האם גל מקל מתאים פיזית ל־NBA?

ניצול מיידי של הצלחה בספורט הוא מנוע מרכזי בשיפור השכר. זה מה שגל מקל, שהוביל את מכבי חיפה לאליפות, עשה היטב כשהגיע לסיכום עקרוני עם דאלאס מאבריקס מה־NBA. אך לעתים קפיצת מדרגה גדולה ולא בתזמון הנכון עלולה לעצור את ההצלחה.

גל מקל, לאחר עונה חלומית בליגה הישראלית ולאחר שזכה באליפות במדי מכבי חיפה ונבחר לשחקן המצטיין של העונה, צפוי כאמור להצטרף לדאלאס מאבריקס מהליגה הטובה בעולם. הצטרפות לסגל של המאבריקס תבטיח לו מינימום של 490,180 דולר. הרבה יותר מ־130 אלף הדולרים שהרוויח במכבי חיפה, אבל פחות מההסכם שנהנה ממנו באיטליה בבנטון טרוויזו (520 אלף דולר). אם יצליח להבטיח את הישארותו בליגה הטובה בעולם, הוא ירוויח 788,872 דולר בעונה הבאה.

אבל ה־NBA זה לא רק עניין של קפיצה כלכלית. זו קפיצה מקצועית אדירה.

נדמה שהכדורסל הישראלי מחזיק אצבעות לגל, שחקן שהשקיע ומשקיע שעות רבות של אימון כדי לשפר את כישוריו. אך מבחינה פיזיולוגית הוא יכול לעשות מעט מאוד בגילו (25) כדי לשפר את מידת התאמתו הפיזיולוגית ל־NBA.

גל מקל. התזמון נכון אבל בעייתי | צילום: אורן אהרוני

הגודל קובע. זה מה יש

כדורסל הוא משחק דינמי הדורש יכולות גופניות מגוונות: גודל פיזי, מהירות, ניתור, כוח, שליטה בכדור ויכולת קליעה בתנועה. בעיקרו, כדורסל הוא משחק של תנועות הכרוכות בשינויי כיוון וכוח מתפרץ. במהלך המשחק השחקן מבצע כאלף שינויי כיוון, בממוצע בכל שתי שניות. ליכולת הניתור ישנו גם מרכיב מכריע. במהלך המשחק שחקן מבצע עשרות ניתורים בהתאם לתפקידו על המגרש.

כמו בכל ספורט מקצועני, היכולת הגופנית של השחקן קשורה בקשר ישיר להצלחת השחקן על המגרש. יש קשר ישיר בין יכולות הניתור, הכוח המתפרץ ברגליים והריצה המהירה עם הכדור או בלעדיו לזמן המשחק של כל שחקן. על פי מחקר שפורסם ב־"Journal of Human Kinetics", כ־40% מזמן המשחק של השחקן תלוי ביכולות הגופניות שלו. כשמאמן מכיר את השחקן, ההשפעה של היכולות הפיזיות יורדת ל־20%. כשמאמן לא מכיר את השחקן, ליכולות הגופניות שלו יש השפעה של 80% בקביעת זמן המשחק שלו. כלומר, מאמן סומך על משהו שקל יותר לראות - יכולות פיזיולוגיות, גובה ומהירות. מחשבה מהירה, קבלת החלטות נכונות - אלו דברים שמאמנים נוטים לפספס אצל שחקנים שהם לא מכירים.

כיוון שמאמנים רבים ב־NBA אינם קובעים את סגל השחקנים שאיתו הם עובדים, אנחנו רואים שיש דגש רב על היכולות הפיזיות של השחקנים. וככל שהשחקן גבוה וחזק יותר, כך זמן המשחק שלו גדל וסיכויי ההצלחה שלו גבוהים יותר. יש גם קשר ישיר בין גודל השחקן לפוטנציאל ההשתכרות שלו. מחקרים מראים שכל 1 ס"מ וכל 1.3 ק"ג מוסיפים 46 אלף דולר בשנה למשכורת שחקן NBA.

גל מגיע מבלי להיות מוכר מדי או בולט מדי מבחינה פיזיולוגית. הוא מתנשא לגובה של 1.91 מ' ושוקל 86 ק"ג. הוא אמנם איש גדול בעל אחוזי שומן נמוכים, אבל מבחינה פיזית הוא הרבה מתחת לממוצע ב־NBA. בשנים 1980–1990 אחוז השחקנים מעל 2.13 מ' עלה באופן משמעותי מ־3.5% מכלל השחקנים ל־11%. האחוזים האלו נותרו כך שנים ארוכות, ואף שבשנים האחרונות היתה ירידה בגובה הממוצע, שחקן NBA ממוצע כיום מתנשא לגובה של 2 מ' וקצת ושוקל בערך 100 ק"ג. אף שהגובה ירד משנות התשעים בכמה ס"מ, אנחנו רואים שהמשקל הממוצע עלה ב־3 ק"ג. זה לא מכיוון שהשחקנים ב־NBA שמנים יותר, אלא בעיקר בגלל מסת השריר שגדלה בצורה משמעותית. גל בנחיתות "מספרית" מהבחינה הזו. הוא נמוך ב־10 ס"מ כמעט ושוקל כ־15 ק"ג פחות משחקן ה־NBA הממוצע.

הדבר משמעותי יותר כאשר מדובר בשחקנים לא אמריקאים. בעוד ממוצע הגובה של שחקנים ילידי ארצות הברית עומד על 2 מ' ומשקלם על 100 ק"ג, כאשר מדובר בשחקן שלא נולד בארצות הברית ממוצע הגובה עולה ל־2.11 מ' והמשקל ל־110 ק"ג. משמעות הנתונים האלו היא שאין הרבה גארדים לא אמריקאים ב־NBA ומנהלי הקבוצות מעדיפים לייבא גובה וכוח ולא מוח. המאמנים, כאמור, מעדיפים לבחור שחקנים לא מוכרים (כלומר לא אמריקאים) בעיקר על פי הגובה והכוח שלהם. עם זאת, שחקנים זרים כמו סטיב נאש וריקי רוביו כן הצליחו ב־NBA בזכות ראיית משחק, קבלת החלטות נכונות, ארגון משחק ויכולות מסירה.

גל מקל. בעוד ממוצע הגובה של שחקנים ילידי ארצות הברית עומד על 2 מ' ומשקלם על 100 ק"ג, כאשר מדובר בשחקן שלא נולד בארצות הברית ממוצע הגובה עולה ל־2.11 מ' והמשקל ל־110 ק"ג | צילום: גיל נחושתן

שאלה של תזמון

מלבד הנחיתות הפיזית, גם לוח הזמנים לא משחק לטובתו של גל. הוא סיים עונה ארוכה בליגה הישראלית, ומוותר על תקופת סיום העונה שמוקדשת בחלקה הקטן למנוחה אבל בחלקה העיקרי לשיפור ביכולת הגופנית של השחקן. השחקנים הרציניים מנצלים תקופה זו להעלות מסה שריר, לשפר את יכולת הכוח המתפרץ, לעשות תרגילים למניעת פציעות וכו'. כל זאת כדי להגיע לעונה עם יכולות גופניות מרשימות יותר. מחקרים מראים שיפור של 5%–10% ביכולת הכוח המתפרץ וכוח השרירים כתוצאה מאימון ממוקד בתקופה זו. אלו פרמטרים שקשה מאוד לשפר במהלך העונה.

האם גל יצליח לשפר את יכולתו בזמן העונה? במעקב אחר שחקני כדורסל מקצוענים עולה שבמהלך העונה הם כמעט אינם משפרים את יכולתם הגופנית - במיוחד בליגת ה־NBA, שבה עומס המשחקים גדול והזמן לעבוד באופן ממוקד קצר מאוד. גל ככל הנראה יצטרך לשבת על הספסל, וזה גם עשוי לפגוע בהתפתחותו הפיזיולוגית. ממחקר שערכו ב־NBA עולה כי בקרב שחקנים שפתחו בחמישייה במהלך העונה חל שיפור ביכולת הניתור, במהירות ובכושר הגופני. לעומת זאת, בקרב המחליפים חלה ירידה בכוח השרירים ובמהירות. נוסף על כך, הם חשו יותר עייפים משחקני חמישייה. נראה כי המשחקים גורמים לשיפור ביכולות, ומי שמשחק יותר משתפר יותר.

יהיה נכון מבחינת גל מקל לחזק את עצמו מבחינה פיזיולוגית, אבל הדגש שלו צריך להיות על חיזוק היכולות המוחיות: יכולת קבלת ההחלטות, הזריזות, טכניקת הזריקה וראיית המשחק. הרי הוא לא יגבה וכוחו לעולם לא ישתווה לזה של יריביו - אפילו הגארדים. לכן הוא צריך לעשות את מה שגיבורו סטיב נאש עשה - להיות זריז יותר וחכם יותר מכל עמיתיו הפיזיים יותר. לגל יש יכולות מנטליות, נחישות ואופי שמייחדים אותו יותר משחקנים פחות מנוסים ממנו, ואין לי ספק שהוא יוכל לעשות זאת.

בכלל, נראה לי שהגעתו של מקל לליגה של הגדולים צריכה להוות דוגמה לכדורסל הישראלי. הרי בחיים לא נגדל כאן סנטרים מרשימים או פורוורדים שיכולים להתחרות עם הפיזיות האמריקאית או אפילו האירופאית. אבל גארדים זריזים, חכמים ונחושים אנחנו יכולים לייצר בלי סוף.

הכותב הוא פיזיולוג ופיזיותרפיסט במכון פיזיולייף בהרצליה לפיזיותרפיה, שיקום וכושר אישי www.plife.co.il