צילום: ניצן סדן
היקף מסירות המידע על המשתמשים נחשפו על ידי פייסבוק ומיקרוסופט
הרצון להרגיע את המשתמשים והלקוחות הניע את פייסבוק ומיקרוסופט לגלות את היקף בקשות המידע של הממשלה האמריקאית; לעומת זאת גוגל מסרה שהיא תעשה זאת במועד מאוחר יותר
18,000 חשבונות משתמשים בחצי שנה, זהו היקף המידע שהממשלה האמריקאית ביקשה מפייסבוק להעביר לידיה, כך נחשף אמש (ו') בידי נציגים של הרשת החברתית הגדולה בעולם. מיקרוסופט לעומת זאת חשפה כי ענתה על קרוב ל-31,000 בקשות באותה תקופה.
קראו עוד בכלכליסט
מיקרוסופט ופייסבוק הן החברות הראשונות שחשפו את היקף התופעה לציבור. כנראה מתוך רצון לצמצם את הנזק שספגו לאחר שהתגלה כי הן שיתפו פעולה עם סוכנויות הממשל האמריקאי במעקב אחר לקוחותיהן, כפי שפורסם ב"כלכליסט" אתמול.
גם גוגל מסרה כי היא מתכוננת לחשוף את היקף הבקשות שקיבלה, אולם עד לרגע זה, ענקית החיפוש עדיין לא פרסמה אותן. הסיבה העיקרית לשקיפות הפתאומית נובעת מהרצון של חברות הטכנולוגיה להוריד מעצמן את החשד, כי סיפקו לממשל האמריקאי גישה ישירה לשרתיהן במסגרת תוכנית המעקב של ה-NSA.
לטענת עורכי הדין של פייסבוק, החברה לא סיפקה לממשלה האמריקאית גישה ישירה לחשבונות המשתמשים. גם העיתונים "וושינגטון פוסט" בארה"ב וה"גארדיאן" בבריטניה שהיו הראשונים לדווח על כך, חזרו בהם מחלק מהטענות והודו כי התופעה כנראה מצומצמת בהרבה ממה שסברו תחילה.
חוקי FISA
למרות שלארי פייג', מנכ"ל גוגל ומארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק פירסמו הכחשות גורפות, עם פרסום הטענות הראשונות של ארתור סנודן על תוכנית PRISM, אלה לא הועילו. הפאניקה שאחזה בציבור הביאה את שלוש חברות הטכנולוגיה לבקש אישור מהממשל האמריקאי לפרסם את היקף הבקשות שהתקבלו במסגרת חוקי FISA שמסדירים את המעקב אחר חשודים בעבירות פליליות או בטחוניות.
למרות כל הגילויים, עדיין לא ברור האם מדובר בהיקף המלא של כלל הבקשות. הגילויים מתייחסים רק לתקופה של שישה חודשים שהסתיימה ב-31 בדצמבר 2012, כך שאם היו בקשות לפני או אחרי הן לא נלקחו בחשבון. בנוסף חוקי ה-FISA שנכנסו לתוקף בסוף שנות ה-70 עברו מספר תיקונים במהלך השנים והסמכויות שהן העניקו שונו בהתאם לנשיא המכהן, בוש הרפובליקאי או אובמה הדמוקרטי.
התיקון הראשון התבצע בסמוך לפיגועי ה-11 בספטמבר 2001 ואיפשר חופש פעולה נרחב ביותר לשירותי הביטחון והתאים את חוקי FISA למסגרת של ה-Patriot Act. החוק תוקן מאז פעמיים, ב-2007 וב-2008, ובמתכונתו הנוכחית צומצמו הסמכויות של סוכנויות הממשלה לבצע מעקב ללא בקשת צו בית משפט. בנוסף התיקון האחרון מספק לחברות התקשורת כגון ספקיות אינטרנט או טלפוניה להנות מחסינות בפני תביעות על ביצוע האזנות סתר ללא אישור בית משפט.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה