוך שיער". גיל: 8-4

 

שורה תחתונה: כתיבה מובהקת של קרת, אושר גדול להורים, ורמזים עבים ומשעשעים למה שילדיהם אוהבים (זמורה ביתן, 43 עמ').

תמר וילרפורט

"קשקוש מקושקש" / נוגה אלגום (איור: אביאל בסיל)

נקרא ל: נבו, שש וחצי. "קשקוש מקושקש" מתחיל בחריזה בקצב כיפי במיוחד. בהמשך החריזה נחלשת, אך לשמחתי התוכן מפצה על כך. הספר מצליח לרתק את הילד וההורה במידה שווה, פונה לרמות שונות ומאפשר להעמיק מעבר למילה הכתובה. המשפטים הפשוטים שבו ("אנחנו תמיד נאהב אותך, בן, גם אם אתה קצת מסובך", "כל הלילה חלם חלומות מרגשים, על עולם בו כולם קשקושים, קשקושים") הם בעיניי קסמו האמיתי.

בדומה ל"החתיכה החסרה" של סילברסטיין, גם כאן שמות ההורים והילד מציגים את מה שהם: אמא אליפסה, אבא מלבן. וכמו אצל סילברסטיין גם כאן יש סיבה פסיכולוגית לשמות - אמא רכה יותר, אבא נוקשה. אבל כשמגיעים לשמות הצורות בגן - עגולונת, מלבנצ'יק ומשולשון - הפשטות בבחירת שמות הגיבורים הופכת לפשטנית.

האיורים בספר מעוצבים בצבעוניות מטורפת: ורוד, צהוב לימון עז, אדום וירוק משמשים לתיאור העולם הסיפורי, שבנוי ברובו מצורות גרפיות נוקשות. לעומת העולם הצבעוני הזה, דמות הגיבור היא קשקוש באפור - ההפך המוחלט לדמותו הפנימית שהיא צבעונית ולחלוטין סוטה מהמוסכמות. זו דרך נפלאה לתאר ללא מילים את נושא המורכבות הנסתרת מן העין. מעבר לדרך נעימה ללמד את הילד על צורות, "קשקוש מקושקש" הוא מספרי הילדים שאוהבים ומקבלים ואפילו מאדירים את הייחודי. בן השש וחצי שכבר מזמן יודע לקרוא בעצמו חייך ואהב, וכשהספר הסתיים הוא קרא: "איזה מגניב!".

"קשקוש מקושקש". גיל: 7-4 "קשקוש מקושקש". גיל: 7-4 "קשקוש מקושקש". גיל: 7-4

 

שורה תחתונה: הספר פונה לילדים בגובה העיניים, ומוביל אותם באופן שאינו מתיילד אל מסקנה חברתית חשובה (עם עובד, 36 עמ').

הדס מירון

"קוביות של שוקולד" / נאוה מקמל עתיר

קרא: אורי, בן 11. יהלי הוא נער בן 13 שנחוש בדעתו לא לעלות לתורה ולקיים את טקס בר המצווה למורת רוחם של בני משפחתו. סבתו תקווה מצליחה בחוכמה ורגישות לפנות ללבו באמצעות מסע אל העבר, לימים שבהם סבו היה נער, ובעזרתה הוא עובר תהליך התבגרות סודי שמלמד אותו דברים חדשים על עצמו ועל משפחתו.

משימה לא פשוטה עומדת בפני סופרים לבני העשרה. התחרות מול השפע הדיגיטלי והגירויים המיידיים כמעט בלתי אפשרית, ולכן כל ספר שמצליח להשפיע, להצחיק, לרגש ולהיקרא עד סופו, ראוי לציון וכמובן לקריאה.

מקמל עתיר בכתיבתה הקולחת לא מתעלמת ממה שמעניין את הנוער היום, וגם הגיבור שלה מעדיף לפטופ על פני טיול שורשים (אלא אם יש לו שורשים בדיסנילנד), ועוקב אחרי נערת חלומותיו בפייסבוק. את אלה היא מטפטפת במינון הנכון בלי לאבד את לב לבו של הסיפור - יחסי הורים־מתבגרים, משפחה, אהבה ראשונה, מסורת וזהות יהודית. בן ה־11 אהב את השילוב בין עצוב, מצחיק, מרגש והיסטורי, וקרא את הספר בערב אחד בלי לדחות למחר.

"קוביות של שוקולד". גיל: 15-10 "קוביות של שוקולד". גיל: 15-10 "קוביות של שוקולד". גיל: 15-10

שורה תחתונה: ספר מהנה המשלב בין כתיבה של פעם לחיים של היום (ידיעות ספרים, 140 עמ').

מאיה נחום שחל

"הילדה שלא ידעה לישון" / אורית אבני בר־און (איור: דני קרמן)

נקרא ל: יהל (חמש וחצי) ולירי (שלוש וחצי). הורים לרוב תולים תקוות שווא בהבטחות שטומנים בחובם ספרי ילדים - מכאן תבוא הישועה. "סיר הסירים" הנושן על גמילה מחיתולים הוא דוגמה זכורה. אבל יקום ההורה שפעוטו הקשיב פעם־פעמיים לסיפור על ילדה שאכלה בלי שובע מלפפונים ועגבניות ושיפר באחת תזונתו. זה לא קורה, ולא יקרה.

אבל צורך בישועה חסר היגיון הוא. גם בביתי אחת הילדות לא ממש יודעת לישון, ושעותיה הפנויות זולגות יתר על המידה אל תוך שביב זמנם החופשי של הוריה. מיותר לציין אם כך שגם בספרה המחורז בחביבות־לא־מתעקשת של אבני בר־און, עם איוריו המוכרים של קרמן, נתלו תקוות של צמד הורים טרוטי עיניים.

אכזבה. מלבד הזדהות קלילה אחרי קריאת הכותרת מצדה של הסוררת הנוקטורנית, לא נרשמה הצלחה. או שקט. אדרבה, איזה חרוז תועה בהתחלה, משהו שקשור ל"קפיצה" ו"ספות", הביא את אותה תנשמת פרי חלציי להמתין בדריכות עד שהילדה החמודה שבספר תירדם כבר כדי ללכת ולנסות מיד את הרעיון הכביר הזה.

"הילדה שלא ידעה לישון". גיל: 5-3 "הילדה שלא ידעה לישון". גיל: 5-3 "הילדה שלא ידעה לישון". גיל: 5-3

 

שורה תחתונה: עוד ספר ילדים שמבטיח אבל מקיים קצת פחות (כתר, 30 עמ').

רון גורדון

 

"יום בלי לילה" / אורית רינגל־אמיר (איור: ליאורה גרוסמן)

קראו: רוני (שמונה וחצי) ורוני (תשע וחצי). גיבורת הספר היא מיקה, שעברה למושב מהעיר, ולבד מחבר אחד קצת חנון בשם יובל, היא מחוסרת חברים כי כולם קוראים לה עירונית מפונקת. אמה של מיקה מעשנת ומסרבת להפסיק למרות בקשותיו של אביה.

יום אחד מוצא אביה של מיקה פתרון. תמורת גורת טוי־פודל בצבע שחור, חלום נושן של האם, היא תסכים להפסיק לעשן. הוא מציב בפניה תנאי - שלושה חודשים ללא סיגריות - ומחפש אחר כלבה מתאימה, אלא שזו נמצאת בארה"ב. מיקה ואביה טסים אך הכלבה נעלמת. מובן שהסוף טוב, הסיגריות הן היסטוריה ולכלבה קוראים לילה. למרות התפנית הקצת מוגזמת בעלילה (כמה אנשים שאתם מכירים היו טסים לחו"ל בשביל כלבה?) רינגל־אמיר חודרת ללב הילדים בקלות, ומצליחה לפתח סיפור מותח וקצבי וגם מרגש. האיורים של גרוסמן יפהפיים, ומוסיפים המון לספר שהילדים שאליהם הוא מכוון כבר לא מצפים למצוא בו תמונות פרוסות על עמוד שלם. כל אחת משתי הקוראות הצעירות סיימה את הקריאה ביום אחד.

"יום בלי לילה". גיל: 5-3 "יום בלי לילה". גיל: 5-3 "יום בלי לילה". גיל: 5-3

 

שורה תחתונה: ספר מסקרן ומרגש שהילדים יקראו בנשימה עצורה (רימונים, 104 עמ').

עינת דנאל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה