אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדרך לחברת תשתיות תקשורת שלישית רצופה כוונות טובות צילום: יוסי וייס

ניתוח כלכליסט

הדרך לחברת תשתיות תקשורת שלישית רצופה כוונות טובות

בתחילת השבוע הוחלט כי קבוצת ויה אירופה תקים את פרויקט הסיבים השאפתני על גבי תשתיות חברת החשמל. כלכליסט סוקר את הקשיים הרבים שצפויים עוד לפרויקט, מעסקאות בעלי העניין המסובכות ועד למימון העצום שיידרש להשלמתו

18.06.2013, 08:17 | אופיר דור

רגע לפני שבכירי חברת החשמל ונציגי הממשלה ממהרים לפתוח את בקבוקי השמפניה, בעקבות ההכרזה על זכייתה של חברת ויה אירופה השוודית במכרז להקמת חברת תשתיות תקשורת שלישית, כדאי להקשיב לגורמים אחרים בענף, שמזהירים מפני אופטימיות מוגזמת. אמנם כביכול מדובר בבשורה חשובה, שתאפשר את כניסתה של חברת תקשורת שלישית שתתחרה בבזק בהוט, תגביר את המהירות לצרכן ואמורה גם להוסיל את המחירים, אולם הדרך לשם רצופה מהמורות וקשיים. בראש ובראשונה ניגוד עניינים שעשוי לצוף, בין החברות השונות שזכו במכרז, אשר גם יחזיקו במניות החברה וגם אמורות לספק לה את כל השירותים.

קראו עוד בכלכליסט

ההכרזה על הזוכה במכרז, שתהיה בעלת השליטה במיזם (60%) לצד חברת החשמל (40%), היא בהחלט ציון דרך בפרויקט השאפתני שאמור לספק קצב העברת נתונים פנומנלי של עד 1 ג'יגה־ביט לשניה לכל בית בישראל ולפתוח כאמור את שוק התקשורת הקווית הדואופולי לתחרות. אולם נראה שהפער בין ההתרגשות מהפרויקט ליישומו בפועל דומה בערך לפער בין פריסת הסיבים האופטיים שכבר קיימת בשטח (3,000 ק"מ) לבין זו שיש עדיין צורך לפרוס (25 אלף ק"מ).

פריסת הסיבים האופטיים. מיזם שאפתני, צילום: יוסי וייס פריסת הסיבים האופטיים. מיזם שאפתני | צילום: יוסי וייס פריסת הסיבים האופטיים. מיזם שאפתני, צילום: יוסי וייס

ניסוי כלים בקריית שמונה

במהלך השנים פרסה חברת החשמל סיבים אופטיים לאורך רשת החשמל הבין־עירונית לצרכי ניהול מערכת שליטה ובקרה, ואלו אפשרו לה להקים מערכת טלפוניה עצמאית.

קברניטי החברה הבינו כבר אז כי ניתן להשתמש בפריסת הסיבים כבסיס לתשתית תקשורת מסחרית שתפיק הכנסות נוספות, אולם אלו נדחו על ידי שרי האוצר לדורותיהם, שטענו כי קודם על החברה לעבור רפורמה והתייעלות. המפנה הגיע בתקופת השר משה כחלון שהצליח לרתום את ראש הממשלה בנימין נתניהו לנושא הקמת תשתית תקשורת שלישית שתגביר את התחרותיות בשוק, וב־2010 ניתן לחברת החשמל אישור לבצע ניסוי כלים במסגרתו חוברו 150 בתים בקריית שמונה לרשת הסיבים.

עם זאת, הממשלה הציבה מספר תנאים לכניסת חברת החשמל לשוק התקשורת, בראש ובראשונה גיוס משקיע חיצוני שיממן את פריסת התשתית המוערכת במיליארגי שקלים ויהיה בעל השליטה בחברה. בנוסף, נקבע כי המיזם יפעל במודל של שוק סיטונאי, כלומר ימכור גישה לתשתית לספקיות תקשורת כשאלו ישווקו על בסיסם שירותי אינטרנט, טלפון או טלוויזיה ללקוח הסופי. הלקוחות של המיזם יהיו לכן חברות כדוגמת סלקום, פרטנר או אקספון שישתמשו בו כדי להרחיב את סל השירותים שהם יכולים להציע ללקוחות. חצי שנה לאחר פרסום המכרז הוכרז כי ויה אירופה השבדית המתמחה בהקמת רשתות סיבים אופטיים זכתה במכרז, לאחר שאף קבוצה אחרת לא הגישה הצעה נגדית. שותפותיה הישראליות של ויה אירופה הם קבוצת רפק, הפעילה בתחומי התקשורת והתשתיות, באטם שמפתחת ומייצרת ציוד תקשורת, טמרס אחזקות של איש העסקים פויו זבלודוביץ' וחברה בבעלות יהודה זיסאפל, בעלי רד־בינת. משקיעים אלו התכוונו להתמודד לבדם במכרז אך לאור עלויות המימון הכבדות הנדרשות בו החליטו להתאגד יחד. ענקית ציוד התקשורת האמריקאית סיסקו תהיה הספק הטכנולוגי של הפרויקט.

כעת נותר לקבוצה להפקיד ערבות בנקאית של 200 מיליון שקל ולהזרים לקופה 100 מיליון שקל שיניעו את פעילותו. לטענת גורמים בחברת החשמל, כבר בסוף 2013 יחוברו הבתים הראשונים לתשתיות, והפרויקט כולו יסתיים בתוך כעשור.

ניגודי עניינים בבסיס

אלא שבדיקה של התוכנית העסקית אינה מבטיחה שהפרויקט יגיע לכלל מימוש, במיוחד לאור השינויים הצפויים בעולם התקשורת בשנים הקרובות. כמעט כמו בכל מיזם, האיום הגדול על סיכויי ההצלחה שלו מגיע מבפנים. במקרה של הקמת גוף תקשורת שלישי, הרכב החברות המעורבות בפרויקט עשוי להיות בעוכרו. זאת משום שכל בעלי המניות בפרויקט צפויים להיות גם ספקי שירותים למיזם, החל מחברת החשמל שתהיה האחראית הבלעדית על ביצוע העבודות ועד לסיסקו שתספק חלק גדול מהציוד הטכני.

רצונו של כל צד מהמעורבים להרוויח מהפרויקט כספק שירותים יוצר סכנה לניפוח ההוצאות שלו. וועדת המכרזים הכניסה במכרז מנגנונים לתמחור השירותים, אך סכנה זו תמשיך ותאיים על הפרויקט לכל אורכו.

איך יגיבו HOT ובזק?

תשתית הסיבים האופטיים עד הבית שמתוכננת במיזם היא ללא ספק שדרוג ביחס לתשתיות בזק ו־HOT. רוב התשתית של שתי החברות הוותיקות בקרבת בתי מגורים בנויה מחומרים נחותים ולכן העברת הנתונים היא איטית יותר. כך שאם הפריסה של המיזם החדש היתה נשלמת כעת, היא בהחלט היתה טורפת את הקלפים בשוק התקשורת הישראלי.

אלא שעד סיום הפרויקט וחיבור כל הבתים בישראל לרשת הסיבים האופטיים לא צפויות שתי המתחרות לשבת ללא מעשה. בזק למעשה החלה בפריסת סיבים אופטיים כבר בשנה שעברה, אך טרם קיבלה החלטה אמיתית ללכת על זה עד הסוף. ככל שמיזם הסיבים יהפוך מאיום תיאורטי לממשי, יצטרכו קברניטי בזק להעביר הילוך בשדרוג התשתיות של החברה.

לבזק ול־HOT יש פריסת סיבים אופטיים רחבה בהרבה מזו של חברת החשמל, לכן אם הן יבחרו לשדרג את התשתיות שלהם, זו תהיה עבורם משימה קלה יותר. אם יקדימו ויציגו תשתית מתקדמת במחירים תחרותיים, החברות עשויות לשמוט את הקרקע מתחת למיזם השלישי ולהפוך את חדירתו לשוק לקשה במיוחד. מנכ"ל בזק לשעבר אבי גבאי הגדיר בעבר את הפרויקט ככזה ש"אין בו כדאיות כלכלית".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות