איך מוציאים עוד 40% מכל פועל בניין?

השטח הנמצא בבנייה פעילה בישראל זינק בשנים האחרונות, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב־69% - מ־13 מיליון מ"ר בסוף 2007 ל־22 מיליון מ"ר בסוף הרבעון השני של 2013. במקביל טיפס מספר המועסקים בענף הבנייה, על פי נתוני משרד השיכון, ב־11% בלבד - מ־183 אלף בסוף 2007 לכ־204 אלף בסוף הרבעון הראשון של 2013. משמעות הנתונים: השטח שאותו בונה כל פועל זינק בתוך שש שנים בלבד ב־41%, מ־75 מ"ר לשנה ב־2007 ל־106 מ"ר לשנה ב־2013.

מי שמחפש הסבר לזינוק החד בתפוקת פועלי הבניין בשינוי תמהיל הבנייה ינחל אכזבה. על פי הלמ"ס, תמהיל זה נשאר יציב מאז 2007, כאשר 75% מהשטחים נבנו למטרת מגורים והשאר למטרות מסחר, משרדים ותעשייה. גם משך הבנייה נותר יציב לאורך השנים, כאשר על פי נתוני משרד השיכון מתחילת בנייה ועד סיומה חלפו 24–26 חודשים בכל אחת מהשנים 2007–2012.

השאלה הנשאלת היא כיצד מצליחים לבנות יותר שטח בעזרת כמות פועלים שעולה בשיעור כה מתון, ומבלי להאריך את משך תקופת הבנייה? התשובות לכך מגוונות ותלויות בזהות של הגורם הנשאל.

נתחיל בגרסת משרד השיכון לנתונים, שנשמעת כמתבקשת ביותר. לפי הסקירה הרבעונית שפרסם לאחרונה האגף לניתוח כלכלי במשרד, תוספת פעילות הבנייה שנרשמה בשנים האחרונות "עשויה להצביע על גידול בפריון".

יוסי שבת, מנהל אגף בכיר למידע וניתוח כלכלי במשרד השיכון, אמר ל"כלכליסט" כי "בשנים האחרונות יש הרבה יותר שטח בבנייה על מעט עובדים. בסך הכל קיימת בישראל מצוקת כוח אדם בענף הבנייה".

גרסת הקבלנים

הפועלים עובדים יותר שעות ומקבלים שכר גבוה יותר

מצוקת כוח האדם בענף הבנייה הועלתה בשנים האחרונות על סדר היום בעיקר על ידי הקבלנים המשוועים לידיים עובדות. התאחדות בוני הארץ דרשה להגדיל את מכסת העובדים הזרים בענף הבנייה, לאור העובדה שהקבלנים מתקשים לגייס עובדים ישראלים לבנייה, במיוחד לביצוע עבודות רטובות (טיח וריצוף למשל). בינתיים מספרם של העובדים הזרים הפועלים בענף (לא כולל תושבי שטחים) רק קטן. על פי נתוני משרד השיכון, המספר ירד מ־15 אלף ב־2007 ל־8,000 כיום.

"נתוני משרד השיכון מהווים עדות למחסור החמור הקיים בפועלי בניין בישראל", אמר עו"ד אמיר הלר, סמנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובנייה בהתאחדות בוני הארץ. "החל מ־2007 חל גידול בשטח הבנייה הממוצע למועסק בענף, ולא כתוצאה מתיעוש הבנייה אלא מכיוון שהפועלים עובדים יותר שעות וחלקם אף ישנים באתרי הבנייה. הקבלנים, בתמורה, משלמים לפועלים שעות נוספות ותמריצים בגין התקדמות, וכל זאת כדי לעמוד בזמני האכלוס הנדרשים. כתוצאה מכך עלויות הבנייה גדלות. לפריון העבודה הנוסף אין ביטוי בהפחתה בעלויות".

 

מתברר כי השכר החודשי בתחום הבינוי זינק בשנים האחרונות בשיעור חד (שיעור שעדיין נמוך מהעלייה שנרשמה בשיעור השטח שבנה כל פועל) . בעוד בשנת 2007 עמדה המשכורת הממוצעת בענף על 6,598 שקל, בחודש מרץ השנה עמד השכר הממוצע על 8,865 שקל, עלייה של 34%. באותה תקופה עלה מדד המחירים לצרכן בשיעור מצטבר של כ־19%, מה שמקזז את העלייה הריאלית בשכרם של פועלי הבניין לכ־15%.

 

גרסת המהנדסים

ייעול עבודת הבנייה הביא לעלייה בתפוקה של הפועלים

בניגוד להתאחדות בוני הארץ, באיגוד המהנדסים טוענים שבשנים האחרונות כן התייעלה עבודת הבנייה, בין השאר בזכות חידושים טכנולוגיים, תיעוש ומיכון, ובעזרתם מגדיל כל פועל את התפוקה שלו שבאה לידי ביטוי בשטח הבנייה השנתי שהוא בונה. נוסף לכך מבהירים באיגוד כי העלייה בשטח שבונה כל פועל לא באה על חשבון איכות הבנייה.

"התפוקה של פועלי הבניין אכן עלתה", מאשר יו"ר איגוד המהנדסים דני מריאן. "המחסור בפועלים חריף ומתמשך כבר זמן רב, והצורך הזה בפועלים גורם לענף הבנייה לתיעוש מוגבר, מה שמשפר את היעילות של הפועלים", לדברי מריאן, "בענף הבנייה מאז ומעולם לחצו את הפועלים. מי שאומר שעכשיו הם עובדים יותר מהר וקמים שעה אחת קודם מדבר שטויות". 

לדברי מריאן, הצורך בבנייה רבה יותר, בעיקר למגורים, הוליד פתרונות חדשים כגון שימוש באלמנטים טרומיים לבנייה ושימוש רב יותר במכונות לצורך ביצועה. "השיפור הגדול במערכת הבקרה על הבנייה דחף את איכות הבנייה כלפי מעלה ורק שיפר אותה", סיכם מריאן.

גרסת המעסיקים

עבודה שחורה לא מדווחת הקפיצה את תפוקת הבנייה

ומה אומרים קבלני הביצוע, אלה שמעסיקים את פועלי הבניין בפועל? מעניין לציין כי רבים מבכירי הענף שאליהם פנה "כלכליסט" סירבו להתראיין, אף שבעבר חלקם מתחו ביקורת קשה על מצוקת כוח האדם בענף הבנייה. שלא לייחוס, כמה מהם טענו שלא נרשמה כל התקדמות בנושא התיעוש והמיכון בענף, וכי הסיבה לעלייה שנרשמה בשטחים הנמצאים בבנייה נעוצה בעבודה שחורה ולא מדווחת - פועלים לא חוקיים רבים, שאינם מתועדים במספרים הרשמיים שמפרסמת המדינה.

הביקוש הגבוה לדירות (על פי משרד השיכון, ב־2012 נרשמה עלייה של 3% בביקוש לדירות ומספר הדירות המבוקשות עמד על כ־40 אלף) גורם ללחץ על קבלני הביצוע למסור את הדירות הנמצאות בבנייה כמה שיותר מהר. הדרישה לבנייה מהירה יותר משפיעה לרעה ככל הנראה גם על איכות העבודה.

"פעם היו פה עובדים זרים איכותיים כמו מים, אבל היום איכות כוח האדם הידרדרה והיא הירודה ביותר שהיתה לנו זה שנים", אמר ל"כלכליסט" קבלן ביצוע גדול. "העובדים שיש לנו הם הכי פחות יעילים. אנחנו משקיעים יותר כסף בכוח אדם, עובדים יותר שעות ועם יותר אנשים, אך בסופו של יום איכות כוח האדם עדיין נמוכה".

לדברי חנה זהר, מייסדת קו לעובד ומי שמרכזת את הטיפול בעובדים הזרים בענף הבנייה, "אם העובדים הלא מדווחים היו נספרים, התפוקה לפועל היתה משקפת את המציאות בצורה נכונה יותר כי היו מחלקים את שטח הבנייה במספר המועסקים האמיתי. בפועל יש יותר פועלים והעבודה מתחלקת בין יותר ידיים".

להערכת זהר, בישראל מועסקים 20%–25% יותר פועלים מכפי שמדווח, ובסך הכל מועסקים בישראל כ־240 או 250 אלף פועלים ולא 204 אלף כפי שטוען משרד השיכון. זהר טוענת כי משיחות עם פועלים זרים שהיא מקיימת באופן תדיר עולה תמונה מדאיגה: "הפועלים טוענים שהם מבצעים עבודה לא לגמרי יסודית ותקנית. אומרים להם, 'מהר מהר', והם צובעים לפני שהטיח מתייבש לגמרי. מאיצים בהם כל הזמן. אחת התוצאות הקשות של המהירות בעבודה היא תאונות עבודה".

הפועלים הישראלים ממשיכים לנטוש את ענף הבנייה

 

מנתוני משרד השיכון עולה כי 77% מהמועסקים בבנייה כיום הם תושבי ישראל, ירידה של 5% לעומת 2007, אז היה שיעורם 82% מכלל פועלי הבניין. בשנים 2011–2012 ירד מספר הישראלים המועסקים בענף ב־7% לכ־150 אלף.

מאמצי הקבלנים להכשיר ישראלים למקצועות הבנייה לא הניבו מספר גדול של עובדים מקצועיים — רק מחצית מאלה שהוכשרו לבנייה נותרו בענף. הקורסים שנערכו ביוזמת התאחדות בוני הארץ והסתדרות עובדי הבניין והעץ הכשירו 400 עובדים ישראלים ב־3.5 השנים האחרונות. מדובר בשבריר אחוז מהמספר הכולל של עובדי הבניין, שהוא כיום 204 אלף.

מתוך 400 העובדים הישראלים שהוכשרו מאז 2009 מועסקים בענף הבנייה רק כ־200 איש. שיעור ההישרדות הנמוך נרשם למרות שורה של הטבות לפועלים הישראלים שלקחו חלק בקורסי ההכשרה, אשר כללו שכר במהלך תקופת ההכשרה (שנמשכת כשנה) ומענקים של עד 70 אלף שקל.

הפועלים הישראלים שהצליחו לשרוד בענף ועדיין עובדים בו מרוויחים משכורות של עד 17 אלף שקל. משכורות אלה כוללות, על פי נתוני הקרן לעידוד ענף הבנייה בישראל, שעות נוספות, בונוסים וקרן השתלמות.