וידאוגרם: כשלצוקרברג נגמרים הרעיונות המקוריים

מי צריך וידאו באינסטגרם?

ה"דבר החדש הגדול" הבא שהציגה פייסבוק ביום חמישי האחרון - צילום וידאו באינסטגרם - היה עוד העתקה מטוויטר: הפעם היא העתיקה את שירות סרטוני Vine. בניגוד לוויין, שהסרטונים שלו נמשכים שש שניות. הסרטונים של וידאוגרם יימשכו 15 שניות, קרוב לאורך האידיאלי של פרסומת טלוויזיה (כ-10 שניות, לפי מחקרים). את ההמשך אתם מבינים לבד. 

אז לפייסבוק אין רעיונות חדשים, והיא עסוקה בלהעתיק את הרעיונות המוצלחים – כלומר, אם אתם סבורים שסרטוני וידאו קצרים הם רעיון מוצלח (אני לא) - של שירותים אחרים. אז מה. לא אכפת לה מה אתם חושבים עליה. היא רוצה להיות הרשת החדשה, שתחליף את הרשת הישנה. היא גדולה מספיק בשביל זה. כבר עכשיו, נאלצים אתרים וארגונים חשובים לשמור על נוכחות בפייסבוק, למרות שזה לא רעיון מוצלח כל כך.

ממש קל, למשל, לסתום לכם את הפה במדיה החברתית. אם יש לך משהו חשוב לומר - שלמישהו אחר יהיה חשוב שלא תאמר אותו, יופעל התהליך שפייסבוק כבר אמרה שמבחינתה המשך האידיאלי שלו הוא חצי שניה, ואם יהיו מספיק תלונות, התוכן שלך יימחק. יתר על כן, פייסבוק משנה את תנאי השימוש שלה בתדירות גבוהה להגעיל ורועצי מדיה חברתית כבר הבינו מזמן שבניגוד למיתוס שמכרה פייסבוק על כך שמספיק לפתוח למותג שלך עמוד, אם אתה רוצה להצליח, אתה צריך להשקיע בכך לא מעט כסף.

אז למה בכל זאת לפעול בפייסבוק? כי יש לה יותר ממיליארד משתמשים, זה למה. וזה נכון במיוחד לישראל, שבה יש שיעור גבוה מהרגיל של פעילות בפייסבוק. ואחת הבעיות העיקריות עם התועבה היא שהיא מייצרת עצלנות: אנשים כבר לא רוצים לבחון עמודים כדי לראות אם הם התחדשו, או לקבל על כך עדכון ב-RSS - הם התרגלו לכך שהכותב מגיש להם את התוכן בכפית, ישר לפיד שלהם. ואת הכוח הזה – שנובע ממספר המשתמשים שלה ומעצלותם – מנצלת פייסבוק כדי לרדד את השיח וכדי לגנוב את הרעיונות של אחרים. אחרי הכל, זה לא באמת מצליח אם זה לא הגיע לפייסבוק, נכון?

יש רגלים לסברה שההימור האחרון שלה, עם זאת, הוא עוד הימור כושל – כמו כמעט כל המהלכים שלה בשנה שמאז ההנפקה. אינסטגרם היא אפליקציה סלולרית במהותה. כן, יש לה גרסת רשת מוגבלת מאוד, אבל מלכתחילה היא היתה מיועדת למובייל. כמה אנשים אתם מכירים שיבהו בסרטון בסמארטפון שהם במשך 15 שניות? ולמי ששכח: אינסטגרם עדיין לא הכניסה לפייסבוק אגורה. כנראה שגם הווידאו לא ישנה את זה.

פס רחב מן השמיים

לפני כשבוע, חשפה גוגל את אחד הפרויקטים היותר שאפתניים שלה: Loon (משחק מילים על בלון ומטורף), שמתיימר לספק פס רחב לאזורים נידחים. השיטה פשוטה ולא מסובכת: בלונים שירחפו בגובה של 20 קילומטר, וימטירו WiFi מטה. 

לגוגל יש היסטוריה ארוכה ומבורכת - בלי ציניות, אני נכנס בהם לעתים תכופות אבל מה שמגיע, מגיע - של פרויקטים פילנטרופיים. Loon הוא לא בהכרח כזה: גוגל יודעת שהחיבור לרשת דורך במקום, שהוא הגיע לסוג של רוויה ומתקשה להמריא. אם היא רוצה להמשיך לצמוח, היא צריכה עוד לקוחות לשלל השירותים שלה. אז היא תביא להם WiFi. משהו כזה - גוגל פייבר, חיבור מהיר - כבר מופעל על ידי החברה במספר ערים בארה"ב. המטרה החדשה היא האזורים הנידחים של העולם, אלה שלחברות תקשורת אין כוח להגיע אליהם, או, במקרה של העולם השלישי, שבכלל לא בטוח שיש בהם חברות תקשורת.

הבעיה של הפרויקט היא לא טכנולוגית - את הטכנולוגיה יש לנו כבר כמה עשורים. הבעיה היא פוליטית. ראשית, גוגל תספק פס רחב ורשת בלתי מצונזרת ברחבי העולם. יש לא מעט מדינות שדווקא אוהבות לצנזר את הרשת, או חלקים ממנה, ואלה בדרך כלל מדינות שגם כך בוחנות את גוגל בחשד, כזרוע של אימפריאליזם תרבותי אמריקאי. לאיראן, למשל, אין הרבה סיבות טובות להניח לאוכלוסיה שלה גישה לרשת בלתי מצונזרת, ואפילו לא דיברתי על סין.

הבעיה האחרת, קלה יותר, היא שגוגל תהפוך בפועל לספקית הרשת הגדולה בעולם. כאן אנחנו מדברים על הצטלבות לא בריאה של אינטרסים: גוגל היא במקביל חברת הפרסום ברשת הגדולה בעולם, אחת מממקדמות התוכן הגדולות בו, ועכשיו היא רוצה להפוך גם לספקית רשת. כבר ראינו שהחברה לא בדיוק עומדת במוטו הישן שלה, "אל תהיה רשע" עכשיו היא רוצה יותר כוח - וכרגיל, היא מציעה תמורתו שירותים נוחים מאוד. צריך לחשוב היטב לפני שמתירים לה להטיס את בלוני ה-WiFi שלה.

  

התשלובת המודיעינית-מידעית

ב-2010, עזב מקס קלי את פייסבוק. הוא שימש שם כפקיד האבטחה הראשי של הטרשת החברתית הגדולה בעולם, שכמיליארד אנשים מזינים אליה מידע על בסיס יומי. האיש שתפקידו היה להגן על הפרטיות שלהם ועל המידע שלהם לא הלך לאיזו חברה אחרת בעמק הסיליקון, אלא עבר לעסק המקביל: הוא עובד ב-NSA, סוכנות הריגול שתפקידה בחיים הוא לשתות מידע דיגיטלי ולעבד אותו. 

זה לא במקרה: שורה של חברות טכנולוגיה, מרצונן החופשי, הקימו צוותים פנימיים שהמטרה שלהם היא שיתוף פעולה טוב יותר עם שירותי המודיעין, או במילים אחרות בגידה בלקוחות שלהן והעברת המידע שלהם לידי מרגלים. מקרה קיצוני, שחושף הניו יורק טיימס, הוא פרויקט Chess של סקייפ: הוא מעביר את המידע של משתמשי סקייפ לידי ה-NSA. הפרויקט הזה קיים מ-2008 (הרבה לפני שהחברה נמכרה למיקרוסופט), והוא היה כה חשאי עד שרק שמונה אנשים בחברה ידעו עליו.

במובנים רבים שיתוף הפעולה הזה טבעי, ובגלל זה אנחנו צריכים להשגיח עליו: שתי הקבוצות, המרגלים ואנשי ההייטק, מדברים באותה השפה ויש להם אותם תחומי עניין. זה נכון במיוחד לעולם ההייטק הישראלי, שאחוז נכבד מהעוסקים בו הם אנשי יחידה 8200 לשעבר - המקבילה הישראלית של ה-NSA. מקרה מעניין במיוחד הוא זה של קנת' מיניהאן, שבימי קלינטון היה מנהל ה-NSA. היום הוא בכיר ב-Paladin, חברת השקעות שמשקיעה בעיקר בחברות שהמוצרים הטכנולוגיים שלהן מסוגלים, או אף מיועדים, לסייע ל-NSA.

מצפין? אתה בולט

יש כמה סיבות לא להצפין את המחשב שלך והחיבור שלו לרשת. הראשונה, שכבר דיברנו עליה, היא שזה קל, כיף ונעים בערך כמו שרשרת מיגרנות תוך כדי נהיגה. השניה, שאני חושד בה כבר 15 שנים בערך היא שהמידע המוצפן בולט מאוד ודווקא מושך תשומת לב עוינת משירותי מודיעין. 

ארגון זכויות הגולשים EFF, שמקדם בהתלהבות הצפנה כבר 20 שנה, דיווח בהלם קל (באדיבות ידידנו אדוארד סנודן) שאם אתה מצפין את התעבורה שלך או משתמש בטור כדי להסוות את הפעילות שלך, תשמור ה-NSA במכוון את התעבורה המוצפנת. בתי המשפט של FISA אפשרו את זה. מסתבר שאם אתה לא רוצה שהממשלה תקרא את המייל שלך, אתה אוטומטית הופך לחשוד. מי אמר "1984" ולא קיבל? אגב, ה-NSA תשתה את התעבורה הזו שלך גם אם אתה אמריקאי, בתירוץ הנהדר שאם אתה משתמש ב-TOR או מצפין את המיילים שלך, אין לה דרך לדעת שאתה אזרח אמריקאי. מבריק.

קצרצרים

1. ה-FAA, מנהל התעופה הפדרלי של ארה"ב, בחן מחדש כמה מהנהלים האידיוטיים שאוסרים על שימוש בספרים אלקטרוניים וטאבלטים במהלך הטיסה, ומעתה יהיה מותר להפעיל את הגרוטאות גם בזמן ההמראה והנחיתה. ההנחיות המקוריות של ה-FAA, מתחוור, נכתבו בשנות ה-60. בהתחשב במאפייני המכשירים האלקטרוניים של הימיהם, היה בהן הגיון מסוים. חברות התעופה הישראליות צפויות להתחיל להתייחס להנחיות החדשות ב-2019.

2. סטיב ג'ובס כבר לא איתנו, אבל ככל שחולף הזמן המעריצים מציפים אותנו בתוכן שמיועד לשכנע אותנו שאיש השיווק המיותר הזה הוא מתת האל הגדולה ביותר לאנושות מאז שפרומותיאוס הוריד לבני האדם את האש ואת הקנאביס הרפואי. סרט חדש בכיכובו של איזה מפורסתם עומד לצאת, ולסטיב ווזניאק – מי שעשה את כל העבודה הקשה בשנים הראשונות של אפל – יש כמה מילים לומר על חוסר הדיוקים שבו. כמו, למשל, שג'ובס הוביל את אפל הצעירה מכישלון לכישלון וניסה להרוג דווקא את המוצר המוצלח שלה; שההצלחה של מקינטוש הגיע רק אחרי שג'ובס סולק מהחברה ועוד. לווזניאק יש מספיק קלאסה לא לדבר על האופן שבו ג'ובס הצעיר רימה אותו. למדור אין, אז אזכיר שסיינט ג'ובס שיקר לווז'ניאק על ההכנסה הצפויה מעבודה שקיבלו שניהם, ורימה אותו באלפי דולרים - סכום גדול מאוד לאנשים צעירים מאוד.

3. האם אתה פעיל חברתית או עושה משהו שממשלה כלשהי עשויה לא לאהוב? אם כן, רצוי שלא תשתמש בג'ימייל. גוגל הודתה בסוף השבוע שהיא העבירה לידי ממשלת ארה"ב, בכפוף לצו בית משפט, את חשבונות הג'ימייל של שני אנשים - שניהם אזרחי איסלנד - משום שהם היו קשורים לוויקיליקס. אחד מהם הפעיל במשך חודשיים את חדר הצ'ט המאובטח של וויקיליקס ואח"כ עזב במחאה, כנראה בשל התנהלות מנהיג הכת, ג'וליאן אסאנג'. שניהם אמרו שלמרבה המזל, הם לא משתמשים בחשבון הג'ימייל שלהם לשום דבר רגיש. אתם, כמובן, רשאים לומר לעצמכם שאתם לא עושים שום דבר ולכן אין לכם ממה לחשוש. ככה הממשלה אוהבת אתכם.

4. צרפת, שלוקחת ברצינות את ההגנה על האמנים, הסופרים והעיתונאים שלה, הודיעה שהיא שוקלת לאסור על אמזון לתת הנחה עבור שליחת כמה ספרים בחבילה אחת או להימנע מדמי משלוח. זה נראה משונה, שלא לומר פרוורטי, עד שקולטים את ההגיון: לא לתת לתאגיד ענק אחד למוטט את מטה לחמם של אלפי סוחרי ספרים ברחבי המדינה - התמוטטות שאחריה, כך מכתיב ההגיון הקפיטליסטי, תבוא פגיעה בלקוחות. אמזון וצרפת מתנגשים כבר כמה שנים בנושא, ובית משפט צרפתי כבר קבע שהמנהג של אמזון להוריד דמי משלוח הוא תחרות בלתי הוגנת.

5. מפעם לפעם אנו נתקלים בפיתוח טכנולוגי כל כך מטופש ומיותר, שגורם לתהות מה השגנו בכך שירדנו מהעצים ויצאנו מהמערות. אחת הדוגמאות הטובות היא אתר Coffitivity, שמה שהוא עושה בחיים הוא להשמיע לך קולות של בית קפה עמוס, מתוך אמונה שהרעשים האלה הם בדיוק מה שיאפשר לך להיות יצירתי יותר. אתה כבר לא צריך לצאת מהבית כדי לשמוע רעשים רנדומליים של שיחה ומכונות קפה. נהדר.

• להרשמה לניוזלטר דו"ח טכנולוגי (תיבה שישית)