שיפור לימודי האנגלית במכללות עשוי לייקר את שכר הלימוד

השבוע אושרו במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) המלצות לרפורמה בלימודי האנגלית. הכוונה של ההחלטה הייתה טובה - ליצור תקן אחיד ללימודי אנגלית במסגרת תואר ראשון בין המוסדות האקדמיים השונים ולהבטיח שהסטודנטים יהיו בעלי רמת אנגלית מספקת בניגוד לחלק מהמקרים היום. אלא שלמהלך כך מתברר יש השלכות כלכליות שיביאו לעליית שכר הלימוד בקרב הסטודנטים במכללות הלא מתוקצבות והמכללות לחינוך.

כל סטודנט תואר ראשון נדרש להגיע לרמת פטור באנגלית במהלך השנה הראשונה לתואר. רמת האנגלית נקבעת לפי מבחן מיון שקובעת האם לתלמיד מגיע פטור אוטומטי או שהוא נדרש לקחת קורסים לשיפור האנגלית.

ב-2010 הוקמה ועדה בראשות פרופסור בתיה לאופר מאוניברסיטת חיפה לבחינת רמת האנגלית של תלמידי תואר ראשון וההיקף הרצוי הנדרש מתלמידים להגיע לפטור ברמת האנגלית. הוועדה המליצה כי מעתה מבחני הפטור באנגלית בעת תחילת הלימודים האקדמים ינועו בין שתי בחירות – לפי ציון המבחן הפסיכומטרי או בחינת אמי"ר – בחינת מיון באנגלית, ולא על סמך בחינות מיון פנימיות אחרות הנהוגות בחלק מהמכללות. כמו כן ההמלצות כללו הרחבת לימודי האנגלית במהלך התואר בשני קורסים במכללות הלא מתוקצבות.

את המלצות הוועדה בחנו ב-2011 שלושה חברי מל"ג בראשות פרופסור משה מאור. אלא שלאחר שהמועצה להשכלה גבוהה קיבלה את מסקנותיה הגישו המכללות הלא מתוקצבות, מכללות חינוך והתאחדות הסטודנטים הערות על הקשיים ביישום ההמלצות. הטענות היו שמדובר בתוספת משמעותית של שעות הלימוד וגידול ניכר בשכר הלימוד כתוצאה מכך. לטענת המוסדות החוץ תקציביים מדובר בתוספת של 15% להקיף התואר כך שמשך הלימודים יתארך בסמסטר אחד רק לשם לימודי אנגלית. מי שאמור לשלם את הייקור, יהיה הסטודנטים שיזדקקו לתוספות.

רוב תלמידי האוניברסיטאות לא צפויים להיות מושפעים מהמהלך, שכן כבר היום הפטור מקורסים לאנגלית וקביעת רמת האנגלית נעשית דרך שני מבחני המיון שהוועדה הפכה אותם לבלעדיים – הפסיכומטרי ואמי"ר. שני המבחנים אגב מבית היוצר של המרכז הארצי לבחינות והערכה. לפי ההתנגדויות של התאחדות הסטודנטים והמכללות לחינוך המהלך כן פוגע בקרב אוכלוסיות חלשות כגון תלמידים יוצאי אתיופיה וסטודנטים מהמגזר הערבי, שכן מבחן הפסיכומטרי אינו מתואם תרבותית להם ובממוצע ההישגים של אוכלוסיות אלו נמוכים יותר בפסיכומטרי.

במסמך שהוכן לכבוד חברי הוועדת לתכנון ולתקצוב (ות"ת) על ההמלצות נכתב כי "יישום החלטת מל"ג יביא להטלת עלות תקציבית נוספת על חלק מהמוסדות בגין הדרישה לקורסים נוספים באנגלית לסטודנטים שאינם עומדים בתנאי כניסה או שמספר הקורסים בהם נמוך. מניתוח הנתונים ניתן להעריך כי העלות המשקית של יישום ההמלצות מסתכמת בטווח של כ-11.7-5.7 מיליוני שקל". כמו כן נרשם בדו"ח כי "אנו מעריכים שהפגיעה בנגישות לתואר ראשון בגין יישום ההמלצות לא תהיה גבוהה, אם כי היא יכולה להביא לגרירה והארכת משך הלימודים. מנגד אין ערובה להצלחת התהליך".

ח"כ איציק שמולי העלה היום (ד') את הנושא לדיון דחוף במליאת הכנסת. שמולי אמר כי "הכוונה לשפר את איכות האנגלית במערכת ברוכה אבל הכוונה להעלות לסטודנטים את שכר הלימוד בדלת האחורית, מבלי שהם ישימו לב, היא פסולה. המל"ג מנסה להעביר את זה כל הזמן כדי לתת לאוניברסיטאות "השלמת הכנסה" על גב הסטודנטים".

ח"כ בועז טופורובסקי אף הוסיף כי בדיון מליאת המל"ג לא נכח שר החינוך שי פירון המשמש כיו"ר המל"ג ונציג הסטודנטים: "לא יתקיימו מחטפים. לא ניתן לקבוע החלטות בעלות השפעה גדולה שכזו על הסטודנטים ועל ההשכלה הגבוהה ללא נוכחות והסכמת שר החינוך ונציג הסטודנטים. ניסו לקיים את השינויים הללו בעבר, עוד כשהייתי יו"ר ההתאחדות הארצית, נלחמתי בזה ואלחם בזה גם היום".

סגן שר החינוך אבי וורצמן השיב כי הערכות הן שהתקן ישפיע על 8%-16% מסטודנטים וששר החינוך הורה להקפיא את ההחלטה עד לדיון נוסף במל"ג בנושא.