מכירת Waze היא זריקת עידוד חיונית לתעשיית ההון־סיכון הישראלית
ההצלחה של מכירת ווייז בהחזר ענק מוכיחה שבישראל יש לא רק חברות שכדאי לקנות, אלא גם משקיעים איכותיים שיודעים לזהות הזדמנויות ולגדל חברות
אין כמו אקזיט ענק כדי לתת דחיפה לתעשיית ההון־סיכון הישראלית, הנמצאת כיום בתחילתה של תקופה טובה, אבל עדיין מתקשה לגייס קרנות חדשות. ההצלחה של מכירת ווייז בהחזר ענק מוכיחה שבישראל יש לא רק חברות שכדאי לקנות, אלא גם משקיעים איכותיים שיודעים לזהות הזדמנויות ולגדל חברות.
קרנות ישראליות רבות נמצאות כיום בדרכים ומנסות להשלים גיוס של קרן חדשה, ובהן פיטנגו שהשלימה גיוס של 150 מיליון דולר ומנסה לגייס 100 מיליון נוספים; קומרה של יוצאי אוורגרין שגייסה 40 מיליון דולר במטרה להשלים גיוס ל־100 מיליון דולר; וכרמל ונצ'רס שנמצאת בשלבים ראשונים לגיוס קרן חדשה לאחר שהקרן האחרונה שגייסה היתה ב־2008.
הון־סיכון קם ונופל על יכולתו לייצר החזרי ענק - לא החזרים קטנים שמחזירים את שווי החברה או החזרים נאים שמקבילים להחזר בבורסה, אלא החזר שמצית את הדמיון. כמו במקרה של חברת אקסטרים איי או שגייסה כ־25 מיליון דולר ונמכרה ב־450 מיליון דולר, או של אינטוסל שגייסה 6 מיליון ונמכרה ב־475 מיליון דולר.
אקזיטים כאלה, שיוצרים מכפילים דמיוניים, גורמים למשקיעים בתעשייה להבין שאחת לכמה זמן צצה עסקה שמשכיחה את כל הכישלונות.
מנגד, המשקיעים הזרים הבינו ממכירת ווייז שאמנם ניתן להשקיע בחברה ישראלית לבד, אבל כדי להשיג אקזיט גדול ואיכותי כדאי מאוד לחבור לגוף ישראלי המכיר את השוק המקומי.
תעשיית ההון־סיכון הישראלית היתה בשנים האחרונות במגננה רבה בשל מיעוט של אקזיטים איכותיים ותוצאות לא מחמיאות בדו"חות של קלפרס, קרן הפנסיה של מדינת קליפורניה שהשקיעה בעבר בהון־סיכון הישראלי.
תוצאות 2012 של הקרן הראו על מספר רב של קרנות שהביאו להפסדים לצד מיעוט קרנות שהראו תשואה חיובית נמוכה. ההצלחות האחרונות של התעשייה וההצלחה הנוכחית של ווייז הן ההוכחה שלתעשייה המקומית לא אבד חוש הריח באיתור חברות שיכולות ליצור אקזיט ענק.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה