"הייטקיסטים עסוקים בלייצר כסף אבל לא בלתכנן מה לעשות איתו"

הייטקיסטים טובים במספרים אבל מפחדים מהתעסקות בכסף. הם עסוקים בלייצר כסף אבל לא בלתכנן מה לעשות איתו, כך אומר אבי טחן (40) הייטקיסט לשעבר שנמצא היום בתהליכי הסמכה לתכנון פיננסי.

טחן מכיר את שוק ההיטק מקרוב. הוא עבד בהייטק במשך 15 שנה מתוכן תשע שנים כמנהל במהלכן נפלט פעמיים מהעבודה. בפעם הראשונה אחרי המשבר של 2009 כאשר החברה שעבד בה פיטרה 30% מהעובדים ובפעם השנייה לפני כמה חודשים אחרי שעבד בחברת סטארט אפ במשך שלוש שנים. הוא מספר שכבר כשהיה בתפקיד השלישי שלו, שהיה התפקיד הניהולי הראשון, בסביבות שנת 2006, הוא הביט סביבו יום אחד ושם לא שהוא לא רואה אנשים עם שיער שיבה. אז הוא הבין שהוא צריך לחשוב על אפיק קריירה חלופי והחל בהסמכות שונות בתחום הפיננסי.  

"הייטקיסטים חיים בכלוב מזהב. כל עוד הם עובדים, הם נהנים מהשכר, התנאים והרכב הכל בסדר. אבל זו תעשייה מאוד כפוית טובה והיא לא לאנשים מבוגרים. כל עוד הכל טוב הם מסתכלים על המטר הקרוב, גם פיננסית וגם אישית. צריך לחשוב מה תעשה כשהתחום הזה ייגמר? איך המשפחה נערכת לזה? בדרך כלל מי שעובד בהייטק יש לו בן או בת זוג שעובדים בעבודה עם שעות נוחות יותר וגם מרוויחים פחות. לכן, כשיש מקרה של פיטורים יורדים פתאום מהעשירון התשיעי לעשירון שלישי, רביעי. אני מכיר גם כאלה שהפסיקו להרוויח ועדיין ממשיכים לבזבז כמו בעבר או מתוך הרגל או כדי ליצור רושם שהכל כרגיל", אומר טחן.

לעובדי ההייטק יש מאפיינים מיוחדים וגם צרכים שייחודיים להם בתחום הפיננסי. לרוב הם משכילים וצעירים ומרוויחים משכורות גבוהות בתקופת עבודתם בהייטק אבל זוהי תקופה מוגבלת. "צריך להסתכל על השנים האלה שעובדים בהייטק עד גיל 40 בערך כתקופה שמכניסה כסף ולדעת לנצל אותה. אפשר לחיות ברמה גבוהה אבל צריך להפריש לחיסכון. אל תסתמכו על פיצויים או על אמונה שתיקלטו מחדש בתעשייה", אומר טחן. "גם אם אתה עובד במקום מצוין זה יקרה שתיפלט וצריך להיערך לזה". הנפילה מרמת השכר הגבוהה בהייטק לדמי אבטלה מאוד קשה וטחן ממליץ להיערך אליה מבעוד מועד. "אחרי הפעם הראשונה שעזבתי לא חזרתי לאותה רמת חיים. דאגתי להפריש 20% מהמשכורת המשותפת לחיסכון", הוא אומר.

הדבר השני שממליץ טחן לעשות הוא לעבור על כל התוכניות הפנסיוניות והפיננסיות כל עוד אתם עובדים, ולראות היכן אפשר להקטין עלויות. "אבל כשלא עובדים צריך להמשיך לשלם את הריסק, לשמר את התוכניות ולדעת ממה לחיות במה לא לגעת", הוא אומר.

כמו כן, טחן ממליץ לקחת בחשבון את השינוי המקצועי. לדבריו, מרבית האנשים מתחילים רק בגיל 40 או 45 לחשוב מה לעשות אחרי שהקריירה שלהם בהייטק תיגמר. כשהחל להבין שככל הנראה לא יזכה "להזדקן" בהייטק טחן החל בקורסים בתחום הפיננסי. הא למד ייעוץ פנסיוני וייעוץ השקעות ואז החל להתמקד בתכנון פיננסי. "אצל הייטקיסטים שמרוויחים סכומים גדולים אבל הקריירה שלהם יחסית קצרה, יש צורך אמיתי לעבור תכנון פיננסי כי צריך מישהו שילווה אותם. בנוסף, אם הם מחפשים קריירה שבה הם יכולים לנצל את היתרון היחסי שלהם אז בעצם תכנון פיננסי מאפשר לפתח את הקריירה תוך כדי שאתה הייטקיסט. כך שבמידה והם בוחרים או נאלצים לעזוב את ההיטק הם יכולים להיות מתכננים פיננסים ולעזור לאנשי הייטק שזקוקים לתכנון פיננסי", אומר משה לרון, בעל המכללה הבינלאומית לתכנון פיננסי.

דבר נוסף שטחן מזהיר מפניו הוא ההתחייבות למשכנתאות מאוד גבוהות. "הרבה הייטקיסטים מתייחסים למצבם כמשהו שיימשך תמיד ולכן מתחייבים למשכנתאות מאוד גבוהות". במידה והם מפסיקים לעבוד הם יכולים למצוא את עצמם נאבקים בכינוס נכסים של הבית, לצאת מופסדים. לכן, לדברי טחן חשוב מאוד ללמוד להתנהל נכון כלכלית. "אני מיחזרתי פעמיים משכנתא ובעוד שנה אני מסיים אותה. חשוב גם הנושא של השכלה פיננסית, למדתי לנצל מימון, חיסכון כך שאני מגיע עכשיו לשינוי הזה כשיש לי פחות דאגה כלכלית", הוא אומר.