אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עונשו של רוצח שני הוריו: שני מאסרי עולם מצטברים צילום: אלכס קולומויסקי

עונשו של רוצח שני הוריו: שני מאסרי עולם מצטברים

ביהמ"ש המחוזי הרשיע את דניאל מעוז ברצח אביו ואמו: "זעקה הארץ וזעקו השמיים – דם זוג הורים נשפך סתם כך באכזריות שאין דומה לה על ידי בנם". מעוז בבית המשפט: "זה לא אני, הרוצח נמצא באולם"

01.07.2013, 11:45 | כתבי ynet

"זעקה הארץ ורעשו השמיים, דם אם חולת סרטן, דם אב, דם זוג הורים נשפך סתם כך, באכזריות שאין דומה לה, על ידי בנם, הנאשם". בהכרעת דין שנשענת בעיקרה על המקורות ובהשוואה למסופר בתנ"ך, גולל בית המשפט המחוזי בירושלים את הטרגדיה של משפחת מעוז. בית המשפט בראשות השופט צבי סגל הרשיע הבוקר (יום ב') את דניאל מעוז, ברצח הוריו נורית ונח מעוז ז"ל, וגזר עליו שני מאסרי עולם מצטברים ועוד חמש שנות מאסר בגין השמדת ראיות.

עם החזרה לאולם הדיונים לצורך הקראת גזר הדין, התפתחה במקום דרמה כשהרוצח קרא לעברו של אחיו התאום ניר:

"מזל שלא היית צריך לעשות פוליגרף, אה ניר?". השופט צבי סגל נזף בדניאל והורה לו לשבת. בהמשך אמר השופט סגל כי "המעשים שאותם ביצע הנאשם הם חמורים ביותר שבחוק העונשין".

השופט אמר עוד בעת הקראת גזר הדין כי "עסקינן בלא פחות מאשר רוצח בדם קר שלא בחל בשום אמצעי להגשמת תכליתו הזדונית, הזויה ככל שתהיה. מדובר בשני אירועי רצח נפרדים, עשרות דקירות בגוף כל אחד מהנרצחים, המבחן המוסרי המהותי הוא המבחן המכריע, כדי לתת ביטוי הולם לערך היסוד של קדושת החיים ולתת מדיניות הרתעה". דניאל קם מכיסאו וצעק לאחיו: "איך אתה ישן ניר? ישן טוב?". השופט סגל קטע אותו: "שב, או שתצא החוצה". 

 

דניאל מעוז. "כמו תסריט אימים קולנועי", צילום: אלכס קולומויסקי דניאל מעוז. "כמו תסריט אימים קולנועי" | צילום: אלכס קולומויסקי דניאל מעוז. "כמו תסריט אימים קולנועי", צילום: אלכס קולומויסקי

עוד קודם לכן מסרו השופטים את הכרעת הדין במשפט. דניאל מעוז יצא מהאולם בפנים חתומות וסירב להתייחס לשאלות העיתונאים. עם הקראת הכרעת הדין פרצה תמר, בתם של בני הזוג המנוחים, בבכי. בהכרעת הדין שמסר השופט סגל יחד

עם השופטים משה דרורי ובן-ציון גרינברגר נכתב עוד כי מעוז "דקר את הוריו המנוחים עשרות דקירות סכין, דקירה אחר דקירה, עד שנפחו את נשמתם. הנאשם החל בסמוך לאחר הרצח לנסות לטשטש את עקבותיו, מסכת עובדתית שאין לה לבייש תסריט אימים קולנועי".

השופטים הוסיפו בהכרעת הדין המשרעת על 334 עמודים כי "לא בכדי הקדימה התורה את הדיבר 'כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ' לדיבר 'לֹא תִּרְצָח' (שמות, פרק כ', פסוקים יב - יג). דבר זה מלמדנו כי בדומה למחוקק, גם עמדת המשפט העברי הינה כי איסור הרצח הוא חמור יותר, שבעתיים, עת מדובר ברצח הורים".

מעוז מצדו אמר אחרי מתן הכרעת הדין: "אני דניאל מעוז לא רצחתי את הוריי ז"ל, הרשעתי היא טעות טרגית. מגיע להוריי שהאמת תצא לאור. צר לי שלא כך. אם הייתם מבינים את הקשר האיום שקיים בין שתיקה לאלימות, הכול גלוי וידוע בפני הקדוש ברוך הוא, אמת מארץ תצמח. הסיבה היחידה שהרוצח נמצא באולם (בכך חזר דניאל על טענתו שאחיו התאום ניר ביצע את הרצח. א"מ) זה וידוא הריגה".

השופטים ציינו עוד בהכרעת הדין כי "ערכי כיבוד הורים כאבק היו לרגלי הנאשם, קדושים הם החיים ויש לכבדם, אבל לא מצאנו סימן וזכר לדעה זו באמתחתו של הנאשם. אמרה התורה 'לא תרצח', אך הנאשם סכר אוזניו ועיניו ורצח את שני הוריו. זעקה הארץ וזעקו השמים – דם זוג הורים נשפך סתם כך באכזריות שאין דומה לה על יד בנם הנאשם".

על הטענה שהפנה דניאל מעוז כלפי האח התאום ניר ציינו השופטים בהכרעתם כי "הנאשם היה אמור להרגיש רגשות נורמליים של כאב, אשמה וחרטה. הנאשם לא ניחם על מעשיו אלא ביקש לפגוע בשמו הטוב של אחיו התאום ניר וטען כלפיו בלי להניד עפעף שרצח את הוריו המנוחים".

האח ניר אמר בתום הקראת הכרעת הדין וגזר הדין כי "ההכרעה אינה מקלה במאומה על ההתמודדות עם האובדן הקשה מנשוא של ההורים שלנו, אבל לפחות היום נעשה צדק ובית המשפט שם קץ להתעללות האכזרית במשפחה בידי הרוצח הארור והשפל ומי שנעתרו לסייע לו בבית המשפט ומחוצה לו. צפויה לנו התמודדות ארוכה מבחינה נפשית ומשפטית ואנחנו עדיין חוששים מהרוצח ומהמחשבה של מה שהוא עשוי לעשות לנו בכלא ומחוצה לו".

נח ונורית מעוז נרצחו ב-13 באוגוסט 2011 בביתם בירושלים. לפי כתב האישום שהוגש על-ידי עו"ד יובל קפלינסקי מפרקליטות מחוז ירושלים, הבן דניאל שנהג להמר וחב מאות אלפי שקלים בגין הפסדיו, חיפש ביום הרצח מידע הנוגע לקבלת כספי ירושה אחרי רצח. כמו כן הוא חיפש מידע על מעשי רצח של הורים בידי ילדיהם ורצח על רקע לאומני. בפרקליטות טענו כי חובות ההימורים היו המניע לרצח שאותו ביקש דניאל מעוז לדמות לפיגוע לאומני.

לפי כתב האישום, בליל הרצח הותיר מעוז את הטלפון הנייד שלו בתל-אביב כדי להימנע מאיכון המכשיר וליצור לעצמו אליבי. הוא בילה עם הוריו את הערב ובסביבות השעה 23:00 תקף את אביו בסלון ונעץ בו את הסכין מספר רב של פעמים. במהלך המאבק עמו, נפצע דניאל בידו, ועקבות הדם מהתקרית הובילו לבסוף לגילוי DNA שלו בבית. האב המשיך להיאבק עמו וצעק לאם נורית להזעיק משטרה.

אמו, שישנה בקומה העליונה והתעוררה מהרעש, ירדה לסלון והספיקה לצעוק: "הוא רוצח אותי", לפני שנדקרה למוות על ידי בנה. הצעקה נשמעה על ידי שכנים, אך לא הובילה להזעקת המשטרה למקום.

במהלך חקירותיו ובהמשך באולם בית המשפט חלו תפניות חדות ומפתיעות בגרסתו של מעוז, עורך דין במקצועו. מעוז העלה ארבע גרסאות שונות, ובכולן טען כי לא הוא ביצע את הרצח. בתחילה טען כי כלל לא היה בירושלים בליל הרצח, בהמשך טען כי היה בעיר אך לא בדירת הוריו ולאחר מכן אף טען כי שהה במקום ונאבק עם הרוצח.

בגרסה האחרונה שמסר, ובה הוא נאחז עד היום, הדהים מעוז את הסובבים ואת משפחתו, כשהפנה אצבע מאשימה לעברו של אחים התאום ניר, שחולק עמו את אותו DNA. דניאל אף טען כי ניר הוא הרוצח שעמו נאבק בדירה.

דניאל מעוז, שמיוצג על ידי עורכי הדין דוד ברהום וארז בר צבי מהסנגוריה הציבורית, טען כי לא העלה במהלך חודשים ארוכים את טענתו האחרונה משום שאחיו איים שיחשוף את היותו פדופיל ודו מיני. כמו כן טען מעוז כי חשש מאחיו שמשרת במשטרה. המשפט התאפיין בלא מעט מניפולציות מצד דניאל מעוז, שעורר עליו לא פעם את זעמם של השופטים.

תגיות