"לולא השקענו ב־Waze הם היו עוברים לניו יורק"

המשקיעים של חברת ווייז (Waze) שמרו על דממה מוחלטת ומזה שבועות רבים. בזמן המשא ומתן הקדחתני עם גוגל איש מהם לא רצה להיתפס כמי שיפיל את העסקה. יום לאחר הפרסום הרישמי מרשים לעצמם משקיעי החברה להיות מעט משוחררים יותר, עדיין ללא התייחסות רשמית לעסקה. בראיון ל"כלכליסט" מנסים השותפים הבכירים במאגמה להסביר מה משך אותם להשקעה בווייז ומה על מדינת ישראל לעשות כדי שווייז לא תהיה אירוע חד־פעמי.  

מודי רוזן ויהל זילכה, השותפים בקרן ההון סיכון מאגמה שרשמה החזר של כ־160 מיליון דולר על השקעה של מיליוני דולרים בודדים בווייז, לא יכולים לדבר על המכירה של החברה שבה הם השקיעו בתחילת דרכה. אך החיוכים על פני עובדי הקרן ומגשי הפירות והמאפים במשרדים שידרו את התחושות של אנשי הקרן ביום שלאחר חתימת ההסכם.

למה בחרתם להשקיע בווייז?

"ווייז היא לא אפליקציה אלא פתרון ושירות. היא בעלת עומק טכנולוגי ומערך עצום שהמשתמש אינו רואה. לא היינו משקיעים בווייז אם היא היתה רק אפליקציה. מה שמעניין בווייז היא העובדה שהיא שירות שמיליוני אנשים בישראל ובעולם משתמשים בו לפחות שעה ביום. חצי שעה בבוקר וחצי שעה בערב. תכפיל את זמן השימוש בכמות המשתמשים ותבין את כמות המידע שנוצר", אומרים רוזן וזילכה.

ל"כלכליסט" נודע שבתחילת דרכה, בשנת 2007, כאשר פנתה החברה לקרנות בישראל ובארצות הברית אחדות מהן סירבו להשקעה בחברה. הקרנות שנבחרו להשקעה היו מאגמה וורטקס הישראליות ובלו ראן האמריקאית, כאשר ההשקעה הראשונה בווייז היתה 12 מיליון דולר, סכום גבוה לשלב ראשון בחברה.

"השקענו בווייז 12 מיליון דולר כבר בסיבוב הראשון. הם רצו בהתחלה רק כ־5 מיליון דולר אבל אנחנו שכנענו אותם לקחת יותר כדי ליצור להם שקט תעשייתי וטוב שכך היה. לאחר שהחברה גמרה את 6 מיליון דולר גוגל הכריזה על תוכנת הניווט שלה שהיתה מקשה מאוד על גיוס נוסף לחברה. אנחנו בספק אם ווייז לא היתה מגייסת 12 מיליון דולר אם היא היתה קיימת היום, אך אני כן רואה מצב שבו אם הם לא היו לוקחים כסף מאיתנו הם היו אורזים ועוברים לניו יורק ומקימים שם את החברה".

מה ראיתם ביזמים של ווייז?

"אהוד שבתאי הוא שעמד מאחורי הפיתוח של הטכנולוגיה. לאחר מכן הצטרפו אליו אמיר שנער ואורי לוין. הם הגיעו אלינו עם 1,500 משתמשים, לא על מכשירים חכמים אלא על מחשבי כף יד. ראינו שרעיון הקהילה שבונה בעצמה את המפות עובד בצורה בלתי רגילה. הרי בעבר היו מכשירי ניווט ולמעשה הם שינו את השוק. הם באו עם חזון ברור מאוד ואמרו שהם רוצים לשנות את העולם".

"ווייז היא רק דוגמה אחת"

איך בונים חברה של מיליארד דולר?

"אנחנו לא יכולים לדבר על ווייז, אבל צריך לומר שאפשר להצמיח פה גם חברות של 2 ו־3 מיליארדי דולרים. אנחנו משקיעים בחברות שיכולות להיות גדולות מאוד מבחינת גודל שהשוק אליו הן פונות. אם החברה לא פונה לשוק גדול היא לא יכולה ליצור אקזיט גדול. הדבר השני שאנחנו מחפשים הוא המעמד התחרותי של החברה והיכולת שלה ליצור מובילות. כמו כן, חשוב לנו שהחברה תראה שיש לה יכולת ביצוע.

"המודלים הטכנולוגים החדשים של תוכנה כשירות והענן פרצו את הגבולות ואת האפשרויות הקיימות. ווייז היא רק דוגמה אחת ואנו בטוחים שזה לא יהיה אירוע יחיד. יש לנו חברות רבות שיכולות להיות ענקיות. אונאבו היא כיום בעלת פוטנציאל להיות נילסן של המובייל. הולה של עופר וילנסקי היא דוגמה טובה נוספת. יש בישראל המון הזדמנויות לחברות גדולות ורק מהקרן שגייסנו ב־2012 כבר ביצענו שש השקעות והשביעית בדרך. יחד עם זאת, בישראל יש מגבלה של גודל מבחינת כמות החברות שניתן להקים ולכן גם מספר האקזיטים לא יכול להיות כמו בארצות הברית".

אז מה הבעיה שלנו אסטרטגית בהייטק הישראלי?

"מדינת ישראל לא שמה לעצמה למטרה להרחיב את ההייטק כיעד לאומי. זו טעות אסטרטגית. יש לנו במדינה תרנגולת שמטילה ביצי זהב אך המדינה במקום להשקיע בהייטק מחפשת כל הזמן דברים אחרים. זאת בזמן שעולים אלינו לרגל משקיעים מכל העולם". רוזן וזילכה רומזים לפרסומים בעבר על כך שבכירים בפייסבוק ובקרן ההון סיכון הורייזנס של לי קא שינג נפגשו עם חברות ישראליות במשרדי מאגמה.

"בישראל אין מספיק הון זמין לחברות חדשות וההצלחות שלנו רק גורמות לממשלת ישראל לנוח על זרי הדפנה. את ההצלחות שלנו אנחנו משיגים למרות הממשלה ולא בזכותה. ממשלת ישראל חייבת להתעורר ולהתחיל בתוכנית אסטרטגית לפני שיהיה כאן מאוחר מדי".

המוסדיים הישראלים מאוד שמחים על ההשקעה בכם, מה דעתכם עליהם?

"המוסדיים הישראלים לא בררנים אבל הם לא יודעים להשקיע בהייטק. יש מוסדיים שהלכו איתנו והם רואים ברכה, אבל זה עדיין מספר מאוד קטן מכלל הקרן שלנו והיינו שמחים ליותר מעורבות מצדם".

ב־2012 גייסתם קרן שלישית בסכום של 100 מיליון דולר, כיום בזכות ההצלחה שלכם יכולתם לגייס קרן בכל סדר גודל ולא רק 100 מיליון דולר.

"הקרן של 100 מיליון דולר היא קרן בגודל רצוי מבחינתנו. אנחנו משקיעים על פי ההזדמנויות שנקרות בפנינו ואם אנחנו מסיימים את ההשקעות מקרן מסוימת אנחנו מגייסים את הבאה בתור".

"צוות מהחזקים בתחומו"

בכיר בענף ההון סיכון בעולם ביקר את היזמים הישראלים על כך שהם "מתבזבזים" על פיתוח אפליקציות במקום על פיתוח תשתיות טכנולוגיות.

"זה לא נכון. שבע ההשקעות של הקרן החדשה של מאגמה היו כולן במיזמים טכנולוגיים מאוד. נכון שמשקיעים כיום פחות במוליכים למחצה או בשבבים, למשל, אבל טכנולוגיות הענן והביג דאטה מורכבות לא פחות מהבחינה הטכנולוגית".

הקרנות הזרות השתגעו מהעובדה שחברה כל כך קטנה, חברה של מאה איש סך הכל, הצליחה להרים את כל זה.

"הצוות נבנה כאחד החזקים בתחומו: אהוד שבתאי היה אחד המומחים העולמיים ביצירת קהילות משתמשים כבר בזמן הקמת החברה. הבאנו את יעל אליש, שניהלה בעבר סטארט־אפ בשם איסניפס, לתפקיד סמנכ"לית השיווק. המנכ"ל נועם ברדין הביא את דיאן אינסור האמריקאית שייסדה סטארט־אפ בשם פלאשיאל וכבר גייסה בעברה מיליוני דולרים מקליינר־פרקינס, לתפקיד מנהלת השותפויות המסחריות. אבל שוב, לא ניתן לבנות צוות שכזה ללא הון ממסדי".

אנחנו משערים שווייז גרמה לכם להיות מאוד פופולריים.

"כמות המיילים שקיבלנו בלילה האחרון מאנשים שפגשנו בעבר וההתעניינות שאנחנו רואים בעולם מדהימות אותנו. זה האקזיט הכי גדול במזומן בענף המובייל אינטרנט בכלל וזה מגיע מישראל".