הקרנת בכורה: "האשליה"

ארבעה קוסמים (ג'סי אייזנברג, וודי הארלסון, דייב פרנקו ואיילה פישר) מבצעים בלאס וגאס חזיונות תעתועים שלא נראו מעולם. כשהם מצליחים לרוקן בנק פריזאי מתכולתו באמצע מופע, סוכן FBI (מארק רופאלו) מחליט לחקור. הוא פונה לקוסם זקן ומסתורי (מורגן פרימן) שיעזור לו לטרפד את המופעים הבאים.

קהל היעד: מעריצי אורי גלר וסירק דה סוליי.

מימין: וודי הארלסון, איילה פישר וג'סי אייזנברג. קוסמים וגנבים

דבר המבקר: "האשליה" מתחיל כהבטחה גדולה עם הרבה פוטנציאל: מופע קוסמות גרנדיוזי שמהמם את הצופה, קאסט נפלא של שחקנים משופשפים, וסגנון מדליק שמזכיר קצת את "אושן 11". הבעיה היא שמיד לאחר מכן נופל הסרט למלכודת הבומבסטיות שלו ומתרסק אל מחוזות השעמום. הניסיון המתמשך להיות כל הזמן כמה צעדים לפנינו ולא לגלות לנו את סודו הוא בעיקר מתחכם ולא מתוחכם. כשהעשן מתפוגג מעל הדמויות השטחיות והגימיק הנראטיבי הבנאלי, אנו נשארים בעיקר מותשים. חבל שעל הפלופ הזה חתום גם המפיק והתסריטאי בועז יכין, שידע ימים טובים יותר בקולנוע. בניגוד לקוסמים המוצלחים שבו, "האשליה" לא מצליח לשלוף את השפן מהכובע (ארה“ב, 2013, 115 דק‘).

שורה תחתונה: בזמן שתהיו עסוקים בלגלות את הטריק, לא תבחינו בכך שהבדיחה על חשבונכם.

בקצרה:"קפה דה פלור"

סרט חידתי המתרחש בין פריז בשנות השישים למונטריאול בהווה. סיפור נחישותה של אם פריזאית להשיג חינוך לבנה הלוקה בתסמונת דאון מתערבב בסיפורו של די.ג'יי מקנדה העוזב את אשתו. הניסיון לקשור בין הסיפורים הופך למאמץ מגוחך לסיים את הסרט בכבוד (קנדה/צרפת 2011, 120 דק‘). קהל היעד: חובבי פאזלים קולנועיים עם ניחוחות מטאפיזיים.