העלה לרשת "סרט פורנו" בכיכובה של חברתו לשעבר - וישלם 100 אלף שקל

האם סרטון ביתי המתעד יחסי מין בין בני זוג שהועלה לרשת האינטרנט מהווה פרסום לשון הרע? בית משפט השלום בתל אביב קבע אתמול (א') שכן וחייב את המפיץ לשלם לחברתו לשעבר 100 אלף שקל. "בפרסום סרטון שכזה, חפץ היה לפגוע בתובעת ולהסב לה פגיעה אישית ונפשית של ממש".

הסרטון המתעד את היחסים בין בני הזוג צולם בשנת 2007, אז קיימו השניים מערכת יחסים, בידיעה ובהסכמה. לאחר שנפרדו הצדדים העלה בן הזוג את הסרטון לאתר סקס ידוע בו ניתן לצפות בסרטי פורנו ללא ידיעתה וללא הסכמתה של חברתו לשעבר. מעשה שעליו הורשע בפלילים.

אילוסטרציה | צילום: shutterstock

לפני כשלוש שנים פנתה בת הזוג לבית משפט השלום בתל אביב בהליך אזרחי וטענה כי נגרמו לה נזקים כבדים, לרבות נזק נפשי, ועל כן יש לפצות אותה על הפגיעה בפרטיותה והפצת דברי לשון הרע כנגדה. כן דרשה פיצוי עבור הפסדי ממון עתידיים ופיצוי עונשי. בסך הכל דרשה פיצוי בסכום של 2.5 מיליון שקל.

לגרסת בת הזוג, במועד בו צולמה לסרטון היא התחילה בקריירת דוגמנות. לאחר שנפרדו קיבלה שיחת טלפון ממכר שאינו נמצא בישראל שסיפר לה כי זיהה אותה בסרטון. היא פנתה לאתר שהוריד את הסרטון ובמקביל הגישה תלונה במשטרה. לפי תצהיר שהגישה, בכל אותם ימים בהם הסרטון היה משודר באתר, צפו בו קרוב לחצי מיליון איש.

עוד תיארה כי מהמועד בו נודע לה על פרסום הסרטון חייה השתנו, היא חשה כי עולמה חרב עליה וחשה זעזוע והלם נפשי. היא חיה בתחושה מתמדת של השפלה, גועל, כעס ובושה וביטחונה העצמי נפגע.

מנגד, טען בן הזוג כי לאחר שנפרדו, נשבר ליבו לרסיסים והוא נקלע לסערת רגשות ובנסיבות אלה העלה את הסרטון לאתר, מתוך מחשבה כי הקשר בין הצדדים יתחדש. לגרסתו, עומדת לו הגנת אמת בפרסום והגנת תום הלב, אלה נמנים על חוק איסור לשון הרע. עוד הדגיש, כי העלאת הסרטון לאתר האינטרנט לא נעשתה מתוך יצר נקמה, במטרה לפגוע, לבזות או להשפיל אלא מתוך ניסיון נואש ותמים לקבל ממנה תשומת לב ומתוך תקווה כי בעקבות זאת יחזור ביניהם הקשר.

"סבורה אנוכי", כתבה השופטת חנה ינון בפסק הדין, "כי יש בדבר פרסום הסרטון משום לשון הרע שמשפיל ומבזה את התובעת, שכן התובעת, שהינה בחורה נאה, דוגמנית מתחילה, מונצחת לעיני כל כשהיא מתנה אהבים עם בן זוגה לשעבר, כאשר פניה חשופות וגופה העירום ואיבריה המוצנעים מתגלים לעיני כל, ולטעמי, יש בכך כדי להשפילה, לביישה ולבזותה בעיני הבריות, במיוחד לעיני בני משפחתה וידידיה".

לפי פסק הדין, עצם העובדה כי בן הזוג לשעבר העלה את הסרטון המתעד את מה שאירע ביניהם בחדרי חדרים לרשת האינטרנט שהינה נחלת הכלל "יש בה משום פרסום הפוגע בפרטיותיה של התובעת, העלול להשפילה או לבזותה".

בשל העובדה כי התובעת לא צירפה מסמכים או חוות דעת המוכיחים את נזקיה, פסקה השופטת ינון פיצוי בסכום של 100 אלף שקל, ללא הוכחת נזק וכן 12 אלף שקל עבור הוצאות משפט. "מעשהו של הנתבע מהווה פרסום דברי לשון הרע מתוך כוונה לפגוע בחברתו לשעבר", נכתב בפסק הדין, "לעלוב בה ולביישה לעיני כל, שכן אין אופן אחר לפרש הצעד בו נקט, שתוצאותיו העגומות ברורות היו".

בשולי פסק הדין מעירה השופטת כי "לתובעת רשלנות תורמת בשיעור מסוים לאירוע המצער שבבסיס התביעה, שכן ייזהר לו המתעד חייו האינטימיים בסרטונים העלולים להגיע, שלא בטובתו, לאתרי פורנו באינטרנט, והחרות לעשותם יש ונתקלת בהפרת אמון מצד בני הזוג או המסריטים".