אבישי ברוורמן: בישראל יש מערכת מיסוי של עולם שלישי מפגר

"אני מאוד מוטרד. הבעיה של הדיון הכלכלי בישראל החא שהשיחה היא לא על חזון או על מנועי צמיחה, אלא רק על איך נגיע לשנת 2014 בלי גרעון. לכן נמצא עצמנו במצב יותר גרוע בשנתיים הבאות כי אם לא יהיו מנועי צמיחה נמצא את עצמנו במצב יותר גרוע מאשר היום". כך אמר הבוקר אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכלכלה, בכנס המזון של התאחדות התעשיינים.

לדבריו, "זה נהדר ש-WAZE נמכרה ב-1.3 מיליארד דולר אבל חלק מהמסים לא ישולמו כאן. ישראל לא יכולה להתבסס רק על חברות סטארט-אפ. בסטארט-אפ היזמים הצעירים עושים מכה, אבל הערך המוסף והתעסוקה לא נשארים פה אלא עוברים להודו, לסין ולאירופה. בישראל הפריון העבודה נמוך - 50% מהעובדים לא משלמים מס והשכר בעייתי ולכן אנשים מבוגרים שוצאים לפנסיה לא מקבלים את התגמול הראוי הן מבחינת הבריאות החינוך והרווחה".

אבישי ברוורמן

ברוורמן אמר כי הדרך לסגור את הגרעון היא בין היתר על ידי השקעה בטכנולוגיה. "אם ישראל רוצה להיות לא רק מדינת סטארט-אפ, היא חייבת להשקיע בטכנולוגיות וחדשנות". לדבריו, גישה אחת היא כל פעם להטיל גזירות ולהעלות מס ערך מוסף. גישה אחרת שמתבקשת היא מהפכה טוטאלית במערכת המיסוי. "לישראל יש תעשייה, אנשים צעירים, השכלה והיא מדינה מפותחת, אבל מערכת המיסוי שלה היא מערכת של עולם שלישי מפגר כתוצאה מפקודה מנדטורית שמחדשים אותה 60 שנה".

ברוורמן מציע לפשט את מערכת המיסוי, גם אם חלק מרואי החשבון המבוגרים יצאו לפנסיה. "בנוסף חברות כמו טבע יכולות לשלם 10% מס למדינה, כי היום חוקי המשחק השתנו. פעם אינטל יכלה לעשות מה שהיא רצתה. היום בכל העולם המשחק השתנה כי בכל המדינות מבקשים מיסים", אמר.

בהתייחסו לתעשיה המקומית אמר ברוורמן כי רק התעשיה הישראלית תוביל את הצמיחה למעלה ולכן צריך לתת לה משאבים. "אני מאמין בתחרות ולא בקפיטליזם של קבוצה קטנה". הוא הוסיף כי "יוקר המחיה בישראל גבוה כי התחרות לא ממומשת. רשתות שיווק ושחקנים גדולים לא נותנים לתחרות להיות תחרות אמיתית. מדינת ישראל חייבת להיות עם תעשיה שמפותחת כאן".

איציק תמיר, יו"ר איגוד תעשיות המזון ומנכ"ל קבוצת קוקה קולה ישראל אמר בכנס, "מי שרוצה להגביר תחרות בין יצרנים, לא צריך לחפש אותה באמצעות יבוא מחוץ לארץ ובכך שיביא את האבטלה של ארצות בחו"ל לתוך ישראל, אלא באמצעות הגברת התחרות בתוך התעשיה בארץ. הדרך הכי טובה היא לעודד מפעלים קטנים ובינוניים". 

איציק תמיר | צילום: עמית שעל

לדבריו, "יש בארץ תחרות לא קטנה בכלל ואותה צריך לעודד לפני שמעודדים מפעלים מחו"ל שיביאו במחירי היצף את האבטלה שלהם לכאן".

תמיר אמר כי ישראל נמצאת במקום ה-35 בעולם מבחינת הרגולציה והקשיים שהיא מטילה על היצרנים. "מקום 35 למי שרוצה להגביר תחרות ולעודד חדשנות זה מקום רע מאד. אבל גרוע מכמות הרגולציה זה הפיזור שלה. מילא אם היא הייתה מרוכזת ברשות אחת שמדברת עם היצרנים ומדברת איתם לפני שמטילה גזירות. אבל בפועל יש כ-15 גופים ועוד הרבה תתי גופים שחושבים שתפקידם הוא איך לקום בבוקר ולהטיל משהו חדש על התעשיינים בלי הדברות, בלי תאום ביניהם ובלי מחשבה לאן זה מוביל".

תמיר, כמו תעשיינים רבים אחרים, טוען כי הרגולציה הזו מובילה לכך שבסופו של דבר המחירים מתייקרים. "כשמטילים רגולציה ללא בדיקה יש לזה עלות ישירה ועקיפה ומי שסובל מזה זה המפעלים הקטנים. הרגולציה הבלתי מתואמת ובלתי מתוכננת היא דבר חמור מאד לתעשיה ולמי שרוצה להוריד מחירים".

תמיר שמייצג בכובעו האחר את החברה המרכזית למשקאות הנחשבת לאחת מחברות המזון הגדולות בישראל, אמר כי איגוד תעשיות המזון והתאחדות התעשיינים דוגלים בקידום התחרות ועידוד פלורליזם בשוק המזון. "אנחנו גם לא מתנגדים ליבוא. אנחנו מתנגדים ליבוא בלתי מבוקר כאשר לכאורה נראה שהמטרה הלאומית זה איך לקדם את היבוא לישראל ואיך להוריד חסמים, קשיים לכאורה שמכון התקנים מציב על יבואנים וכו'. רוצים להביא יבוא? בבקשה. אנחנו לא מפחדים מתחרות ויודעים להתמודד איתה. אבל קודם כל שיתנו את כל ההקלות שנותנים ליבואנים גם ליצרנים מקומיים. רוצים להוריד חסמי יבוא? תורידו גם חסמים על יבוא חומרי גלם לתעשיה המקומית. אסור שזה יהפוך לספורט לאומי איך מורידים חסמים ליבוא. אסור לעשות מהלכים שהתוצאה שלהם תהיה חיסול התעשיה המקומית על ידי יבוא מחו"ל".

תמיר אמר כי איגוד התעשיינים יפעל בכל דרך שהרגולציה תהיה בונה ולא הורסת, ויפעל לקדם מפעלים קטנים ובינוניים כמנוף אמיתי לתחרות וחדשנות. "נפעל להעלאת תדמית תעשיית המזון שספגה מכה קשה ביותר על לא עוול בכפה בזמן המחאה. את כל הרעות החולות של המדינה שהביאו למחאה צודקת ומוצדקת, היפנו כלפי תעשיית המזון. אנחנו צריכים לפעול על מנת להחזיר לעצמנו את מעמדנו כתעשיה השלישית בגודלה בארץ".

גם צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים אמר כי "הרגולציה מוציאה לנו את החשק לחיות. מה זו ההתעללות הזו? אנשים רק רוצים לייצר מקומות עבודה ורווחים. אנחנו רוצים שמשהו יבדוק את הרגולציה, איך היא משפיעה על הציבור ומה מטרתה. אז מה הממשלה הוציאה מחוק ההסדרים? את נושא הרגולציה. אבישי ברוורמן הבטיח לי שיפעל להחזיר את הנושא לחוק ההסדרים. אני מצפה מוועדת הכלכלה לחשוב לטווח ארוך".