ביקורת אלבום: Analog" / Stand Still"

מדי פעם מגיע משום מקום אלבום שמקסים אותך. ויש הרבה כאלה שצפים סביב, בעידן שבו המרחק של כל אחד מאלבום - לפחות דיגיטלי - קצר מאי פעם. אז השבוע נעניק צ'אנס לגראנג' ישראלי, וליתר דיוק, ללהקה משלנו בשם Stand Still.

קהל היעד: חובבי רוק גיטרות בניחוח סיאטל.

דבר המבקר: באזור חיפה והצפון מכירים כבר לא רע את הלהקה הזאת, שחבריה, ובראשם הסולן עידן חנוכה, מתגוררים באזור וגם מופיעים פה ושם. נוסף לחנוכה חברים בלהקה השותף לכתיבת השירים ראלף הובר על התופים, ניר שקד בגיטרה ושי סולומון בבס. מה שלוכד את האוזן מיד עם ההאזנה לאלבום הבכורה הדיגיטלי שלהם, "Analog", הוא שמדובר באלבום מקצועני לכל דבר עם מיקס וסאונד מצוינים.

עטיפת האלבום stand still Analog

גם הבחירה לשיר באנגלית (מה שמכשיל אוטומטית חלק נכבד מהרכבים ישראליים דומים) עוברת בשלום ואפילו נשמעת משכנעת. השירים ב־"Analog" מתבססים על אסוציאציה חופשית של חנוכה לסיפורים היסטוריים ותנ"כיים. הם מסופרים מנקודות מבט לא שגרתיות, של אנשים מצד הדרך או חריגים: השכן, הקבצן, המשוגע ואחרים. אבל מעבר לסיפור הרקע של האלבום, בולט הסאונד המגובש. הבלדות של Stand Still עטופות במסך גיטרות אפקטיבי, שמייצר חוויית גראנג' בסיסית, כמו שאדי ודר והחבר'ה לימדו אותנו. בשירים הטובים באלבום, כמו "My Favorite Haze" או "Across", מוצגות גם יכולות כתיבה והלחנה מתקדמות, שבהחלט עשויות לייצר להיט. יש כאן סאונד חם, כובש, שיגרום לחובבי רוק מהניינטיז להרגיש בבית. הקול של חנוכה רך, זועק, פה ושם גם מלטף כמו בשיר "Soviet", ובסך הכל מייצר נוכחות סולנית נאה. אחרי כמה האזנות השתכנעתי שהאלבום הזה יכול היה לצאת בכל אחת מהחברות הגדולות, והוא יכול להפוך בקלות ללהיט מחתרתי, כפי שבית הבובות היו בתחילת הדרך. השאלה הגדולה היא אם Stand Still היא להקה שמתבססת רק על העידן ההוא של סיאטל, או שביכולתה להתקדם ולהוכיח שהיא לא פוני של טריק אחד. כאקורד פתיחה, זו בהחלט הבטחה גדולה (הוצאה עצמית, 55 דק').

שורה תחתונה: חובבי רוק? קפצו ליוטיוב או לבאנדקאמפ, זה שווה את הזמן שלכם.