בשל תוספת לתקציב הביטחון ב־2015 הממשלה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה

קיצוץ 3 מיליארד השקלים בתקציב הביטחון של 2013–2014 לווה בהבטחה לתוספת של 8 מיליארד שקל לתקציב הביטחון בשנים 2015–2018. יישום הבטחה זו יגרום לממשלה לא לעמוד בהתחייבויותיה בנוגע להוצאותיה האזרחיות בשנים אלה, וכל זאת מבלי להביא בחשבון את הפיצוי בהסכם השכר לעובדי המגזר הציבורי ב־2015. עובדה זו עולה ממחקר חדש המנתח את תקציב הממשלה (שהוגש בשבוע שעבר לכנסת), אשר נערך במסגרת התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בראשות פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי. את המסמך הכינו גם הפרופסורים אביה ספיבק ולאה אחדות.

אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

ההוצאות האזרחיות הן הוצאות הממשלה על תחומים כמו חינוך, פנים, בריאות ורווחה. המחקר של מכון ון ליר אינו מציין זאת, אבל כבר כיום ניצבת ישראל בתחתית דירוג מדינות ב־OECD בהוצאות הממשלה האזרחיות.

מהמחקר מתברר עוד כי בעקבות הקיצוץ בתקציב תגדל ב־2014 ההוצאה הציבורית בשיעור ריאלי של 1.1% בלבד, לעומת עלייה של 7% הצפויה השנה. בשל כך יירד משקל ההוצאה הציבורית בתוצר ב־2014, והוא לא צפוי לחזור לרמתו בשנה הנוכחית עד סוף העשור. שיעור הגידול הנמוך בהוצאה הציבורית נובע מהקיצוץ בקצבאות הילדים, בהוצאות הביטחון ובתוכניות בתחומי התחבורה, מפריסה מחדש של התשלומים בהסדר קרנות הפנסיה ומהיעדר העלאות שכר במגזר הציבורי.

המחקר מנתח גם את תחזית ההכנסות ממסים בהצעת התקציב, המניחה צמיחה ריאלית של 2.9% השנה ללא תרומת הגז מקידוח תמר. המחקר מעיד שבחמשת הרבעונים האחרונים הסתכמה הצמיחה הממוצעת ב־2.7%. לדברי מחבריו, כדי לעמוד בתחזית הצמיחה של האוצר צריך המשק לצמוח עד סוף השנה בשיעור שנתי של 4.1%. בשלב זה, הם כותבים, עדיין לא נראים סימנים להתפתחות מעין זו, שהפעם האחרונה שאירעה היתה ברבעון האחרון של 2011.