אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יותר מ-90% מהבקשות להאזנות סתר בישראל מתקבלות צילום: ניצן סדן

יותר מ-90% מהבקשות להאזנות סתר בישראל מתקבלות

לא רק בארצות הברית: הסמכויות מרחיקות הלכת של רשויות הביטחון בישראל מוגבלות לכאורה לתחום המלחמה בטרור, אבל הן יכולות להגיע לטלפון ולמחשב של כל אחד מאיתנו

10.06.2013, 16:08 | משה גורלי
"בארה"ב, הגנת הפרטיות מחמירה פחות מאשר בישראל ובאירופה, גם כלפי הסקטור העסקי וגם כלפי רשויות המדינה". כך אמר ל"כלכליסט" עו"ד יורם הכהן, לשעבר ראש הרשות למידע וטכנולוגיה במשרד המשפטים (רמו"ט). הכהן סבור שבישראל, שלה יש מסורת וניסיון ארוכים יותר במלחמה בטרור, המערכות מאוזנות יותר.

קראו עוד בכלכליסט

הערכה זו מעניינת משום שהתפיסה הרווחת היא שבארה"ב החשדנות כלפי השלטונות מוטמעת עמוק יותר בתרבות האזרחית מאשר בישראל. בארץ נדמה שההבנה החברתית והמשפטית לצורכי המלחמה בטרור ובפשיעה גדולה יותר.

ואכן, לפני כשנה דחה בג"ץ עתירה נגד חוק נתוני התקשורת החדש, המאפשר לרשויות החקירה בישראל לקבל נתונים מכל חברות התקשורת - סלולר, טלפוניה קווית וספקי האינטרנט השונים. בלב העתירה עמד האיזון בין החשש מפני חדירת יתר של השלטון לחיי הפרט למול היתרונות שמעניקה הטכנולוגיה להבטחת הביטחון והסדר הציבורי.

אתם מדברים, הרשויות מאזינות. אילוסטרציה, צילום: רפי קהאן אתם מדברים, הרשויות מאזינות. אילוסטרציה | צילום: רפי קהאן אתם מדברים, הרשויות מאזינות. אילוסטרציה, צילום: רפי קהאן

"אכן ראוי ליתן בידי רשויות האכיפה כלים מתאימים, שיסייעו להן באכיפת החוק במציאות המשתנה", כתבה הנשיאה דאז דורית ביניש. "לצד זאת, אין גם כל ספק כי מהלכים אלה הנם בעלי פוטנציאל פגיעה רב בפרטיותם של התושבים. לאחר שבחנו בקפידה את מכלול ההסדרים שגובשו בחוק נתוני תקשורת ובנהליו, באנו לכלל מסקנה כי לא נמצאה בפנינו עילה להתערבות חוקתית".

"החוק מאפשר גישה מהירה וקלה לנתונים"

"צריך להבדיל בין מלחמה בטרור למלחמה בפשיעה", אומר הכהן, "לחימה בטרור, גם בישראל באמצעות חוק השב"כ והסדרים אחרים, מאפשרת גישה מהירה וקלה יותר לנתונים. כשמדובר בפשיעה בדרך כלל נדרש צו שיפוטי, למעט במקרים שבהם נדרשת פעולה דחופה".

עו"ד יורם הכהן, ראש רמו"ט לשעבר, צילום: עמית שעל עו"ד יורם הכהן, ראש רמו"ט לשעבר | צילום: עמית שעל עו"ד יורם הכהן, ראש רמו"ט לשעבר, צילום: עמית שעל

מוקד הדיון, בישראל ובעולם, הוא באילו נסיבות יש להכפיף את כוחה של המדינה לביקורת שיפוטית ומתי יספיק צו שלטוני או פיקודי. וכשמדובר ב"מסלול המינהלי" הזה, נשאל גם מי המוסמך: האם זה ראש הממשלה או שר הביטחון, אולי קצין משטרה בכיר או זוטר, האם צריך לחתום על צו, או שניתן להסתפק בהנחיה בעל פה. כאמור, ההסדרים משתנים בהתאם לחומרת האיום ולדחיפותו. לחימה בטרור והצלת חיי אדם גוברים על פרטיות וחיסיון מידע ומקורות. השאלה היא עד כמה מנוצלות הסמכויות האלה להחלטות פסולות של הפרת פרטיות ופגיעה בזכויות פרט במקרי גבול, או לאיסוף מידע שאינו קשור ישירות בתכליות המוצדקות.

המסלול הישיר שנחשף בין ענקיות ה-IT לממשל בארה"ב הוא בשורה עולמית, שכן לחברות האלה גישה לרוב אזרחי העולם, לא רק לאמריקאים. "מדובר במערכות ממוחשבות", אומר הכהן, "שמחפשות פרופילים ושעלולות לסמן כ'רעים' אזרחים תמימים שמוחשדים על סמך מילים מסוימות שהשתמשו בהן או בגלל אנשים שהיו עמם בקשר. וזה נעשה במחשכים בלי ידיעתם. כך יכולים לאסור על ישראלי שהמייל שלו במעקב להיכנס לארה"ב. ההחלטה אנושית אבל מתקבלת לפי 'המלצה' של מחשבים שמתמחים בכריית מידע וניתוחו".

עו"ד דן חי, ראש תחום הגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין עו"ד דן חי, ראש תחום הגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין עו"ד דן חי, ראש תחום הגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין

"מה ייתן לאזרח שקט נפשי?"

עו"ד דן חי, ראש תחום הגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, פחות נינוח. "בכל הקשור לביטחון המדינה, סמכויות המדינה מרחיקות לכת", הוא טוען. "חוק השב"כ מאפשר סמכות בלתי מוגבלת כמעט לקבל נתונים. כששר הביטחון מבקש לבחון הדלפות שלדעתו פוגעות בביטחון המדינה, יש לו סמכות לקבל נתוני תקשורת גם על עיתונאים. אין מחלוקת שהסמכות חיונית, השאלה היא איך מפקחים על מקרי הגבול ועל שיקול הדעת המוחלט. מה ייתן לאזרח הישראלי שקט נפשי לדעת שהאח הגדול לא עושה כל שעולה על רוחו".

חי טוען שאפילו ביקורת שיפוטית אינה מועילה. "יותר מ-90% מהבקשות להאזנת סתר מתקבלות. יש תחושה שהשופטים הם לעתים חותמת גומי, בעיקר כשהבקשה היא במעמד צד אחד, הצד של הרשות. צריך להקים נציבות האזנות סתר במשרד המשפטים שתוכל להביע עמדה לגבי מקרי הגבול שבהם הרשות משתמשת באופן פסול בכוחה".

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
אחד מסתיר את זה שהוא לא שומר שבת, שני מסתיר את זה שהוא חולה במחלה סופנית
שלישי מסתיר את העדפתו המינית. להרבה אנשים יש סודות כאלה ואחרים, מבלי שיהיו פושעים. כלומר לדעתם הם לא פושעים אבל אולי הקהילה שסביבם כן רואה בזה סוג של פשע. כאשר ההאזנות הופכות לנפוצות, וסף האישור מונמך, אז בשלב מסויים גם משמרות הצניעות יקבלו גישה להאזנות, וגם הבן של השכן ישמע משהו על החולה וידליף בשכונה, ואדם שהסתכסך אתך ישלם למי שישלם כדי למצוא את סודך ולפגוע בך. קל להגיד: "צריך כמובן שרק רשעים ייפגעו... יש ליצור מערכת כללים מחמירה...". לדבר זה קל, לעשות זה קשה. איסוף אוטומטי של כל סוגי המידע על כל האזרחים וארגון החומר וצבירתו לנצח - זה מתכון לאסון.
רמי  |  10.06.13
1.
אדם ישר דרך שאין לו מה להסתיר - לא ידאג מהאזנות
ההאזנות - הן כלי בידי המשטרה לגלות פושעים כדי לכלאם וליצור לנו, האזרחים, סביבת חיים נורמלית. מי שמתנגד להאזנות - פוגע בעצמו ובחברה בה הוא חי. צריך כמובן שההאזנות תבוצענה באופן שיפגע רק ברשעים. יש ליצור מערכת כללים מחמירה לאישור האזנות.
אלי בר-נס , רחובות  |  10.06.13