צילום: גילי מירית
קרקעות במחלוקת: הפקעה מהירה
כדי לצמצם פגיעה באזרחים בהפקעת קרקע, ראוי לקצר את הזמן שניתן למדינה לתהליך
לפי חוק התכנון והבנייה ניתן להפקיע מקרקעין עד 40% משטח החלקה ללא פיצוי וזאת למטרה ציבורית. עם זאת, בדרך כלל התוכנית המפקיעה גם משביחה את יתרת החלקה, ועל כן עשוי בעל המקרקעין לקבל זכויות נוספות או שינוי ייעוד אשר משביחים את החלקה לאחר ההפקעה. במקרה שבו הוועדה המקומית מפקיעה יותר מ־40% משטח המקרקעין המותרים, ישולם עבור הפקעת המקרקעין יותר מ־40% פיצוי מלא מהמ"ר הראשון שמפקיעים לפי שווי מקרקעין בשוק החופשי. בהפקעת מקרקעין על פי פקודת הקרקעות, ניתן להפקיע עד 25% מקרקעין ללא פיצוי, ומעבר ל־25% מהמקרקעין ישולם פיצוי מהמ"ר הראשון לפי שווי המקרקעין בשוק החופשי. בכל מקרה שבו ניתן פיצוי כספי, הרי שהוא ניתן על פי שווי הקרקע בייעודה הנוכחי, וזאת מבלי להתחשב כמעט בזיקת הפרט למקרקעיו או תוכנית להשבחתם בעתיד.
אז כיצד בכל זאת ניתן לנסות ולשפר את מצבם של בעלי המקרקעין? לפי התיקון לפקודת הקרקעות, המדינה תחויב להשלים את תהליך ההפקעה בתוך 23 שנה מההכרזה עליה. אם לא תעשה כן, תחזור הקרקע לבעלותם המלאה של המחזיקים בה. אין ספק כי זוהי תקופת זמן ארוכה מדי שעושה עוול לבעלי הקרקעות המופקעות. הפתרון צריך להיות בראש ובראשונה בקיצור הזמן של תהליך ההפקעה - אם מפקיעים קרקע, יש לעשות בה שימוש מיידי ותוך פרק זמן שלא יעלה על חמש שנים. אם לא נעשה בקרקע שימוש, יש להחזירה לבעליה וככל שנדרש, להפקיעה שוב, תוך פיצוי בעל הקרקע. סביר להניח כי בהתקיים הגבלה שכזו ידן של הרשויות תעשה כבדה יותר עת יוחלט על הפקעה.
דרך נוספת לשיפור מצבם של בעלי הקרקעות היא קיום הליך שימוע בפני גוף אובייקטיבי כגון ועדת הערר המחוזית, שבו ישטח בעל המקרקעין את טענותיו ולא בפני השר, כקבוע כיום, שהאובייקטיביות שלו מוטלת בספק. מין הראוי גם כי יוקם מנגנון מסודר לפיצוי בעלי קרקע שהופקעה, שכן כיום בהיעדר מנגנון שכזה, נאלץ האזרח לפנות לערכאות שיפוטיות ולהתדיינות מתישה וארוכת שנים מול הרשויות.
הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין גולדבלט, גינדס יריב
תגובה אחת לכתיבת תגובה