המוסדיים נושמים לרווחה: ועדת גולדשמידט אינה מחייבת חשיפת הלווים הפרטיים

אגף שוק ההון באוצר פרסם היום את מסקנות הביניים של ועדת גולדשמידט לבחינת שוק ההלוואות הפרטיות של המוסדיים. עם פרסום המסקנות נרשמה אנחת רווחה בקרב הגופים המוסדיים, לאחר שפגו החששות לדרישות מחמירות בתחום השקיפות ובתחום הגבלת היקף ההלוואה.

בניגוד לחששות המוסדיים, הוועדה בראשותו של פרופ' אמנון גולדשמידט - שהוקמה על ידי המפקח על הביטוח עודד שריג - תומכת בהמשך התפתחות שוק ההלוואות הפרטיות, במקביל להשקעה באג"ח סחיר. זאת בשל עודף תשואה שמקבלים עבורן הגופים המוסדיים, וכספי הפנסיה המושקעת בהן: "הועדה רואה בחיוב את השתתפות הגופים המוסדיים בשוק האשראי, הן מנקודת ראות של חוסכים פנסיונים, והן מנקודת ראות משקית, ככלי להנגשת אשראי גם לחברות שאג"ח סחירות לא מתאימות להן" נכתב בדו"ח.

הוועדה קבעה הגברת שקיפות ברמה מוגבלת ביותר. לפי מסקנותיה, גוף מוסדי ידרש לדווח לציבור בדוח הכספי רק על שיעור החובות המסופקים מסך ההלוואות הפרטיות שהוא מעניק. הדיווח על זהות הלווים ופרטי ההלוואות ינתן רק לממונה על שוק ההון, ולא ידווח לציבור הרחב. בנוסף, ידרשו המוסדיים לדווח לציבור הרחב על סך ההלוואות הפרטיות שהוא מעניק בארץ ובחו"ל, ובפרט את היקף ההלוואות שהעניק לצורך רכישת שליטה.

בחודשים שקדמו להקמת הועדה הביע יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר חשש גדול מהתפתחות תופעת ההלוואות הפרטיות, בעיקר בשל חוסר השקיפות שלהן - הן בעת הענקת ההלוואה והן במצבים של לווה במשבר וגיבוש ההסדרים עמו בחדרי חדרים. בסופו של יום וכפי שנחשף לפני שבועיים ב"כלכליסט". כאמור, הוועדה לא ענתה על ציפיותיו בהקשר זה בפרט בפרט בכל הנוגע לחשיפת פרטי ההלוואה לציבור הרחב. הוועדה קבעה כי חשיפת זהות הלווים ופרטי ההלוואה תרחיק את המוסדיים משוק ההלוואות הפרטיות, והם יבחרו להתמקד בשוק הסחיר. האוזר אכן קיווה כי מסקנות הועדה יובילו לכך שהמוסדיים יחזרו להעדיף את השוק הסחיר בכל מקרה. במצב הקיים, שוק האג"ח הסחיר סובל ממעבר המוסדיים להלוואות פרטיות.  

פרופ' עודד שריג | צילום: מיקי אלון

כפי שפורסם ב"כלכליסט" על החלטתה הצפויה, הוועדה אכן קבעה כי אין להגביל את היקף ההלואוות הפרטיות שיעניקו המוסדיים. עם זאת, הוועדה דורשת כי המוסדיים יגדירו בעצמם את היקף ההלוואות שהם מענקים. כיום כבר קיימות מגבלות על מתן אשראי על ידי גוף מוסדי - בכל הנוגע להעמדת אשראי ללא בטחונות מספיקים. הוועדה מבקשת כעת מהממונה על שוק ההון להגדיר בצורה מפורשת מהי בטוחה מספקת - הגדרה שלא קיימת היום. בנוסף, הממונה ישקול בעתיד אם להפחית או להגדיל את המגבלות על הענקת אשראי בהתאם להתפתחות המקצועיות של המוסדיים בהענקת אשראי.

הוועדה מתייחסת גם להלוואות שנלקחות על ידי קונסורציום של מוסדיים בהובלת גוף בנקאי וקובעת מגבלות על ניגודי עניינים של הבנק המוביל את הקונסורציום. הבנקים המובילים את הקונסורציום ידרשו להחזיק בלפחות 15% מההלוואה.

בוועדה כן קוראים להסדרת התחום המתרחב, אך מבלי לגרום לפגיעה בהמשך הצמיחה שלו: "ההסדרה הקיימת אינה ממוקדת דיה בתחום וקיים חשש שהיא לא תיתן מענה לכשלים שעלולים להיווצר בתחום זה בעתיד. לכן יש לקיים הסדרות שיוודאו שהגופים יעמידו הלוואות באופן ראוי, תוך שמירה על כספי הפנסיה ומבלי לפגוע בפוטנציאל התשואה העודפת שתחום זה מאפשר לחוסכים", קובעת הוועדה.

עו"ד רונן וינוגרד, שותף במשרד ארנון שגב מסר: "הדוח כולל הסדרה מבורכת של תחום הממשל התאגידי במוסדיים ביחס להעמדת הלוואות מותאמות. עד היום, כל הלוואה שמוסדי שקל להעמיד, נבחנה כ-stand alone ללא מדיניות סדורה של סוגי ההלוואות, לווים, היקפי חשיפה לענפים ומגזרים, אילו סוגי מימון מעוניינים להעמיד (נניח רכישת אמצעי שליטה) וכיו"ב, קרי בעבר התקבלה החלטה בתוך ריק מסוים ללא תכנון, חשיבה ומדיניות. כעת, תחול הסדרה מבורכת החל מרמת המדיניות אותה ייקבע דירקטוריון המוסדי ועד לרמת ועדת אשראי פרטנית להלוואות מותאמות".

"יחד עם זאת, ההלוואות המותאמות הנן אשראי חכם, חזק ויעיל יותר מאשר אג"ח הנרכש בבורסה. משכך, רצוי היה, לצד ההסדרה והתמקצעות המוסדיים בתחום זה, כי המלצות הועדה יכללו הקלה במגבלות הדירוג והמגבלות הכמותיות (מוסדי רשאי להעמיד הלוואות מותאמות לא מדורגות עד 3% מהיקף נכסיו). אי מתן הקלות כאמור, עשוי להחמיר ולהנציח כשל שוק אשר כבר החל להיווצר בהלוואות לא מדורגות: חברות הביטוח, הנהנות מיתרון לגודל, פיתחו מודל דירוג פנימי, המאפשר להן להתגבר על כבר כיום על מגבלת ה-3%. הסתמכות יתר על הדירוג, תיצור שוק הלוואות מותאמות פחות תחרותי (ויעיל) מאשר הפוטנציאל הגלום בו", הוסיף וינוגרד.