מנהל בי"ח הורשע כי המליץ על תרופה של חברה שממנה קיבל תשלום

פרופ' לאון גרינהאוס ביצע עבודה פרטית בתשלום עבור חברת התרופות לונדבק, ובמקביל המליץ על הכנסת תרופה שלה לסל התרופות. כך עולה מהסדר טיעון במסגרתו הורשע הפסיכיאטר הבכיר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש ויו"ר תת הוועדה במועצה הלאומית לבריאות הנפש, שתפקידה להמליץ לוועדת סל התרופות על תרופות בתחום בריאות הנפש.

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה קבע לאחרונה בגזר הדין כי גרינהאוס יפרוש לאלתר משירות המדינה; לא יעבוד בשירות המדינה בעתיד בכל תפקיד שהוא, לרבות בתפקידי ייעוץ; ייפסל ללא הגבלת זמן מכל תפקיד ניהול במשרד הבריאות; יורד בדרגה אחת (מדרגתו בגימלה) למשך שנתיים; ויזכה לנזיפה חמורה. בגזר הדין נכתב כי פרופ' גרינהאוס, שהיה אחראי על בתי חולים כפר שאול ואיתנים והיו כפופים אליו כ־600 עובדים, "מודה שעשה טעות, ועם זאת צר לו שעליו לקטוע את התקדמות המרכז הירושלמי ולפרוש".

בהכרעת הדין נכתב כי גרינהאוס נפגש לפני כשנתיים עם ד"ר יובל בן אמנון, המשמש כרופא בחברת התרופות לונדבק. במהלך הפגישה תכננו השניים חוברת שבכוונת החברה להוציא ובעבור עריכת החוברת שילמה החברה לגרינהאוס 4,000 שקל.

"באותה פגישה הציג ד"ר בן אמנון בפני פרופ' גרינהאוס תרופה בשם SAPHRIS (תרופה לטיפול בתסמינים של סכיזופרניה והפרעה דו־קוטבית, ת.ג) וביקש ממנו להמליץ עליה לוועדת סל התרופות וזאת מתוקף תפקידו של הנאשם כיו"ר תת הוועדה". על פי הכרעת הדין, החברה העבירה לגרינהאוס חומר הנוגע לתרופה והוא הפיץ אותו בין חברי תת הוועדה, מבלי לדווח בטופס הגילוי נאות שהגיש אודות קשר עסקי זה עם החברה.

"בנוסף, בהזדמנויות רבות ושונות ביקש הנאשם ממזכירותיו להתקשר לנציגי חברות תרופות שונות, ולבקש מהן להביא לו למרכז כמות גדולה של תרופות", נכתב בהכרעת הדין. "נציגי חברות התרופות היו מביאים לנאשם קופסאות רבות של תרופות, כפי שביקש, והנאשם לקח תרופות אלו למרפאתו הפרטית".

גזר הדין קובע כי "במעשיו פגמים אתיים ומוסריים לרוב, ופגיעה שורשית בטוהר המידות בשירות הציבורי. במובנים מסוימים עשה הנאשם את תפקידו ואת מעמדו כמנהל בית החולים קרדום לחפור בו. בחומרת מעשיו של הנאשם מתעצמת ומקוממת נוכח תפקידו הבכיר... הנאשם, למרבה הצער, ניצל מעמד זה לטובתו האישית תוך הפרת האמון המלא שניתן בו על ידי ציבור המטופלים, הנהלת משרד הבריאות והציבור בכללותו".

בטיעוני ההגנה של גרינהאוס נכתב כי "הוא מבכירי הפסיכיאטרים בישראל. כאשר קרס המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בעקבות חשיפת ההתעללות באוכלוסיית האוטיסטים בבית החולים איתנים, הוא שיקם את המרכז והצעיד אותו קדימה. כמנהל בית החולים הוא הקדיש ימים ולילות לטובת בית החולים, מעבר לשעות העבודה המקובלות. הוא לוקח אחריות על מעשיו ומפנים את משמעותם".

פרופ' גרינהאוס מסר בתגובה: "ניהלתי את המרכז הירושלמי לבריאות הנפש משנת 2004. מצבו הרעוע תואר בדו"ח מבקר המדינה משנת 2010. בתקופתי כמנהל השגתי כ־100 מיליון שקל לפיתוח בתי החולים והמרפאות. הרמה של בית החולים החלה לשגשג. ההאשמות נגדי מבוססות על נקמה ועל עובדות חלקיות ושהוצאו מההקשרם. לא הפרתי אף כלל רפואי או של אתיקה מקצועית. כל הקשרים שלי עם חברות תרופות היו לפי כללי האתיקה והגילוי הנאות. כדי להימנע ממשפט, הסכמתי לעסקת טיעון ויצאתי לפנסיה".

מחברת לונדבק נמסר: "החברה פעלה לאורך כל הדרך ותמשיך לפעול בהתאם להנחיות ונהלי משרד הבריאות".