האוצר יחייב קשישים סיעודיים להתייעל רק כדי להבטיח חיסכון

הדיון שנערך אתמול בוועדת העבודה של הכנסת על גמלת הסיעוד לקשישים של הביטוח הלאומי חשף חלק מהשיקולים האמיתיים שמלווים את דיוני תקציב המדינה, גם כשמדובר בהחלטות שישפיעו על האוכלוסיות החלשות ביותר בחברה הישראלית. הדיון, ראשון מבין שלושה, עסק בסעיף מתוך חוק ההסדרים שנועד לשנות את האופן שבו מקבלים קשישים סיעודיים את הגמלה שלהם. עם זאת, אף שכמעט ואין מחלוקת בין חברי הכנסת, העובדים הסוציאליים וארגוני הקשישים, שהשינוי המוצע הוא לקוי, הרפורמה בגמלת הסיעוד עשויה לקבל את אישור הוועדה רק בשל צורך חשבונאי של משרד האוצר לקבל ודאות לחיסכון של 200 מיליון שקל בתקציב.

האחריות עוברת לקשיש

הביקורת הציבורית התבררה כנכונה בודקי הביטוח הלאומי מקשים על קבלת גמלת סיעוד מחקר של ביטוח לאומי בדק את ההבדל בין גובה הקצבאות שניתנו לקבוצה של קשישים סיעודיים על ידי מעריכים מטעם המוסד לעומת גובה הקצבאות שניתנו לקשישים אחרים על ידי רופאים גריאטריים בלתי תלויים מיקי פלד, 4 תגובותלכתבה המלאה

במסגרת חוק ההסדרים מציע האוצר להגדיר כי החל מינואר הקרוב כל קשיש שיגיע למצב סיעודי ויזדקק למטפל זר (בהיקף של 69 שעות חודשיות לפחות) יקבל את גמלת הסיעוד, שנועדה לתשלום שכר המטפל, ישירות לכיסו. זאת כשעד כה הגמלה היתה מגיעה לחברת סיעוד, אחת מ־130 שזכו במכרז של הביטוח הלאומי. החברה היתה זו שמשלמת חלק מהשכר והזכויות הסוציאליות השונות של המטפל, בהתאם לגובה הגמלה שקבע הביטוח הלאומי, והקשיש ומשפחתו משלימים מכיסם את ההפרש עד למשרה מלאה בשכר מינימום. הכספים שמעביר הביטוח הלאומי לחברות הסיעוד משקללים גם את עלות הוצאות המשרדים, המע"מ והרווח לחברות, ששוויים מוערך בכחמישית מהתשלום שמועבר להן.

לפי הצעת האוצר,החל מ־2014 כל זכאי לגמלת סיעוד יקבל אותה ישירות לכיסו ולא לכיס חברת הסיעוד, כשגובה הקצבה יהיה 80% מהקצבה הניתנת לחברת הסיעוד, שכן הקשיש לא צריך הוצאות משרד, רווח או לשלם מע"מ. מה שיהפוך את הקשיש למעסיק הבלעדי של המטפל, ולדברי סגן הממונה על התקציבים באוצר משה בר־סימן־טוב, ישפר את מצבו של הקשיש.

האוצר מסתמך על תוצאות ניסוי של פיילוט שבוצע במספר אזורים בארץ בחמש השנים האחרונות ונתן לקשישים את האפשרות לבחור אם לקבל את הגמלה בכסף או בשעות סיעוד. על פי דוח של מכון ברוקדייל שבדק את תוצאות התכנית, הקשישים הסיעודיים שקיבלו את הגמלה בכסף ולא בשירותים ("בעין"), חסכו בפועל לפחות 400 שקל בחודש בהוצאות השלמת השכר.

חברי הכנסת, לרבות כנראה יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ (ליכוד), הביטוח הלאומי, הסתדרות הגימלאים, ארגוני העובדים הסוציאליים ורבים אחרים סבורים כי מה שצריך לעשות הוא להחיל את התכנית הניסיונית בכל הארץ. כלומר, לתת למשפחות הקשישים את האפשרות לבחור בין גמלה בכסף לגמלה בשירותים. זאת מתוך הכרה ביתרון של השימוש בחברת סיעוד, החוסכת למשפחת הקשיש את הצורך לנהל לבדה את המשמעויות השונות של היותה מעסיק של העובדת הזרה, למשל הדאגה לזכויות הסוציאליות.

קשישה ומטפלת סיעודית (ארכיון) | צילום: עמית שאבי

"הפכתם את החוק למפלצת"

עם זאת, את הסיבה האמיתית מדוע באוצר כה רוצים לראות את אישור סעיף גמלת הסיעוד של חוק ההסדרים אפשר למצוא בתחזית של אגף התקציבים באוצר לחסכון בתקציב המדינה - כ־200 מיליון שקל בשנה. הסכום הזה כולו הוא תוצאה של החיסכון ב־20% מהקצבה המועברת לחברת הסיעוד. על מנת שמשרד האוצר יוכל לרשום בסעיפי החשבונאות הלאומית את החסכון הנ"ל בהוצאות הוא צריך לדעת שכל קשיש סיעודי לא יוכל לבחור בין גמלה בכסף או בשירותים אלא בכסף בלבד, וכך ייחסכו מהקצבה שלו 20%.

באופן אבסורדי, מי שיזמו את הניסוי מלכתחילה הם ח"כ כץ וח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), שאמרה לנציגי האוצר בדיון כי "ניצלתם את החוק שלי ושל ח"כ כץ, שנעשה מתוך חמלה, דאגה ואחריות, הפכתם אותו למפלצת בחוק ההסדרים וגזלתם את זכות הבחירה".