המפרק הלאומי לא נדרש להעיד: החברה של שלמה נס תשלם ולא תפורק

סכנת הפירוק שריחפה מעל מיזם הנדל"ן החדש והמפתיע של המפרק הבכיר עו"ד שלמה נס צפויה ככל הנראה לחלוף. בשבוע שעבר, רגעים לפני שעו"ד נס אמור היה להיחקר בבית המשפט על תצהירו, הודיע עו"ד רונן מטרי שהגיש את בקשת הפירוק כי הושגו הסכמות. לפי ההסכמות, חברת נחלת אליעזר בית שמש, היום בבעלות עו"ד נס ושותפו רו"ח חיים קמיל, באמצעות חברת ד"ר שלמה נס שבשליטתם, תפרע את החוב לנושה רובין לנדסמן, ובתמורה תימחק בקשת הפירוק. בעקבות ההסכמות יצאו הצדדים להפסקה, וכשחזרו הודיעו לשופט בנימין ארנון שחתמו על הסכם ולפיו עד 4 ביולי יועבר לנושה "תשלום מסוים על חשבון החוב". לא צוין הסכום המדויק, אך סוכם שעם העברת הכסף תוגש בקשה למחיקת בקשת הפירוק וההליך ייסגר.

הליכי הפירוק נגד החברה נחשפו ב"כלכליסט" לפני כשבועיים, ופורסם שחברת הבנייה שהקימו מנחם אליעזר מוזס, היום ח"כ מטעם יהדות התורה, ובנו יחיאל עברה לאחרונה לבעלות חברת ד"ר שלמה נס. זמן קצר לאחר מכן שילם משרד נס מיליון שקל לחברת רובין לנדסמן, אלא שהאחרונה טענה בבקשת הפירוק שהחוב הכולל כלפיה מסתכם ביותר מ־6 מיליון שקל, ושצ'קים אחרים שקיבלה לכיסוי החוב חזרו בהיעדר כיסוי.

פרויקט של נחלת אליעזר בבית שמש. סכנת הפירוק חלפה, ככל הנראה | צילום: אוראל כהן

"פתרון לציבור הדתי"

כמנהלי החברה הנוכחיים רשומים כיום שלושה: עו"ד נס, שותפו קמיל ויחיאל מוזס. בתצהיר שהגיש עו"ד נס לבית המשפט הוא כתב שהחברה היא "חלק ממיזם חברתי בעל חשיבות ציבורית ראשונה במעלה למציאת פתרונות דיור בני־השגה למגזר הדתי־חרדי", והוסיף שמינוי מפרק יגרום נזק חברתי וציבורי שישפיע על גורלו של ציבור שלם, ובו מאות רוכשים ששילמו דמי רישום לרכישת דירה בפרויקטים.

הסיפור הלך והסתבך כשרובין לנדסמן הגישה לבית המשפט בקשה דחופה למינוי מפרק לחברה, וטענה כי חברת הבנייה מבצעת לכאורה הברחת נכסים ורשמה שעבודים חדשים לטובת בעלי מניותיה וצדדים שלישיים. במקביל הגישה הנושה תגובה לטענות עו"ד נס, וטענה שהצגת החברה כמוסד ללא כוונות רווח והצגת בעלי המניות בה כמתנדבים "אינה אלא זריית חול בעיני בית המשפט". הנושה טענה שהפרויקטים של החברה מצויים בשלבים תכנוניים ראשוניים והחברה לא רשאית למכור בהן דירות, לכן איש לא שילם דמי רישום לנחלת אליעזר ו"ממילא לא הוכח כל נזק לאותם דיירים עלומים, שכאמור, אינם קיימים". הנושה האשימה שתגובת משרד נס, כמנהלי החברה, כללה "סילופים משמעותיים וחצאי אמיתות".

בתגובה הגיש משרד נס תגובה נוספת לבית המשפט ובה טען שכל השעבודים נוצרו קודם לנקיטת הליכי הפירוק, והרמיזה כאילו מעשים שנועדו להיטיב עם החברה מגלמים מאחוריהם לכאורה ניצול נכסי החברה כבטוחה אישית לחובות פרטיים כלפי עו"ד נס היא "עזות מצח".

"הנושא טעון בדיקה"

השופט אילן שילה קבע דיון דחוף בתיק ליום חמישי שעבר, אך הדיון התקיים לבסוף בפני השופט בנימין ארנון. לדיון הגיע עו"ד נס כמנהל החברה ועו"ד עמית לדרמן ממשרדו כבא כוחו. בנוסף התייצב נציג של כונס הנכסים הרשמי, עו"ד אורי ולרשטיין, שציין כי מאחר שמדובר בהסכם מסחרי בין הצדדים, המתווה מקובל באופן עקרוני על הכנ"ר שאף לא נדרש לאשרו. יומיים קודם לכן הגיש הכנ"ר עמדה בכתב לבית המשפט, ובה נטען שעצם קיומו של חוב כלפי המבקשת אין בו עילה מיידית לפירוקה הזמני, מה גם שחוב זה מגובה בבטוחות. הכנ"ר ציין שבמאזן הכוחות המתברר מעמדות הצדדים, "סעד של מינוי מפרק זמני נחזה כבלתי מידתי".

עם זאת כתב הכנ"ר ש"פרויקט טבריה", שלגביו נטען שהזכויות בו הועברו ללא תמורה לצד ג', "טעון בדיקה עובדתית", הכנ"ר אף מצא "בעייתיות רבה העולה מה'פאזה השנייה' של יצירת השעבודים מיום 23 במאי, שכן כבר ב־13 במאי נמסרה בקשת הפירוק לכנ"ר".

ממשרד עו"ד שלמה נס ומחברת רובין לנדסמן לא נמסרה תגובה.