מייסד עמק הסיליקון הבריטי שואב השראה מישראל

לעמק הסיליקון בקליפורניה ולסיליקון ואדי בתל אביב קם בשנים האחרונות מתחרה לונדוני שכבר זכה לשם "כיכר הסיליקון" (silicon roundabout), שמושך אליו מאות סטארט-אפים צעירים ונלהבים.

מאחורי המהפך הזה, שמתרכז באזור מזרח לונדון סביב כיכר רחוב Old Street, אחראי יזם בריטי צעיר בשם רוהאן סילבה שבתוך שנתיים הצליח לעשות את הבלתי ייאמן: מ-200 חברות שהתרכזו באזור ב-2011 הוא הצליח להפוך את הכיכר לאזור הייטק שוקק שכולל כיום יותר מ-1,500 חברות. כעת, כשהוא עוזב את התפקיד, הוא יכול להסתכל בסיפוק על המיזם שהקים ושם את לונדון על המפה.

למיזם, ששמו הרשמי הוא TechCity, מצטרפות מדי חודש יותר מ-30 חברות חדשות, וחברות ענק כגון גוגל, מיקרוסופט, סיסקו, פייסבוק ואמזון, כבר פתחו באזור משרדים ומרכזי פיתוח.

רוהאן סילבה | צילום: עמית שעל

סילבה ביקר לאחרונה בישראל עם משלחת של קמעונאיות בריטיות, במסגרת שיתוף פעולה נרחב בתחום הטכנולוגיה בין בריטניה ובין ישראל, אך מבחינתו שיתוף הפעולה בין שתי המדינות התחיל עוד הרבה לפני כן. "אנחנו הופכים להיות מדינת הייטק", אומר סילבה בראיון ל"כלכליסט". "בזכות מדיניות הפרו־טכנולוגיה והפרו־יזמות, שלמדנו ולקחנו מישראל".

מתרשם מהרכישות המקומיות של צה"ל

סילבה (32) משמש כיום כיועץ הבכיר של דיוויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה. בגילו הצעיר הוא אחראי להשקת טק-סיטי, פרויקט עצום מימדים ששאיפתו הרשמית היא להפוך את לונדון לעיר הטכנולוגית המובילה והמתקדמת בעולם. הוא גם גייס את ג'ואנה שילדס, לשעבר בכירה בפייסבוק, לניהול הפרויקט.

לדבריו, הרבה מהכלים שלו לבניית המיזם לקח מההייטק הישראלי. "למדתי להיות שאפתני לגבי היכולת של הממשלה להיות מעורבת בקידום ההייטק. יש דעה רווחת ביזמות שכל מה שהממשלה צריכה לעשות זה לפנות את הדרך, אבל ישראל הראתה שיש מקום למעורבות ממשלתית. ישראל עושה עבודה מדהימה בתמיכה במחקר בסיסי, ובסיוע להפוך אותו למוצרים ושירותים שאפשר למכור מסביב לעולם.

"תמיד התרשמתי מאיך שצה"ל רוכש ציוד מעסקים קטנים ברחבי המדינה. זה מהלך קריטי שממריץ את הכלכלה ומקדם יזמות. זה מאוד השפיע על המדיניות שלנו, כי כמו בישראל הרוכש הכי גדול של מוצרים ושירותים בבריטניה הוא הממשלה. לפני שנתיים רק 5% מרכישות הממשלה היו מעסקים קטנים ובינוניים, ועבדנו מאוד קשה לשנות את זה, בעיקר בזכות ישראל. היום המספר כבר עומד על 25%".

לדברי סילבה, לבריטניה וישראל יש אותה אסטרטגיה בקשר לטכנולוגיה. "הממשלה מקימה את התשתית ונותנת לשוק להתקדם קדימה בכוחות עצמו. זה כולל למשל הטבות על פטנטים שנרשמו בבריטניה, כשהיזם משלם רק 10% על הכנסות מפטנטים. בבריטניה החקיקה גם מקדמת גיימינג בכך שמשחקי מחשב מקבלים את אותם תקציבי תמיכה כמו תיאטרון או קולנוע. בנוסף אנחנו גם נותנים את הטבות המס הנדיבות ביותר בעולם לאנג'לים ואפשרות להזדכות במס כנגד הפסדים. הממשלה לא אומרת לתעשייה במה להשקיע, אלא פועלת לעודד יזמות, ואומרת שזה בסדר גם לנסות ולהפסיד".

כיכר הסיליקון בלונדון | צילום: בלומברג

מנוע מרכזי למיזם הוא הרצון לעודד את החברות הצומחות. בבריטניה, אומר סילבה, 6% מהחברות אחראיות ל־54% מהמשרות החדשות בשנה האחרונה.

תחת שיתוף הפעולה בין ישראל ובריטניה הקימה שגרירות בריטניה בישראל את TheHub - ארגון שנועד לחזק את הקשר הטכנולוגי בין המדינות. במסגרת תוכנית ההאב כבר ביקרו משלחות של חברות ישראליות ללונדון, וסילבה מציין כי בריטניה השיקה ויזת עבודה מיוחדת ליזמים, שיכולים לקבל אשרת עבודה גם אם גייסו רק הון סיכון בסיסי, בגובה 50 אלף ליש"ט ומעלה.

הקצאת משרדים ציבוריים להייטק

לדברי סילבה, הדבר האהוב עליו בתרבות הישראלית הוא שהיא יודעת "לחגוג את ההצלחה שלה". "אנחנו מנסים לעשות את אותו הדבר", הוא אומר. "אנחנו מנסים להפגיש בין יזמים ובין בכירים בממשל, להרעיף עליהם תשומת לב, סיקור עיתונאי ותוארי אצולה וכך באמת לתגמל יזמים. אנחנו מנהלים קמפיין פרסומי כלל ארצי בשיתוף יזמים מפורסמים כמו ריצ'ארד ברנסן, רק כדי להראות לצעירים הבריטים שאנו מעריכים יזמות".

חלק חשוב מתעשיית ההייטק הישראלית, שאומץ על ידי עמק הסיליקון, הוא חממות הייטק. מה קורה בטק-סיטי?

"הקמנו עשרות אינקובטורים, מאיצים וחממות בטק־סיטי. נתנו לגוגל לנהל קמפוס אדיר, בניין עם שבע קומות שלמעשה יש בו רק עובד אחד של גוגל, ובכל קומה יש חממה אחרת. כל מה שהיינו צריכים לעשות זה לדבר עם אריק שמידט (יו"ר גוגל - ה"ע) ולספר לו על התוכניות שלנו, ולמה זה הולך להיות מדהים מבחינתנו".

תוכנית אחרת של הממשל הבריטי היא חלוקה של שטחי משרדים ממשלתיים וציבוריים, שרובם אינם מנוצלים, ופתיחתם לטובת חממות, יזמי הייטק וחברות סטארט-אפ -בנוסף להטבות מרחיקות לכת בארנונה ובהלוואות גיוס ראשוניות.

לא מעט מקומות בעולם ניסו לייצר מרכז הייטק. חלק הצליחו, כמו בהודו. אחרים נחשבים ככישלון, כמו מוסקבה. במה שונה מזרח לונדון?

"אי אפשר פשוט להפיל מרכז הייטק באמצע עיר. טק-סיטי מצליח כי הוא אזור זול, בוהמי, שבו יש הרבה צעירים, סטודנטים ואמנים. הוא במרחק הליכה מעשרות גלריות לאמנות ומאלפי אמנים ומעצבים. אנשים יצירתיים אוהבים להיות ליד אנשים יצירתיים, והייטק נוצר כאשר יזמים פוגשים אנשים יצירתיים. טכנולוגיה לא מתפתחת בוואקום".

את הצמיחה הזו מקדמת הממשלה באמצעות שדרוג מסיבי של תשתיות באזור והשקעה של עשרות מיליוני ליש"ט בהנחת סיבים אופטיים חדשים, הקמת חממות מקומיות -כמו מרכז המחקר למידע זמין בראשות ממציא האינטרנט, סר טים ברנרס-לי -וכן סיוע למרכזים אקדמיים חדשים, כמו האוניברסיטה למדעי המחשב שסילבה מעוניין להקים.

"אנחנו עובדים כרגע על הקמת ארגון בריטי דומה ל־DARPA האמריקאי, אבל הוא מושפע מישראל לא פחות מארצות הברית. המרכז של סר ברנרס-לי עובד עם חברות הייטק ליצירת שירותים ממשלתיים חדשים. התפיסה שלנו היא שהממשלה צריכה לקחת חלק אסטרטגי ופרו־אקטיבי בהשקעה במחקר, בחינוך, בהדרכה ובהנהגה".

המחליפה היא בכירה בפייסבוק

בישראל חלק נכבד ממרכזי ההייטק הוקמו בצורה מלאכותית ומתוכננת, מחוץ למרכזי הערים.

"לכל מרכז הייטק יש אופי משל עצמו. המרכזים בישראל יותר דומים למרכז בקיימברידג', שנוצר יותר סביב עצמו וסביב האקדמיה, לכן הוא הרבה יותר ממוקד בביוטק, ביומד ובמדעים קשים. לכן בריטניה וישראל משלימות זו את זו - אתם מספקים סטארט-אפים המבוססים על מדעים קשים, בעוד אנחנו מביאים את הזווית הקמעונאית והשיווקית".

למרות כל השבחים שיש לסילבה על כיכר הסיליקון המתפתחת בלונדון, בימים אלה הוא פורש מהיוזמה. באוקטובר האחרון הוא גייס את ג'ואנה שילדס, לשעבר נשיאת אזור EMEA בפייסבוק, לנהל את טק-סיטי, וכעת הוא נכנס להייטק בעצמו.

אם אתה כל כך נלהב מטק-סיטי, למה אתה עוזב דווקא עכשיו?

"דווקא כיוון שאני כל כך מתלהב ממה שקורה כרגע ביזמות בבריטניה, יש לי רצון עז להקים חברה משל עצמי. אני מרגיש שיש כאן הזדמנות פז, ואני רוצה לקחת בה חלק. התמזל מזלי כשהצלחתי להוביל את רוב המהלכים הטכנולוגיים במדינה. אמרתי כל כך הרבה פעמים 'אתם צריכים להשקיע בבריטניה, אתם צריכים להקים עסק בבריטניה' - עכשיו הגיע הזמן שאעמוד במה שאמרתי".

סילבה יצטרף בקרוב לקרן ההון סיכון אינדקס, שהשקיעה בעבר בכמה חברות ישראליות. הוא מבטיח כי יחזור לארץ בפעם הבאה, כיזם וכיועץ, וימשיך לתמוך בחברות ישראליות. זאת לפחות עד שישיק את המיזם שלו. "הוא קשור לתחום החינוך הדיגיטלי", אמר, אך סירב להרחיב בנושא.