גוגל רוצה לחשוף את צווי FISA לעיני הציבור

תפנית חדשה בסוגיית צווי FISA והשימוש בהם על ידי ה-NSA לקבלת מידע מחברות הטכנולוגיה: גוגל פנתה אתמול לבית הדין שמוציא את הצווים בדרישה להסרת הוראת איסור הפרסום שחלה עליהם.

הדרישה מתבססת על התיקון הראשון לחוקה, שלטענת החברה מקנה לה את הזכות לדבר על מידע שהממשלה מכריחה אותה למסור. גוגל רוצה לפרסם את מספר הצווים שבית הדין מאשר ואת מספר חשבונות המשתמשים לגביהם היא נדרשת למסור מידע. העיסוק בצווי FISA החל בעקבות חשיפת תוכנית המעקב PRISM על ידי איש ה-CIA לשעבר אדוארד סנודן.

"המשתמשים שלנו מודאגים"

מאבק משפטי בפרופיל גבוה עשוי לסייע לגוגל בנסיון להציג עצמה כמתנגדת בחריפות למעקב הממשלתי, וניצחון בתיק יאפשר לה לחשוף את המספר האמיתי של הבקשות ובכך לסתור את הטענה שלגופי המודיעין יש גישה חופשית למידע על משתמשיה. גוגל אמנם מפרסמת באופן קבוע דו"חות על המידע שממשלות ברחבי העולם דורשות ממנה למסור, אבל בשל סודיות הצווים של FISA היא מנועה מלהתייחס אליהם בדו"חותיה. גם מנכ"לית יאהו מריסה מאייר פרסמה אתמול פניה פומבית לממשל בבקשה לשקול מחדש את האיפול על הנתונים.

הפניה לבית המשפט מגיעה לאחר ימים של שיחות אינטנסיביות בין גוגל וחברות טכנולוגיה נוספות לבין גורמים בממשל האמריקאי, בנוגע להיקף הנתונים שהן יוכלו לפרסם בנושא. מיקרוסופט, יאהו, אפל ופייסבוק העדיפו לא לחכות וכבר פרסמו נתונים חלקיים: יאהו קיבלה בין 12 ל-13 אלף דרישות למידע בחצי השנה האחרונה, מיקרוסופט קיבלה 6,000-7,000, פייסבוק העבירה מידע על 19 אלף פרופילים ואפל קיבלה 4,000-5,000 צווים.

דרישות אלו כוללות צווי FISA לצד סוגים אחרים של בקשות מידע, שמהוות את מרביתן. גוגל הודיעה שאינה מעוניינת לפרסם נתונים חלקיים ולא מדויקים מסוג זה משום שהיא רוצה להציג למשתמשיה את היקף התופעה. "המשתמשים שלנו מודאגים, ואנחנו רוצים לספק להם תשובה פחות כללית. ערבוב בין בקשות מידע שקשורות לבטחון לאומי לבין צווים פליליים יהיה צעד אחורה עבור משתמשינו", מסרה החברה.

הערעורים טרם הגיעו לבית המשפט העליון

מספר הבקשות הכולל שטופל בבית המשפט מפורסם על ידי הממשל, והוא עמד ב-2012 על 1,789, מתוכן אחת בלבד לא אושרה. שאר המידע על הבקשות חסוי, וגם ערעורים על החלטות בית הדין מתנהלים בפורום סודי, אם כי ניתן לקחת אותן גם לבית המשפט העליון, מה שטרם קרה.

בימים האחרונים מצויה גוגל במצב בעייתי שמקורו בזינוק במודעות לענייני פרטיות ברשת. מלבד פרשת PRISM, החברה הותקפה אתמול על ידי ג'וליאן אסאנג' בטענה שהיא מתפקדת כזרוע של הממשל האמריקאי ומבצעת עבורו פעילויות מודיעין, ובשבדיה נאסר על גופים ציבוריים להשתמש בשרותי הענן שלה בשל סעיפים בעייתים הקשורים בפרטיות בחוזי ההתקשרות.