בנק ישראל נגד הלמ"ס: "העדכונים בדיעבד יכלו לשנות מדיניות הממשלה"

לא ניתן להתייחס לאומדנים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כאל סופיים, כך טוענת חטיבת המחקר של בנק ישראל, שבדקה את מאפייני עדכוני הלמ"ס.

כאשר הלמ"ס מפרסמת את האומדנים לנתוני החשבונות הלאומיים הרבעוניים, שהחשוב בהם הוא אומדן הצמיחה, היא מעדכנת גם את האומדנים של הרבעונים הקודמים. לפי חטיבת המחקר בבנק ישראל, יש לעקוב אחר העדכונים של הלמ"ס לאורך זמן ולבדוק את מידת הדיוק של הנתונים.

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר | צילום: אוראל כהן

למסקנת הבנק יש חשיבות רבה, משום שנתוני החשבונות הלאומיים של הלמ"ס מספקים את המידע שבאמצעותו מנתחים מקבלי ההחלטות הכלכליות את מצב הפעילות במשק בזמן נתון. ואולם, לדברי חטיבת המחקר, בעקבות העדכונים הרבים שמבצעת בהם הלמ"ס עשויים הנתונים להשתנות מהותית, "לפעמים עד שייתכן כי לאורם היתה מתקבלת החלטה שונה לגבי המדיניות".

לתזזית העדכונים באומדני החשבונות יש דוגמאות רבות. אחת הבולטות בהן היא סדרת העדכונים שביצעה הלמ"ס באומדני הרבעון הראשון של 2010, בעיצומה של היציאה מהמשבר הגלובלי. האומדן הראשון לרבעון הצביע על ירידה של 7.3% בשנה ביצוא הסחורות והשירותים. חודש לאחר מכן עודכן אומדן היצוא מירידה לעלייה של 7.4%. חודש לאחר מכן התמתנה העלייה ל־3.1%, ובעדכון הבא היא עלתה ל־5.5%.

העדכונים באומדני היצוא ועדכונים ברכיבים נוספים השפיעו גם על אומדני הצמיחה לרבעון הראשון של 2010, שהשתנו בצורה ניכרת מ־3.3% במאי ל־3.6% ביוני. באפריל 2011 נקבע האומדן על 5.2%.עם זאת, בבנק מציינים שבהשוואה בינלאומית היקף העדכונים לאחור של הלמ"ס אינו חריג ברוב התחומים וכי הנתונים איכותיים מספיק ומאפשרים להעריך את מצב המשק.