BNP עתר לעליון על עצירת התשלומים של אי.די.בי פתוח

ערעור מפתיע על החלטת השופט איתן אורנשטיין בנושא אי.די.בי אחזקות. ל"כלכליסט" נודע כי בנק BNP פאריבה פנה אתמול לבית המשפט העליון והגיש ערעור על החלטתו של השופט אורנשטיין. הבנק הצרפתי הוא אחד מנושי החברה בסכום כולל של 83 מיליון דולר.

בערעור שהוגש באמצעות עו"ד אילן שביט ממשרד צדוק ושות', מבקש BNP שבית המשפט העליון יבטל את החלטתו של אורנשטיין. השופט אורנשטיין קבע בהחלטתו כי 800 מיליון שקל שאמורה אי.די.בי פתוח, בשליטת נוחי דנקנר, להעביר לידי הנושים בחודשים יוני ויולי, יועברו במקום זאת לידי המשקיף מטעם בית המשפט עו"ד חגי אולמן ויושמו בחשבון נאמנות של החברה. הנושים, מצדם, יצטרכו להמתין עד 31 באוגוסט, המועד החדש שקבע אורנשטיין לתשלום. כמו כן, נקבע כי עד 22 באוגוסט על דנקנר לממש מחצית מאחזקות אי.די.בי פתוח בחברת כלל ביטוח - נכס המפתח של החברה.

השופט איתן אורנשטיין | צילום: אוראל כהן

אורנשטיין קבע כי במקביל לכל זאת יגישו עד 7 ביולי כל הזכאים לפי סעיף 350 של חוק החברות - כלומר החברה, הבנקים ומחזיקי האג"ח - מתווה להסדר חוב כולל בקבוצה, כזה המביא בחשבון את הקומה העליונה - אי.די.בי אחזקות.

החלטה קשה ולא מידתית

המשמעות מבחינת BNP היא שהבנק לא יקבל תשלום של 42.436 מיליון דולר, שהוא היה אמור לקבל ב־22 ביולי, כלומר מחצית החוב. אי.די.בי מצדה כבר העבירה את הסכום לתשלום לידי אולמן, על כן מבקש הבנק הצרפתי כי בית המשפט יורה למשקיף לשלם לה את הסכום. יתרת ההלוואה אמורה להיפרע בתשלום נוסף בינואר 2014.

עו"ד שביט המייצג את הבנק הצרפתי מסר כי "BNP מצא עצמו נפגע קשות מהחלטת השופט להעביר את הסכום לידי המשקיף. זו פגיעה בלתי מידתית ב־BNP כמו גם בנושים קצרי מועד אחרים, ועוד מבלי שבקשה כזו התבקשה על ידי מאן דהוא, מבלי שניתנה לבנק זכות טיעון וכשהמשקיף הביע מפורשות את דעתו נגד הפסקת פירעון חובות".

אף שמתחת לשטח קיימת ביקורת קשה על החלטת השופט אורנשטיין על כי איננה מעשית ולדברי גורמים שונים "מנותקת מהבנה עסקית", הבנק הצרפתי הוא הראשון המעביר ביקורת גלויה על החלטת השופט. הבנק מציין כי "קונצרן אי.די.בי אוחז במוקדים כלכליים מהותיים במשק הישראלי ולתרחיש קריסה עלולות להיות השפעות דרמטיות על המשק. בית המשפט חש שהוא צריך לעמוד בפרץ ולבלום הידרדרות אפשרית. בית המשפט נהג כפי שהוא עושה במקרים לא נדירות, לסמן את העיגול סביב מקום הפגיעה, אחרי הירייה".

השלכות קיצוניות

לדברי הבנק, אורנשטיין הלך בניגוד לדין הישראלי הנותן מענה לחברה שנמצאת ב"אזור הדמדומים" (איננה חדלת פירעון אולם היא עלולה להגיע למצב כזה).

הטענה העיקרית של עו"ד שביט היא שהשופט עצמו סבר שאי.די.בי פתוח איננה במצב של חדלות פירעון מובהק, ולמרות זאת החליט השופט להקפיא את התשלומים ולהעבירם למשקיף. בעקבות החלטה זו כלפי הנושים קצרי המועד שנטלו את הסיכון הנמוך ביותר, נוצרה הפרה חוזית ולהם נגרם הנזק הגדול ביותר. "בית המשפט מנסה לשנות סדרי בראשית שאינם מעוגנים בדין הישראלי", טוען הבנק, וממשיך לתקוף: "אי אפשר להמעיט בהשלכות הקיצוניות הטמונות בגישת בית המשפט על כלל המשק הישראלי, בשל חוסר הוודאות שאליו ייקלעו חברות לא מעטות. דהיינו: כל חברה שתיקלע למשבר תזרימי, אף שהיא מחזיקה בנכסים מניבים בהיקף ניכר, והמאזן (עודף נכסים על התחייבויות) שלה חיובי באופן מובהק, תוגדר כמצויה באזור הדמדומים, או שניתן יהיה להוציא נגדה צווים זמניים ללא תוכנית הבראה, ללא בקשה להקפאת הליכים, תוך התערבות בהמשך פעילותה במהלך עסקים רגיל. כל זה עלול להוביל למצב לא יעיל, לחוסר ודאות, שבטווח מיידי יובילו לקריסת החברה, ובטווח הארוך יקשו על גיוס אשראים ויובילו להאטה שתפעל במשק ככדור שלג".

בפסקה זו מעלה שביט חשש גדול שהתעורר בקרב חברות רבות מההחלטה של אורנשטיין שעלולה להשפיע גם עליהן. אחת מהן היא קרדן שנמצאת במצב דומה לזה של אי.די.בי. "קביעת מנגנוני התערבות בחיי תאגיד עסקי מן הראוי שתיעשה בדרך של חקיקה ראשית", טוען הבנק, שמכנה את החלטת אורנשטיין "ניהול הליך בצורה שגויה", ומבקש לבטל אותה. הבנק גם מציג דוגמה מארה"ב שבה נדחתה גישה של התערבות ופיקוח על תאגיד באזור הדמדומים, שבו מצויה אי.די.בי אחזקות.

לערעור עשויות להיות השלכות על הדיון סביב אי.די.בי אחזקות, אם בית המשפט העליון יחליט לבטל את ההחלטה של אורנשטיין. כרגע מצוי נוחי דנקנר במצב בלתי אפשרי שבו עליו למכור את אי.די.בי פתוח עד אוגוסט.