נתניהו יגביל את הקביעות ואת משך קדנציות הבכירים

המתח בין הממשלה להסתדרות לא עומד לפוג בקרוב, אם לשפוט לפי הרפורמה שמתכנן משרד ראש הממשלה ביחסי העבודה בשירות הציבורי. דו"ח שהגישה הערב (ד') הוועדה לרפורמה בשירות המדינה למזכירות הממשלה ממליץ על פגיעה בקביעות ושינוי תגמול העובדים.  

שתי הצעות אלה שכבר הביאו את יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקובי, לומר ל"כלכליסט" כי "מי שינסה לפגוע במוסד הקביעות ימצא את עובדי המדינה חזיתית מולו", ברומזו על אפשרות של השבתת משרדי הממשלה בתגובה.

הוועדה לרפורמה בשירות המדינה הוקמה לפני שנה וחצי, כחלק ממסקנות ועדת טרכטנברג, במטרה להמליץ על דרכים לשינוי נורמות העבודה בשירות המדינה. בנציבות שירות המדינה אמרו כי בכל מקרה תהיה הידברות עם ההסתדרת על יישום דו"ח הוועדה, אך רק לאחר אישורו בממשלה שלה יוגש בקרוב, ככל הנראה כבר ביום ראשון. עד אז יצטרכו להחליט לוקר ונציב שירות המדינה משה דיין, באילו ארבעה משרדי ממשלה יחל פיילוט ליישום הדו"ח שלאחר שנה וחצי אמור להתרחב לכלל שירות המדינה.

שינוי ההסכם הקיבוצי

השינוי הדרמטי ביותר יהיה במעמד הקביעות האוטומטית בשירות המדינה. כיום קביעות ניתנת לאחר תקופת ניסיון של שנתיים, במידה שיש תקן פנוי, כך שבפועל רובם של העובדים שנכנסים לשירות המדינה במשרות שאינן סטודנטיאליות מקבלים קביעות, מלבד מקרים חריגים או עובדים המועסקים בחוזה אישי ולא בהסכם הקיבוצי. עתה המליצה הוועדה להאריך את תקופת הניסיון לחמש שנים, שבסופם ייערכו מבחני הערכה והקביעות תינתן רק למחצית מהעובדים שקיבלו את הציונים הגבוהים יותר בהם.  

אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

שינוי נוסף שיפגע בכוח של הוועדים הוא העברת סמכויות מנציב שירות המדינה אל המנכ"לים של משרדי הממשלה, כולל, לדוגמה, היכולת לבטל משרה או לאשר העסקה בחוזה אישי. כבר היום למנכ"לי המשרדים השונים יש סמכות לפטר עובדים, גם אם יש להם קביעות - סמכות שכמעט ואינה מנוצלת על ידיהם.

שינוי מוסד הקביעות ידרוש מהמדינה לשבת עם ההסתדרות ולשנות בהתאם את ההסכם הקיבוצי שחתום בין הצדדים. במקביל ינסו בנציבות שירות המדינה לשכנע את ההסתדרות ללכת צעד אחד הלאה ולשנות גם את אופן התמרוץ שניתן לעובדים. כיום עליית שכר העובדים תלויה גם בעמידה ביעדים שהוגדרו על ידי מנהלים, אך היא גם תוצאה של ותק וקידום בדרגות, הניתנים אוטומטית ללא קשר להערכת העבודה. עתה, תחת הכותרת של "מיצוי הפוטנציאל האנושי", יוחלט על רף של ציון הערכה שרק מעליו יקבל העובד תוספת ותק של אחוז וקידום בדרגות או מענקים. ההסתדרות לא בהכרח תתנגד עקרונית לשינוי התמריץ, גם אם תדרוש שינוי של הרף שייקבע.

הבעיה של בכירי ההסתדרות עלולה להיות דווקא בחזית אחרת. זו הפעם השנייה מזה כחודש בה הממשלה משדרת ליו"ר ההסתדרות עופר עיני, כי הממשלה היא שתקבע את אופי הרפורמה וההסתדרות לכל היותר תוכל להתווכח על הפרטים. זה גם המסר שהעביר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעניין הקמתו של נמל פרטי כאשר נאמר לוועדי העובדים בנמלים כי הממשלה לא תקבל את התנגדותם להקמת הנמל אלא רק תדבר איתם על שדרוג הנמלים הקיימים. גם עתה, מדגישים

במשרד ראש הממשלה, השיחות עם ההסתדרות יערכו רק לאחר אישור המסקנות בממשלה במטרה ליישם את הדו"ח.

עם זאת, גם במשרד ראש הממשלה ובנציבות יודעים כי יהיה להם כמעט בלתי אפשרי לשנות הסכם חתום בין המדינה להסתדרות במידה וזו תעמוד בסירובה. לכן סביר להניח כי לפחות בחלק מהנושאים יהיו שיחות, אותן תנסה הממשלה להקציב בזמן.

מהפכה גם אצל הבכירים

מהפיכה צפויה גם אצל 700 העובדים המוגדרים כסגל בכיר - רובם סמנכ"לים או בעלי חוזי בכירים. הקדנציות של אותם בכירים יוגבלו כך שיימשכו לא יותר מ־8 שנים אך לא פחות מ־4 שנים. כמו כן, מעתה הם יהיו משוייכים לא למשרד בו הם מועסקים אלא לשירות המדינה כולו. כך לדוגמה יוכל סמנכ"ל מינהל במשרד הרווחה לעבור לתפקיד דומה במשרד הפנים ולאחר מכן לתפקיד במשרד האוצר. שינוי זה לא צפוי להוות בעיה מול ההסתדרות, שכן רובם של הבכירים מועסקים בחוזים אישיים.

עיני ניסה להישמע פייסני יותר מאשר יעקובי, ואמר כי "ראיתי היום בפעם הראשונה את הרפורמה באמצעות כלי התקשורת. בכל מה שקשור לזכויות העובדים וההשלכות על העובדים, ללא הסכם עם ההסתדרות הרפורמה לא תעבור".

אבירם ז'ולטי, יו"ר ארגון אחדות המנסה לאגד את עובדי החוזים האישיים אמר ל"כלכליסט" כי "תחת ידה של הנציבות יצאה רפורמה חולה, שלא מטפלת בבעיות העיקריות של שירות המדינה. זה מה שקורה כאשר מנסים לבנות רפורמה ללא שיתוף עם העובדים".