קפקא פינת לוד: המתין 13 שנה לרישום נכס ויפוצה ב־1.3 מיליון שקל

ב־1997 הפקיעה המדינה 10.5 דונם מחקלאי בלוד. החקלאי, עבד אל־חמיד חסונה, עתר לבית המשפט משום שלא קיבל פיצויים כחוק, ושלוש שנים אחר כך הגיע לפשרה עם מינהל מקרקעי ישראל שלפיה יקבל אדמה חלופית בלוד במקום פיצוי כספי.

לוד (ארכיון) | צילום: צפריר אביוב

המינהל התחייב לרשום את המקרקעין על שם חסונה בתוך 18 חודשים, אולם לא עשה זאת עד סוף שנת 2008. חסונה עתר שוב לבית המשפט בטענה כי כתוצאה מכך סבל מעיכוב בקבלת היתר בנייה ונאלץ לשלם דמי פיתוח ולפנות פסולת. כמו כן דרש פיצוי בגובה דמי השכירות שהפסיד ב־3.5 השנים שבהן המתין לקבלת היתר בנייה. המינהל מצדו טען בכתב ההגנה כי אי־רישום המקרקעין לא היה בשליטתו, וכי התובע לא הוכיח את הנזקים ואת הקשר הסיבתי בינם ובין אי־רישום הנכס.

עורכי הדין אוריאל גניהר ונחמי מייזליש־וולק שייצגו את חסונה בבית המשפט תבעו שיקבל פיצוי בסך 4.1 מיליון שקל בגין הפרת ההתחייבות לרשום את הנכס על שמו. בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר העבירה השופטת בלהה טולקובסקי ביקורת נוקבת על המינהל (כיום רשות מקרקעי ישראל), ואמרה כי "העובדה שהסכמי פשרה שקיבלו תוקף של פסק דין מופרים על ידי הרשות הציבורית המופקדת על ניהול מקרקעי ישראל הנה מטרידה. מצופה מהרשויות להקפיד הקפדה יתרה על קיום התחייבויות שנטלו על עצמן".

השופטת הדגישה כי על המינהל לכבד "עקרונות של תום לב והגינות". בית המשפט פסק כי על המינהל לפצות את חסונה ב־1.26 מיליון שקל בגין הפסד דמי שכירות, מע"מ והוצאות בית משפט בסך 150 אלף שקל. מרשות מקרקעי ישראל נמסר כי הם "לומדים את פסק הדין".