אופנה: הצצה מוקדמת לתערוכות הבוגרים

עונת התצוגות והתערוכות של בוגרי בתי הספר לאופנה בישראל נפתחת היום בנמל תל אביב, בתצוגת אופנה שתחשוף את עבודותיהם של 23 בוגרי מגמת האופנה במרכז האקדמי ויצו חיפה. שאר בתי הספר יעלו את תצוגות האופנה ותערוכות הבוגרים במהלך החודשים הקרובים עד לתחילת אוגוסט.

התצוגות והתערוכות משקפות את עבודותיהם של עשרות בוגרים טריים המסיימים בימים אלה ארבע שנות לימוד, שאמורות להכשיר אותם להתמודדות בשוק האופנה התחרותי והתובעני. רק חלקם יצליחו לממש את חלומם להוציא קולקציות מגובשות ומסחריות.

צילומים: הילה וגמן, גלעד בר שלו, ינאי יחיאל

זו השנה השישית ברציפות ש"כלכליסט" הוא הראשון לחשוף את הדגמים שבחרו הסטודנטים להצעיד על המסלולים ולהציג בתערוכות הגמר. מתוך שלל העבודות שקיבלנו מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, מהמרכז האקדמי ויצו חיפה, ממכון אבני לאמנות ועיצוב, ומסמינר הקיבוצים - המכללה לחינוך לטכנולוגיה ולאמנויות, מציגה מערכת "כלכליסט" את הדגמים המרשימים ביותר. בית הספר היחיד שלא נסקר הוא שנקר, בשל חוסר הסכמה של מנהלי החוג לחשוף את הדגמים מראש.

דגש על בגדים לבישים

המחלקה לעיצוב אופנה, ויצו חיפה - ראש המחלקה רן שבני, בוגרים: 23

לראש המחלקה רן שבני יש בטן מלאה על המצב בשוק האופנה המקומי, וגם פתרונות הגיוניים: "אנחנו מאמינים במחזורים קטנים כדי לא להציף את השוק במעצבים. יש מקומות אחרים שבהם מסיימים לפחות פי שניים בוגרים ממה שאצלנו. אנחנו צריכים לקחת אחריות על מה שקורה עם הבוגרים אחרי הלימודים, כי השוק לא יכול לספוג כזו כמות של בוגרים - לא ייתכן שבכל שנה יתחרו קרוב ל־100 בוגרים על 20 מקומות", הוא טוען בלהט. שבני גאה במיוחד בכך שרוב המחזור יצר בגדים לבישים: "החזון של המחלקה הוא לא ליצור תלבושות לתיאטרון". בעבודות ניכר הדגש שהושם בלימודים על עיצוב טקסטיל. בולטת גם העובדה כי כשליש מהקולקציות מתמקדות בבגדי גברים, מגמה שניצניה נראו כבר בתערוכות בשנה שעברה, והשנה נראה כי היא הולכת ומתחזקת. פרטים: התצוגה תיערך היום ב־20:30 בהאנגר 11 בנמל תל אביב. מחיר כרטיס: 80 שקל. דגמים נבחרים מהקולקציות יוצגו בתערוכת הבוגרים של מחלקות העיצוב, 24 ביולי עד 3 באוגוסט, הגנים 21 המושבה הגרמנית, חיפה.

עבודות בולטות:

גל רייכרט. "19°-". הקולקציה מורכבת מחמישה דגמים וחוקרת את המעבר בין מצבי הצבירה השונים, גז, נוזל ומוצק. רייכרט (27) מגדירה אותה כ"רצף של תגובות מהירות ואינטואיטיביות, יצירה מתמשכת ומחשבה דרך הידיים". היא מקבילה את מצבי הצבירה בטבע למצבי הצבירה של תהליך היצירה: "הרעיון, כמו החומר, עלול לשנות את מצבי הצבירה עד לבלי הכר, אך עדיין לשמור על הרכב בסיסי אחיד". רייכרט השתמשה בין השאר בשיפון סינתטי, כותנה, יריעות ניילון, כדורי סיליקון, גדילים ופרחי אקריליק שקופים. שאיפותיה של המעצבת צנועות נכון לרגע זה: "אני רוצה לעבוד בתחום ולהמשיך ללמוד על בשרי, בשטח".

ג'ורג' זאיד, "Kýrie, eléison". קולקציה בהשראת מנזר בהר אתוס ביוון, שבו מתגוררים נזירים בבידוד מוחלט. המנזר נודע כמקום אפל ומסתורי שלא דרכה בו רגל אשה: "יופיו של המקום המבודד, המראה הנקי והמדויק, אורח החיים של הנזירים שבו יצרים בועטים בתוך מסגרת מאוד מאופקת, העניקו לי השראה", מסביר זאיד (23). "הנושא נוגע לי באופן אישי כי אני מחובר לשני הצדדים הללו בי, הצד השמרן והמאופק והצד הפרוע". זאיד יצר קולקציית גברים מחויטת ומודרנית, שהוא מגדיר כאפלה כמעט. בקולקציה חמישה דגמים מחומרים כמו צמר וכותנה, בהשראת ארכיטקטורה מודרנית ובשילוב הדפסים מקוריים. תוכניותיו לעתיד: "לפתוח סטודיו, ואולי לנסוע לחו"ל ולהצליח שם".

נטע פריד, "צווארון לבן". 11 דגמים יצרה פריד (29), שתסגור את התצוגה הערב, מספר כמעט כפול מכל שאר חבריה למחזור. "הגעתי מקיבוץ שבו כולם שווים. לכן עניין אותי דווקא לחקור את נושא הבדלי המעמדות, שכן לאורך ההיסטוריה כולה הצווארונים מהווים סממן מעמדי מובהק", היא מספרת. תוך כדי מחקר תולדות הצווארונים התעניינה פריד במיוחד בניסיון של כל מעמד לטשטש את זהותו, ניסיון שבדרך כלל נידון לכישלון. הקולקציה שעצבה לעבודת הגמר עשויה כותנה, כותנה משי, דריל וצמר על טהרת הצבע הלבן, שנועד לסמל את הפער בין חיקוי זול ובין הדבר האמיתי. היא מתעתדת להישאר בשוק המקומי: "בעתיד אני רוצה לפתוח מותג משלי בארץ. כרגע אין מחשבות על חו"ל, ובשלב ראשון אשמח לעבוד כמה שנים בתעשייה ולהכיר את השוק מקרוב".

מחזור מעורב חברתית

המחלקה לצורפות ועיצוב אופנה, בצלאל - ראש המחלקה עינת לידר, בוגרים: 30

"ההכנה הטובה ביותר לעתיד כוללת לא רק שליטה ברזי המקצוע, אלא התנסות בכל תהליכי העבודה במסגרת הלימודים", אומרת ראש המחלקה עינת לידר, "כמעט כל המחזור התנסה ביצירת נעליים, תכשיטים ובגדים, כך שגיוון היכולת הוא ההכנה הטובה ביותר לשוק המסחרי". לידר מציינת שהמחזור היה פעיל ומעורב במיוחד מבחינה חברתית, הן בתקופת המחאה החברתית והן בעבודה עם נוער בסיכון ועולים חדשים. פרטים: התצוגות אינן פתוחות לקהל הרחב. תערוכת הבוגרים: 21 ביולי עד 2 באוגוסט, בקמפוס בצלאל בהר הצופים.

עבודות בולטות:

הילי יעקובי, "אוסישקין 53". יעקובי (26) יצרה שש מערכות לבוש עבור שותפיה לחיים - קבוצת אמנים שחיה כקולקטיב באוסישקין 53 בירושלים, בית שהיה נטוש ובשנתיים האחרונות מאויש על ידי הקבוצה במגורים, יצירה ואירועי תרבות. יעקובי חקרה את היחסים בין התאמה אישית לחופש: "בניסיון להתאים את הלבוש לחבריי ערכתי מחקר על כל אחד מהם, על בסיס היכרותי עם הגוף והאופי, הפרקטיקות והמאפיינים הבולטים שלהם". יעקובי נכנסה לארונות הבגדים ויצרה לכל אחד מחבריה מיפוי גוף שלפיו כתבה את הגזרה, כשהדו"ח שלה מהארון מצורף לכל מערכת לבוש. היא השתמשה בחומרים כמו כותנה, צמר, עור, פשתן וג'ינס. בעתיד, מלבד לימודי תואר שני מתכננת יעקובי להמשיך לפתח את היצירה עם קבוצת אוסישקין 53 ולשלב בין אופנה, וידיאו, סאונד, תנועה וטקסט. יעקובי ושאר האמנים בקבוצה חברים גם בקבוצת "בית ריק", קבוצת אמנים ללא מטרות רווח הפועלת בירושלים: "יש לנו רצון להישאר בירושלים ולפעול ממנה", היא מסכמת.

עדי יאיר, "חייטות שבורה". יאיר (26) בחנה את החיבור בין ניגודים, ויצרה חמש מערכות לבוש לגברים ושלוש לנשים, כולן עשויות בטכניקת אריגת שתי וערב מיוחדת המאפשרת את רכיסת הבגדים ללא רוכסנים, כפתורים או תפרים. פיתוח הטקסטיל שנעשה במסגרת הפרויקט יוצר זן חייטות חדש, בעל קריאה אמנותית אחרת לבגד ושימוש שונה בטכניקות מסורתיות - Post Tailoring. יאיר השתמשה במגוון חומרים ובהם משי, כותנה, סאטן ועור. בעתיד יאיר שואפת "להמשיך לפתח את השפה שפיתחתי בפרויקט למקום הרבה יותר לביש, לפתוח סטודיו עם מותג משלי, לשתף פעולה עם אמנים אחרים ואולי אפילו להתנסות בחו"ל".

שאדי עבד, "משולש החיים". עבד (23) עוסק בשאלה המורכבת הנוגעת באמונה של אדם בכוח עליון, ומעלה תהיות על משמעות החיים והמוות. אחרי מחקר של צורות וסמלים גיאומטריים באמנות, המוטיב המרכזי שנבחר הוא המשולש, שברוב התרבויות מסמל כוחות הנובעים מהבלתי ידוע, הלא אנושי והמופשט. עבד יצר שתי מערכות לבוש לנשים ושלוש לגברים מבדים טבעיים כמו משי, קשמיר ועור, והשתמש בהדפסי טקסטיל מקוריים. צלליות הבגדים מורכבות ממבנים המבוססים על חתכים סימטריים. עבד מבקש בעתיד לפתוח מותג עצמאי ולשתף פעולה עם מעצבים בינלאומיים בחו"ל.

עבודות מבוססות על סיפורים אישיים

החוג הרב־תחומי לעיצוב, סמינר הקיבוצים - ראש החוג רונן לייבמן, בוגרים: 33

בשנה וחצי הראשונות ללימודים בחוג מתנסים הסטודנטים במגוון תחומים, ובאמצע שנה ב' הם רשאים להמשיך במסלול רב־תחומי או לבחור התמחות: עיצוב מוצר, תקשורת חזותית או עיצוב לבוש ואביזרים. "תפיסת הלימוד שלנו לא מכוונת בהכרח לשוק התחרותי, אלא להעצמה אישית", מסביר ראש החוג רונן לייבמן. "אנו מעניקים כלים ודרכי חשיבה בשלל תחומי העיצוב, ובכל שנה אפשר לראות איך הבוגרים מגיעים למקומות שלא תכננו להגיע אליהם. בניגוד לשנים קודמות, שבהן היתה אמירה חברתית ותרבותית מגובשת, השנה הרבה עבודות מבוססות על הביוגרפיה של הסטודנטים". פרטים: תצוגת האופנה ב־15 ביולי ב־19:00 בנמל יפו. הכניסה חינם בהזמנה מראש בטלפון 6901200־03. תערוכת הבוגרים: 10–27 ביולי, בגלריה התיאטרון ובחלל הסורגים בנמל יפו.

עבודות בולטות:

 

אהרון טטרו, "גיבור". טטרו (28) מציג חמש מערכות לבוש שעברו שיבושים וקריעות המדמות צלקות, אלה שנותרו ממאבק אישי עם מחלת הסרטן. המערכת כוללת פרטי לבוש מהמלתחה הגברית שבהם מיוצגים המאבק וההתגברות גם יחד. נקודת המוצא לעיצוב היא גיבורי־על, כשמערכות הלבוש מציגות מניפולציה של חיתוך חלק מהבד, ושילובו מחדש בבגד בצורה שונה. כך למשל הוא מציג חליפה מחויטת שבה נפתחים שני חתכים בגב, וחולצה שהחתכים בה מתקפלים קדימה ויוצרים צללית של שרירי חזה שמהווה מעין הגנה על אזור החזה. "החלק החתוך קם לתחייה מתוך הצלקת", מסביר טטרו ומוסיף, "כך אני יוצר את המתח בין החתך שמדמה צלקת בבגד וחושף טפח מגוף הלובש אותו, לבין החלק החדש, המגולם בחתיכה היוצאת מהבגד". בעתיד טטרו חולם על מותג משלו, "והחלום הוא לעבוד באלכסנדר מקווין".

רעות גואטה, "מורפולוגיה בדיונית". סדרת מערכות לבוש לנשים בת שלושה דגמים, שבה משלבת גואטה (26) צורות קשיחות ופיסוליות המבוססות על חקירה של השלד האנושי. גואטה בחרה להעצים את מושג הנשיות בדגמים שבהם מוגדלות עצמות, שיצרה באמצעות מדפסת תלת־ממד. כך למשל יצרה שמלה שבה מועצמות עצמות הבריח ודגמים שבהם מועצמת עצם האגן המסמלת פיתוי, או עצם הפיקה. ההכלאה בין אריג המשי לצורות המדמות חלקי עצם מאדירה את הגוף הנשי ויוצקת בו חיים חדשים. בעתיד גואטה מקווה להרחיב את הפרויקט וליצור קולקציה קז'ואל לבישה המשלבת הדפסת תלת־ממד ואריגים, "מעין תכשיט שנטמע בבגד", כהגדרתה, ובמקביל מתכננת לימודי תואר שני בלונדון.

 

דגש על קורסים מעשיים

המחלקה לעיצוב אופנה, מכון אבני - ראש המחלקה רונן רז, בוגרים: 9

זהו המחזור השני המסיים את המסלול הטרי במכון. "חשוב לנו לפתח את הקול האישי של המעצב, כי בתעשייה מאוד קל להישחק ולהיכנע לכוחות השוק", מסביר ראש המחלקה רונן רז. המחלקה בראשותו הנהיגה קורס לשיווק אופנה שמטרתו להכשיר את הסטודנטים להתמודדות עם שיטת הקונסיגנציה ולימוד של יצירת מודלים פרסומיים ושיווקיים. "השוק כיום בעייתי, וצריך להנחית את הסטודנט לתוך המציאות מבלי לייפות אותה. מכון אבני ממוקם בתוך הג'ונגל של דרום תל אביב וזה בהחלט משפיע עלינו: אנחנו לא מנסים ליצור מובלעת אליטיסטית, להפך". פרטים: תצוגת האופנה לא פתוחה לקהל הרחב. התערוכה של המחלקה לעיצוב אופנה: 11–21 ביולי, קויפמן 3, תל אביב.

עבודות בולטות:

ולריה וייסבורד, "Fashitecture". את ההשראה לקולקציה שאפה וייסבורד (25) מהבניין הצבעוני Reversible Destiny Lofts בעיר היפנית מיטקה, שתכננו הארכיטקטים שוסאקו ארקאווה ומדלין גינס. "בקולקציה אני משלבת את הצבעים הנועזים עם אלמנטים ארכיטקטוניים, שמצד אחד הם אלגנטיים ולבישים אך מצד שני קיימת בהם הפתעה או אתגר המוצב בפני הגוף, כגון הגבלת תנועה". הקולקציה ההומוריסטית מנסה להפוך את האלגנטי והמחויט למשחקי. יש בה חמישה דגמים, העשויים בעיקר מצמר, שעליו הפעילה וייסבורד מניפולציות שונות. ומה בעתיד? "להתמקצע בחברה ידועה ומבוססת בארץ, ואז לפתוח עסק. אני מעוניינת להישאר ולתרום לאופנה בארץ, חו"ל פחות מעניין אותי כרגע".

זוהר כלב, "תאריך. פרידה". כלב (29) יצרה שבע מערכות לבוש יוניסקס, כשהרעיון העומד מאחוריהן הוא הקפאת סיטואציות בין אנשים. הדגמים עשויים מכותנה לבנה במטרה לשמור על שפה פשוטה, נקייה ואחידה. "המטרה היא שכל צופה יוכל לעשות את החיבורים וההקשרים שלו", היא מסבירה. כך למשל, מערכת לבוש המתייחסת לשליטה מורכבת מהגדלה של חולצה מכופתרת גברית איקונית, שאליה מחוברת חולצה זהה. שתי החולצות מחוברות רק באזור הכתפיים, כשהלובש נכנס במרווח שביניהן. דגם נוסף מתרכז באוברול פיג'מה גברי, שאליו מחובר במותניים ז'קט נשי ארוך - מערכת לבוש שלדידה של כלב מייצגת תלות. "זוהי אסופה של רגשות קפואים, והיא הדרך שלי לספר בלי הצורך להסביר", מתארת המעצבת. בעתיד היא "רוצה לעצב בגדי גברים בקווים סמי־מחויטים, ומאמינה שיהיה לי מותג משלי. בחו"ל הייתי רוצה להתמחות ברזי החייטות דווקא אצל חייטים ולא בהכרח בבתי אופנה גדולים".