גם תחזית האוצר מגלה: מ־2015 לא יהיה יותר קל

אחרי הריב המתוקשר עם בנק ישראל אם שנת 2015 תסמן תפנית חיובית במשק, ואחרי ששר האוצר יאיר לפיד אמר אתמול בכנסת כי "יש לנו ויכוח עם בנק ישראל לגבי היקף התחייבויות הממשלה לשנת 2015", בא משרד האוצר ומראה כי גם בצד ההכנסות לא צפוי לחול שיפור אחרי השנתיים הקשות של התקציב הנוכחי. תחזית עגומה זו מתבררת מהסקירה הכלכלית שהגיש אתמול האוצר לחברי הכנסת, ושהוכנה על ידי הממונה על כלכלה והכנסות המדינה במשרד, ד"ר מיכאל שראל.

מסקירת האוצר מתברר כי ללא התרומה לצמיחה של הגז הטבעי מקידוח תמר, יצמח השנה המשק בשיעור ריאלי של 2.9% ומהשנה הבאה הוא צפוי לצמוח רק ב־2.8%. הגז יתרום השנה לצמיחת המשק 0.9%, ובשנה הבאה תסתכם תרומתו לצמיחה ב־0.5%. אולם תרומת הגז לצמיחה לא תבוא לידי ביטוי בנתוני התעסוקה ובהכנסות ממסים. הסיבה לכך היא שסקטור הגז הטבעי מעסיק מספר מצומצם של עובדים, ושתרומתו לצמיחה משקפת את העובדה שהגז המופק בארץ מחליף דלקים יקרים מיבוא. המסים שישלמו החברות המפיקות גז טבעי יקוזזו על ידי אובדן הכנסות ממיסוי הדלקים.

מסקירת האוצר מתברר כי לאחר השנתיים הראשונות להפקת הגז, תקטן תרומתו לצמיחה בשיעור דרמטי ותסתכם רק ב־0.1% בכל אחת מהשנים 2018-2015. ב־2019 לא יתרום הגז כלל לצמיחה. בין 2018-2015 צפוי המשק לצמוח מדי שנה, ללא תרומת הגז, ב־2.8%, בדומה לשיעור הצמיחה הצפוי ב־2014. ב־2019 צפויה הצמיחה אף לקטון ולהסתכם רק ב־2.7%.

כאשר הצמיחה תישאר בשנים הבאות ללא שינוי, הממשלה לא תוכל להגדיל את הכנסותיה ממסים. אבל הוצאות הממשלה ילכו ויגדלו בקצב גדול יותר גם בגלל הריבוי הטבעי וגם בגלל ההתחייבויות שלקחה על עצמה בעבר. התוצאה של התפתחויות אלה תהיה הגדלת הגירעון, וגירעון גדול יותר יחייב את הממשלה לשוב ולהטיל מסים נוספים.

נתונים נוספים בסקירת האוצר מלמדים שגם הנחות הצמיחה הצנועות שלו לשנים הבאות עלולות להתגלות כלא מציאותיות. הסיבה העיקרית היא תחזית קצב הגידול השנתי בקרב קבוצת גיל העבודה המרכזית. בין 2019-2015צפויה קבוצת הגיל 64-25 לגדול רק בשיעור שנתי ממוצע של 1.1%, זאת לעומת קצב גידול שנתי של 1.3% בין 2014-2010 ושל 2% בין 2009-2005. כאשר אוכלוסיית המשתתפים העיקריים בכוח העבודה גדלה בקצב נמוך יותר, הדבר חייב להשפיע לרעה גם על קצב צמיחת המשק.