חוב עם שעבוד לעומת חוב אבוד

בימי הגאות העליזים של 2007, הפכה אדרי־אל, שעוסקת בייזום וניהול נדל"ן מניב, לחברה ציבורית. במקביל להנפקת מניותיה הנפיקה החברה שבשליטת (80.8%) גבי אדרי גם אג"ח ואופציות בשווי כולל של 79 מיליון שקל, ללא שעבוד או ביטחון כלשהו לטובת המשקיעים.

ב־2011, לאחר כניסתן לתוקף של תקנות ועדת חודק, הנפיקה אדרי־אל סדרת אג"ח נוספת (ב') שהונפקה עם שעבודים לבעלי האג"ח והבנקים על נכסים טובים שברשות החברה ועם התניות פיננסיות שמבטיחות למשקיעים יחס של 140% שווי ביטחונות לחוב והגנות נוספות מפני מתרחישים שונים.

דיזנגוף סנטר | צילום: צביקה טישלר

לקראת פירעונות אג"ח של כ־33 מיליון שקל ביוני־יולי השנה, אדריאל תכננה למכור חלק מאחזקותיה בדיזינגוף סנטר ובקניון בקריית שמונה. מחזיקי אג"ח ב', שלהם משועבדים הנכסים, התנגדו והעסקה לא יצאה אל הפועל. כתוצאה מכך אדריאל לא עמדה בתשלומי חודש יוני במועדם ו־S&P מעלות הורידה את דירוג החברה לחדלת פירעון (דיפולט).

לאדרי־אל יש נכסים טובים רבים ששוויים עולה משמעותית על היקף התחייבויותיה. בכל זאת, מחזיקי אג"ח א', שלא מחזיקים בביטחונות כלשהם, עמדו בפני סכנה להפסיד חלק מכספם. עלויות הפירוק במקרה של חדלות פירעון והמחיר שבו היו נמכרים הנכסים כנראה לא היו משאירים להם הרבה.

את השיעור הנוכחי מחזיקי האג"ח של אדריאל קיבלו בחינם, כי בינתיים החברה הודיעה שהיא תשלם למחזיקי אג"ח א' את כל החוב ל־2013. גל ההנפקות האחרון שבו מנפיקות חברות רבות אג"ח בתשואות נמוכות ללא ביטחונות, מבטיח לנו כנראה ששוב נוכל לראות את ההבדל שבין חובות עם שעבודים לבין חובות אבודים.