הצגה: "הם יורים גם בסוסים", תיאטרון הקאמרי ותיאטרון חיפה

הצגה מוזיקלית לפי רומן מאת הוראס מק'קוי, בעיבוד שלומי מושקוביץ, בבימוי דדי ברון ובניהול מוזיקלי של אבי בנימין. עם שלמה בראבא, יוסי טולדו, אנה דוברוביצקי, רמי ברוך, מאיה מעוז קפטן, אודי רוטשילד, מיכל ברנשטיין, יואב ברלב, טל בלנקשטיין, אפרת ארנון ועוד.

קהל היעד: למחפשים את שורשי הריאליטי.

דבר המבקרת: על רקע המשבר הכלכלי בארה"ב בשנות השלושים, עם עוני ורעב שדחפו אנשים למעשי ייאוש, מתקיימת תחרות ריקודים מתישה שהשורד האחרון בה יזכה בפרס כספי.

שמונה זוגות רוקדים יותר מאלף שעות ועוברים רגעי השפלה וכאב כדי לזכות בכמה שעות תהילה, ובעיקר כדי לספק לקהל את יצר המציצנות, ולמארגני התחרות את הכסף הגדול. מה שעצוב הוא שכיום בתרבות הריאליטי חלק מזה מתרחש, במידה זו או אחרת, על מסכי הטלוויזיה כמעט בכל ערב. ההצגה, שנפתחת בהכרזה "ברוכים הבאים לריקוד הגורל", מציבה מראה למחול חיינו, עם כל המאבקים, המלחמות והדמעות, וגם כמה רגעי תקווה. השחקנים הנפלאים מצליחים לבלוט אחד אחד בקאסט הגדול: בראבא מצוין כמנחה, אם כי הוא לא מתאפק וחוטא ברגעי סטנד־אפ לא נחוצים בהכרח. גם התפאורה, התלבושות והמוזיקה מרשימים, אבל משהו בקצב של ההצגה הופך אותה למייגעת לפרקים. היו רגעים שהחזרתיות התישה אותי והייאוש לא נעשה יותר נוח. ציטוט למזכרת: "הם רוצים לראות דם, סבל והשפלה כדי שהם ירגישו לרגע שמצבם יותר טוב".

שורה תחתונה: "הישרדות" נוסח שנות השלושים.