אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דן גילברט: מדוע אנו נלחמים בטרור ולא בהתחממות הגלובלית? צילום: Gettyimages

דן גילברט: מדוע אנו נלחמים בטרור ולא בהתחממות הגלובלית?

גילברט, פרופ' לפסיכולוגיה וחוקר את טבעו של האושר האנושי סבור כי "המענה שלנו לאיומים נתון למספר גורמים: כוונת הגורם המאיים, המוסריות שלו, המיידיות שלו והעוצמה שלו"

19.06.2013, 18:09 | אסף גלעד

"נשאלתי כאן אם עתידנו יהיה טוב יותר או רע יותר. התשובה שלי לכך היא פשוטה: זה תלוי בעיקר בזכות יכולתה של האנושות לענות לאיומים שקמים עליה", כך פתח פרופ' דן גילברט מאוניברסיטת הרווארד את דבריו בוועידת הנשיא אחר הצהריים (ד'). 

קראו עוד בכלכליסט

גילברט, פרופ' לפסיכולוגיה, הוא חוקר את טבעו של האושר האנושי. הוא מחברו של רב המכר 'להתקל באושר' שתורגם עד כה ל 25 שפות.

"הסתכלו על שני איומים שעומדים בפני האנושות: טרור עולמי וההתחממות הגלובלית", המשיך גילברט. "אני חושב שכולנו מבינים שלהתחממות הגלובלית סיכוי גדול הרבה יותר גבוה להכחיד את האנושות. והשאלה שאני שואל את עצמי היא מדוע אנחנו, בני האדם, מגיבים הרבה יותר טוב לאיום הטרור מאשר לאיום אפקט החממה. התשובה שלי לכך היא: עצם היותנו בני האדם. המח שלנו, ודרך החשיבה האנושית".

 

גילברט דיבר בפאנל שהנחה העיתונאי אורן נהרי ונגע בשאלה העתידנית 'האם מחר יהיה טוב יותר'. "המענה שלנו לאיומים נתון למספר גורמים: כוונת הגורם המאיים, המוסריות שלו, המיידיות שלו והעוצמה שלו", אמר גילברט. "ארבעת הגורמים האלה גורמים לאנושות להעדיף קודם את הטיפול בטרור מאשר את הטיפול בהתחממות הגלובלית או בבעיית ההשמנה, שהן קטלניות לא פחות.

דן גילברט, צילום: Gettyimages דן גילברט | צילום: Gettyimages דן גילברט, צילום: Gettyimages

"בואו ונסתכל על כוונת הגורם המאיים: השפעת היא מחלה שהורגת 400 אלף איש בשנה. השמנת יתר היא גורם קטלני מאין כמוהו. ובכל זאת, וירוסים וצ'יפסים לא נראים כל כך מאיימים. עם זאת, אני יכול להעיד על עצמי כתושב בוסטון שהעיר שבה אני גר היתה סגורה ליומיים בגלל פיגוע שבו נהרגו ארבעה אנשים. באותו שבוע נהרגו מאות אנשים בפיצוץ מפעל דשנים בסין, ועוד ארבעה אנשים במפולת שלגים ועוד כמה וכמה בני אדם בנסיבות שונות ומשונות. אבל השבוע הזה ייזכר לכולם בזכות ארבעת ההרוגים בפיגוע בבוסטון. והסיבה לכך היא שהם נהרגו בגלל הכוונה, בגלל רוע אנושי, והמוח האנושי שלנו רגיש יותר לכוונה שלילית הרבה יותר. אקלים חם לא מתכוון להרוג אותנו, למרות שהוא עושה זאת בשקט. אולי אם להחממות העולמית היה שפם, היינו מפחדים ממנה יותר.

"הנושא השני שמשפיע על חשיבת האיומים שלנו הוא המוסריות. במדינות שונות יש חוקים נגד רצח, הטרדה מינית וגניבה, אבל אין שום חוק נגד פתיחת מזגן בבית מלון, למרות שזה אולי גורם נזק כבד לאנושות.

"הנושא השלישי הוא המיידיות: אנחנו מגיבים היטב לאיומים מידיים, אבל הרבה פחות טוב לאיומים בעתיד הרחוק. זה כמובן נובע מההתפתחות שלנו כבני אדם במהלך האבולוציה, אבל היכולת הזו גורמת לנו להיות קצרי רואי, ולגהביא לכך שהמבט שלנו קדימה יהיה מוגבל. הסתכלו על עצמכם: הרי אין שוני גנטי מהותי ביניכם היום לבין אבות אבותיכם שהסתובבו לפני מאות אלפי שנים עם מקל וצדו טרף ביעד. עם זאת, אתם רואים שמשהו קרה, משהו התפתח, ובין השאר זו היכולת לחשוב ולהגיב לאיומי"ם.

"כשאני מגיע לירושלים אני מופתע לטובה"

גילברט סיפר גם על חזונו הקשור למזרח התיכון ולעימותים בכלל: "נוטים לדבר על המזרח התיכון כעל מקום רווי קונפליקטים, אבל כשאני מגיע לירושלים אני מופתע מהדרך שבה כל כך הרבה אנשים שונים חיים יחדיו סך הכל אחד עם השני בשלווה יחסית. בני האדם הם המין היחיד עלי אדמות שיכולים לחיות עם עוד מבני מינם רק על בסיס העובדה שיש ביניהם דמיון גנטי, אפילו אם הם אנשים זרים לחלוטין אחד לשני".

גילברט, שמגדיר את עצמו מומחה לאושר האנושי, נשאל על ידי נהרי האם אושר עדיף על רדיפת האושר. "המושג אושר הוא כמובן חמקמק, ובלתי ניתן להגדרה אחת. כמובן שאושר פירושו אינו דווקא להסתובב עם חיוך מטופש על הפנים. אני די מסכים עם ההגדרה של שפינוזה לגבי הדרך שבה אנחנו מנהלים את חיינו: 'כל מעשה אנושי נובע מהחיפוש אחר האושר'. ובכלל אני חושב שרוב מעשינו מביאים ערך לאושר אמיתי שלנו, כלומר רובנו לא מבזבזים את הזמן: רוב המעשים שלנו קשורים להבאת ערך לאנושות כמו בטחון, בריאות או שלום".

דובר נוסף בפאנל הוא חוקר הסרטן ד"ר דיוויד אגוס, פרופ' לרפואה מאוניברסיטת דרום קליפורניה שנחשב לאחד מהחוקרים המובילים בעולם בתחום, שגם התפרסם בזכות רב המכר 'הקץ למחלות'. אגוס הוא אחד הדוברים הבולטים כיום בעד הרפואה האישית, זו שמאפשרת בבדיקה גנטית אחת לגלות מחלות רבות.

"בשנות התשעים הוציאה הממשלה עשרות מיליוני דולרים על חברות מסחריות בתחום של הגנטיקה, אלא שגם היום, עשרים שנה אחרי, בדיקות גנטיות הן עדיין עניין יקר עבור האזרח הפשוט. לפני שבוע החליט בית המשפט העליון החלטה היסטורית: אי אפשר יהיה לרשום יותר פטנט על ה- DNA האנושי. וזו מהפיכה, כי כל אחד מאיתנו זכאי תמורת כסף קטן להסתכל על ה- DNA של עצמו. כבר בעתיד הקרוב תוכלו תמורת מאה דולר לבחון ארבעים מחלות.

"עם זאת, הרופאים מזהים דרכים עתידניות לזהות אינספור מחלות: בין אם בבדיקה התנגותית רגישה יותר ובין אם בבדיקת מיליארדי החיידקים שנמצאים בגוף שלנו, ושמספרים רב ממספר התאים. את סוף דבריי אני רוצה להקדיש לתחום המזון: אני רופא, אבל אני סבור שעתיד הבריאות האנושית טמון במזון. השנה הזו היא הראשונה מאז סיום מלחמת העולם השניה שכמות האוכל שזמינה לאנושות לא הולכת וגדלה, אלא הולכת וקטנה. הביקוש לאוכל הוא הפרמטר המרכזי בבריאות הציבור בעתיד, ובכדי לפתור את הבעיה הזו עלינו לפתור את בעיית מקור המזון לאנושות", אמר אגוס.

אורחת נוספת בפאנל שניהל אורן נהרי היא חברת הפרלמנט ההולנדי לשעבר אייאן חירסי-עלי, דוברת בולטת נגד דת ושמרנות ובעד זכויות האדם והאישה. חירסי-עלי היא מיוצרות הסרט הפרובוקטיבי 'כניעה', על דיכוי נשים בתרבויות מוסלמיות שמרניות. חירסי-עלי פרשה את חזונה לגבי המזרח התיכון: "שאבתי אופטימיות רבה מהאביב הערבי, כי ראיתי לראשונה צעירים בעולם הערבי שנלחמים על זכויותיהם, זכויות האדם וערכי הדמוקרטיה.

"עם זאת, לצערי השיח כלפי ישראל לא השתנה. החרמות על ישראל יימשכו, והשליטים הערביים ימשיכו להשיג אמצעים להשמדה המונית. הם ימשיכו להתגרות בישראל, למשוך אותה לעימותים אלימים, ולקרוא להשמדתה. איראן תמשיך לבנות את הכור הגרעיני ובמקביל גם המצרים, הטורקים והסעודיים יפעלו להשגת נשק גרעיני. הנשק הכימי של הסורים כבר יצא מהמחסנים. גם העימותים בין הסונים לשיעים ממשיכים. אתם אולי חושבים שזה מרחיק מכם את העימות, אבל מאבק כזה יוביל לפרמנטציה גדולה יותר בעולם הערבי שזה לאו דווקא דבר טוב. במקום חיזבאללה אחד, תקבלו עשרים סוגים של חיזבאללה. אבל מסביב כמה צעירים ערבים רודפים אחרי דמוקרטיה ושלטון החוק. כמה מהם לא רואים בישראל כאויבת אלא כבת ברית. עבורם יהיה עתיד טוב כי הם בוחרים בשיתוף פעולה".

נהרי: "האביב הערבי משנה את המזרח התיכון ויוצר סוג חדש של דיקטטורים. האם לא עדיף דיקטטור חילוני על פני דתי?".

חירסי-עלי: "אני חושבת שהאביב הערבי מביא בסך הכל עתיד טוב. תנועות המחאה של אתמול לא נבחנות באופוזציה, הן נבחנות בממשלה. האחים המוסלמים נבחנים בשבע עיניים, כי הם בשלטון, וזה יגרום לכולם להשתפר. הבעיה שנוצרת היא שלטון של שריעה, כפי שאנחנו רואים למשל, באיראן. לדעתי השלב הבא במחאות במזרח התיכון יהיה המאבק נגד השריעה, כיוון שהיא המקור החדש להפרת זכויות אדם וזכויות האשה. המחאה הבאה תיצור גל של הפרדת מהמדינה".

נהרי: "בעבר שלטו בעולם אימפריות כמו סין או פרס, גם האיסלאם משל בכיפה. איש לא ציפה שכמה עמים שחיו בשולי אירופה ישלטו בעולם. איך זה קרה?

חירסי-עלי: "התרבות המערבית נותנת חשיבות להליך של ניסוי וטעיה. אני נולדתי בתרבות מוסלמית שבה אדם טועה אמור להתבייש בעצמו. ישנם תרבויות שבהם טעות היא פטאלית, אבל בתרבות המערבית הפנימו את המסר שמי שלא טועה גם לא מצליח".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
האינטואיציה האנושית נכונה יותר מכפי שהוא מציג אותה, לפחות בתחום האיומים
לביאה שבמקום לטרוף איילה החליטה לטרוף ילד, ואח"כ עוד ילד, תמשיך לטרוף ילדים בכפר, והגורים שלה ילמדו ממנה והכפר יסבול קשות. התובנה שניתן להפיק מכך היא שפגיעה מכוונת מצד גורם שמפיק מכך תועלת או סיפוק - היא מסטכנת ביותר כי צפויה להתגבר עם כל הצלחה! מה שנכון לגבי לביאה טורפת, נכון גם לגבי רצח וטרור. לגבי ההתחממות - הידע האנושי לוקה בחסר ויכולת הניבוי האנושית היא על הפנים. ככל שמתרחקים בזמן, יכולת הניבוי פוחתת. ולכן העובדה שאנשים מייחסים פחות משקל לאיומים רחוקים בזמן, היא דווקא רציונלית. (המדענים עוד ישנו את דעתם על פעמים רבות).
טל  |  19.06.13
2.
האינטואיציה האנושית נכונה יותר מכפי שהוא מציג אותה, לפחות בתחום האיומים
לביאה שבמקום לטרוף איילה החליטה לטרוף ילד, ואח"כ עוד ילד, תמשיך לטרוף ילדים בכפר, והגורים שלה ילמדו ממנה והכפר יסבול קשות. התובנה שניתן להפיק מכך היא שפגיעה מכוונת מצד גורם שמפיק מכך תועלת או סיפוק - היא מסטכנת ביותר כי צפויה להתגבר עם כל הצלחה! מה שנכון לגבי לביאה טורפת, נכון גם לגבי רצח וטרור. לגבי ההתחממות - הידע האנושי לוקה בחסר ויכולת הניבוי האנושית היא על הפנים. ככל שמתרחקים בזמן, יכולת הניבוי פוחתת. ולכן העובדה שאנשים מייחסים פחות משקל לאיומים רחוקים בזמן, היא דווקא רציונלית. (המדענים עוד ישנו את דעתם על פעמים רבות).
טל  |  19.06.13