התחזית לשוק הנדל"ן חמורה עוד יותר

טיומקין סבור שקובעי המדיניות לא קוראים נכון את המפה בכל הקשור לתחום הנדל"ן. "האגדה הבלתי נשכחת שהמשק הישראלי היה מוכן בשנת 2008 למשבר העולמי אינה נכונה. בנק ישראל הוריד אז את הריבית בצדק, אך באיחור, ובנוסף הזרים למשק בין קיץ 2008 לקיץ 2009 כ־160 מיליארד שקל באמצעות התערבויות בשער המטבע ורכישת אג"ח ממשלתיות בשוק. במקביל, הממשלה הגדילה את ההוצאות בתקציב בצורה דרמטית.

"לא קרה כאן נס. מדינת ישראל פיגרה אחרי מה שקרה בעולם. רק ב־2008 שוק הנדל"ן המקומי יצא מהמיתון שבו היה שקוע עד 2007".

"לצערי, שוק הנדל"ן המקומי דומה במאפייניו כיום לשלב הדומה לתקופת טרום־משבר הסאב פריים בארצות הברית. יש ירידה בקצב קניית דירות חדשות, ולאחרונה פורסמו נתונים המראים על פיגורים בתשלומי משכנתאות. נתון ספציפי זה צפוי להחריף. אני מעריך שמחירי הדיור ימשיכו לרדת מכיוון שהם יושפעו באופן חד מהירידה בביקוש לדירות, שנפגעת מהמיתון המתפתח".

טיומקין סבור כי קירור שוק הנדל"ן המקומי נכון לטווח הארוך, אך השפעות שליליות בטווח הקצר עשויות לגרור השלכות חמורות יותר. "גם בארה"ב וגם במקומות אחרים בעולם, כדוגמת יפן, ירידת מחירים בתחילת הדרך נתפסה כדבר חיובי, עד שהפכה למשבר. בישראל אוכלוסיית המעמד הבינוני תמשיך לשעבד את החיים שלה להלוואות ומשכנתאות על רקע העלאת יוקר המחיה. האפקטיביות והמהירות של חדלויות פירעון בשוק הדיור יגדלו באופן משמעותי לרמות שלא הכרנו עד עכשיו. מגמה זו תחמיר ככל שמצבו של המשק ימשיך להידרדר. חייבת להיות תוכנית חירום לאומית שמטרתה הורדת מחירים מבוקרת בתחום הנדל"ן. אם זה לא יקרה, ירידת המחירים המסיבית עלולה לגרום למפולת שתפגע בבנקים. אני מציע, בין היתר, לחקות את מה שעשתה קנדה: היא נתנה ערבויות למערכת הבנקאות המקומית על הלוואות למשכנתאות".