חברי ועדת טרכטנברג: זה לא מה שפיללנו לו

קשה להפריז בחשיבותם של הקריטריונים לזכאות לדיור בר־השגה. לא כי מדובר במכרזים לכמות אדירה של דירות -כרגע, על השולחן, מונחות 5,000 יחידות דיור בר־השגה למכירה ועוד 5,000 להשכרה בלבד - אלא כי לתנאים שקבינט הדיור צפוי לאשר היום (ב') יש פוטנציאל להשפיע על כלל הציבור וילדיו עוד שנים רבות. הקריטריונים הללו יהוו בסיס, מעין כלל אצבע, לזכאות לדיור אם וכאשר יוקמו, לפי חזונו של שר האוצר יאיר לפיד, 150 אלף יחידות דיור בר־השגה חדשות בעשור הקרוב.

אין ספק שביחס לקריטריונים שעליהם החליטה מועצת מקרקעי ישראל בתקופת היו"ר הקודם אריאל אטיאס, הקריטריונים החדשים שהגיש שר האוצר יאיר לפיד בכובעו כיו"ר קבינט הדיור משקפים מקצה שיפורים משמעותי עבור הציבור החילוני - אין יותר העדפה למשפחות מרובות ילדים, והוותק בנישואים לא מקנה יותר עדיפות עבור חרדים ודתיים.

הפרט שמרכך את השינוי הזה הוא ההחלטה להקצות 30% מהדירות בנות־ההשגה לאוכלוסיות שאינן יצרניות בהכרח, שכן בהצעה של לפיד נקבע כי להגרלות ביישובי מיעוטים ובמתחמים המיועדים לאוכלוסיות דתיות וחרדיות יוכלו לגשת אנשים שאינם ממצים את כושר ההשתכרות - בניגוד לקריטריונים לזכאות בדיור בר־השגה המיועד לכלל הציבור.

בהצעת ההחלטה של לפיד נכתב כי "הקריטריונים המוצעים מתבססים על הוועדה לשינוי כלכלי־חברתי (ועדת טרכטנברג)". בדו"ח הוועדה, שהוקמה בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011 והגישה את מסקנותיה בספטמבר אותה שנה, נכתב כי "לב המחאה הציבורית מקורה בציבור העובד שחש כי המדינה לא מסייעת לו בדיור". כעת נשאלת השאלה אם הקריטריונים הנוכחיים, אף שהם מציגים שיפור מסוים, יוציאו שוב את ההמונים לרחובות.

לא מה שטרכטנברג הציע

בהצעת ההחלטה שתעלה היום לדיון בקבינט הדיור נכתב כי "על אף החשיבות הרבה שנתנה ועדת טרכטנברג לנושא מיצוי כושר ההשתכרות, לא הכריעה הוועדה בשאלה אם על מיצוי כושר ההשתכרות להוות קריטריון סף למתן הטבות, או קריטריון לתעדוף ההקצאה בלבד".

טרכטנברג הציע שני מודלים - אחד שבו מיצוי כושר ההשתכרות הוא תנאי סף, ושני שבו הוא קריטריון מתעדף. עם זאת, בדיקה במסמכי המלצות הוועדה מעלה כי היא לא הציעה להשית את שני המודלים בו זמנית - אחד על חילונים והשני על חרדים, דתיים ומיעוטים.

ההצעה של לפיד מחלקת את שני המודלים שהציעה ועדת טרכטנברג. היא קובעת כי הציבור הכללי (החילוני), שלו יוקצו 70% מהדירות בנות־ההשגה, יצטרך לעבוד כתנאי סף (מי שלא עובד לא משתתף בהגרלה), ואילו ציבור בעל צביון דתי ומיעוטים יוכלו להשתתף בהגרלה גם אם הם אינם עובדים, משום שעבורם אין זה תנאי סף. דתיים, חרדים ומיעוטים יקבלו 30 מתוך 100 נקודות תעדוף אם הם כן עובדים - כדי לתמרץ אותם לקחת חלק בשוק העבודה, לפי לפיד - בעוד החילוני העובד לא יקבל שום בונוס על עצם היותו עובד. ההסבר של האוצר להצעה הוא כי "החלוקה הדמוגרפית בוצעה כדי לתת מענה לאוכלוסייה פחות או יותר לפי הפילוח הדמוגרפי שלה".

שר האוצר יאיר לפיד (מימין) ויו"ר הוועדה לשינוי כלכלי־חברתי מנואל טרכטנברג | צילום: אלכס קולומויסקי, עמית שעל

ספק אם זו היתה כוונת המשורר של ועדת טרכטנברג. פרופ' רפי מלניק, שהיה חבר בוועדת טרכטנברג, אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "היו חילוקי דעות שבאו לידי ביטוי בהמלצה שלא היתה חד־משמעית. היו שני מסלולים. אני לא הייתי מרוצה כך משום שאני הובלתי את מחנה מיצוי כושר ההשתכרות לכולם. הסיבה היא שקיים שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה בישראל. אם אנחנו רוצים לפתור גם את הבעיה הזו, התנאי הזה יעודד את כל המשפחות להצטרף לשוק העבודה, וכך לפתור שתי ציפורים במכה אחת. הפיצול שמציע קבינט הדיור לאוכלוסיות שונות אינו ראוי. מיצוי כושר ההשתכרות צריך להיות כלל גורף, לכל האוכלוסיות, בכל תוכניות הסיוע של הממשלה - לרבות דיור".

חבר נוסף בוועדה אמר אף הוא ל"כלכליסט" כי אף שבוועדה הוצגו שתי אלטרנטיבות, "בטח שלא היתה כוונה לפצל ביניהן לאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית". לדברי אותו חבר בוועדה, "כוונת המלצת הוועדה היתה לתקן עוול היסטורי ולא 'לתקנו' בעוול חדש".

רפי מלניק. "מיצוי כושר ההשתכרות צריך להיות כלל גורף, לכל האוכלוסיות, בכל תוכניות הסיוע של הממשלה - לרבות דיור" | צילום: אוראל כהן

לא בהכרח שיפור לשוויון

אם מתעלמים מסעיף כושר ההשתכרות, קשה לומר בבירור אם השיטה החדשה מיטיבה עם מגזרים שונים בהתמודדות על דירות בפרויקט מחיר למשתכן, בהשוואה לשיטה הקודמת שעליה החליטה מועצת מקרקעי ישראל בראשות שר השיכון לשעבר אריאל אטיאס. מבדיקה מדגמית עולה כי במסלולים מסוימים נרשמה עלייה בסיכוי של זוגות חילונים לזכות בדירה לעומת זוגות חרדים וערבים.

ההסבר לכך הוא העובדה שבשיטה של אטיאס נקבעה מכסת הדירות המוצעות לפי מספר הילדים במשפחה, כך שפלח הדירות הגדול ביותר (45% מהדירות) הוקצב למשפחות בעלות שלושה ילדים ומעלה, בעוד כיום המכסות נקבעות בשיטה שונה של נקודות תעדוף המבוססות על פרמטרים נוספים - כמו מספר שנות הנישואים ושירות צבאי או לאומי - וקיימת הפרדת מסלולים בין הדירות המיועדות לכלל האוכלוסייה (70%) לדירות המיועדות לאוכלוסיות חרדיות, דתיות ומיעוטים (30%), כאשר בכל מסלול נקודות התעדוף ופילוח הדירות בהתאם להן שונה.

מי יקבע איזה מסלול ישווק היכן? באוצר הסבירו אתמול כי מינהל מקרקעי ישראל יהיה הגוף שיתזמן את השיווקים וינתב אותם.

לפי האוצר, אין בכוונתם להגביל את השימוש במסלול כזה או אחר ליישובים מסוימים, אך בתוך כך סביר כי כאשר פרויקט מחיר למשתכן ישווק בעיר נצרת או בביתר עילית הוא ישווק לפי המסלול לחרדים ומיעוטים; וגם אם לא ישווק כך, המתמודדים בו יהיו ממגזר מסוים ובעלי שוויון יחסי בתנאי הפתיחה שלהם.

לעומת זאת, בשיטה החדשה יכולה להיווצר תחרות בעייתית בפרויקטים בערים מעורבות כגון ירושלים, חריש, עכו, יפו, חיפה, מודיעין ורעננה - שם גם אם 70% מהדירות ישווקו במסלול הרגיל ו־30% במסלול המיועד לחרדים ובני מיעוטים, ההבדל בתנאי הסף של מיצוי כושר ההשתכרות עשוי להיות משמעותי.

לא בטוח שהתמריץ יעבוד

במשרד השיכון ובקרב הארגונים החברתיים טוענים כי ההגדרה של מיצוי כושר ההשתכרות ברמה של יותר מ־100% משרה עבור שני בני זוג, 75% למפרנס יחיד או 50% להורה יחידני, הנה שגויה וגבוהה מדי, ובכך מפספסת את מטרתה להמריץ אוכלוסיות חרדיות ומיעוטים להצטרף לשוק העבודה כדי לזכות ב־30 נקודות תעדוף בדרך לדיור בר־השגה. כך לדוגמה, קשה להגיע למיצוי כושר ההשתכרות באזורים שבהם אחוזי האבטלה גבוהים מהממוצע ואחד מבני הזוג מתקשה למצוא עבודה, כאשר אשה מבקשת להאריך את חופשת הלידה שלה או כאשר אחד מבני הזוג סטודנט.

ביקורת נוספת נמתחת גם על תנאי הסף ולפיו על בני הזוג להשתכר בלא יותר מ־17.6 אלף שקל ברוטו למשק בית. הבחירה ברף הזה, שהוא העשירון השביעי, אפיינה גם את הקריטריונים הקודמים של מחיר למשתכן, וההערכה היא כי הוא נמוך מדי. כך למשל שני מורים בעלי ותק שעובדים במשרה מלאה עם שעות נוספות ומתקשים לרכוש דירה בשוק החופשי יתקשו לעמוד בקריטריון זה, כיוון שקיימת סבירות גבוהה שהם מרוויחים סכום גבוה יותר.

בינתיים, עד שלא יוסדרו הקריטריונים מסתמן כי משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל יושבים על הגדר ונמנעים מלשווק דירות במסגרת מכרזי מחיר למשתכן.