מחקר של הכנסת מטיל ספק במחוייבות המוסדות החרדיים ללימודי הליבה

"אף כי מוסדות הפטור מחוייבים בלימודי ליבה בהיקף של 11 עד 13 שעות לימוד שבועיות, יש לשאול האם שעות אלה ניתנות בפועל במוסדות החינוך ומה לומדים התלמידים במסגרתן. לשאלות אלה לא ניתן לקבל כיום תשובה ברורה ומהימנה" - כך קובע מסמך חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ). המסמך הוכן על ידי אתי וייסבלאי לקראת הדיון שיחל היום בוועדת החינוך של הכנסת בראשות ח"כ עמרם מצנע בנושא החלת תוכנית הליבה על מוסדות הפטור החרדים.

בשנת הלימודים תשע"ג פעלו במערכת החינוך 302 מוסדות פטור ובהם 746,34 תלמידים. מדובר במוסדות שיש להם פטור מחוק חינוך חובה ולכן רמת ההתערבות של משרד החינוך בתכני הלימוד שלהם נמוכה יחסית.

מוסדות הפטור הם ברובם תלמודי תורה לבנים בחינוך היסודי החרדי, בהם לומדים תלמידים מכיתה א' עד כיתה ח'. אלו הן עמותות עצמאיות הקשורות לרשתות החינוך החרדיות הגדולות: מעיין החינוך התורני ומרכז החינוך העצמאי.

האחריות המלאה על כלל ההיבטים הפדגוגים, המינהליים והתפעוליים של מוסדות הפטור, לרבות העסקת עובדי ההוראה, נמצאת בידי המוסד החינוכי. היום מתוקצבים מוסדות הפטור בהיקף של 55% ממוסד ממלכתי. בשנת 2012 העביר המשרד למוסדות הפטור 214.5 מיליון שקל.

המוסדות נדרשים להקדיש כ-5 עד 6 שעות שבועיות ללימודי חול מובהקים: מתמטיקה, טבע ומדעים, אמנות וחינוך גופני. אנגלית איננה נכללת בין מקצועות הליבה. מתוכם, 3 שעות שבועיות מוקדשות ללימודים באשכול מתמטיקה ומדעי הטבע ושעתיים שבועיות ללימודים באשכול שפות וספרות, הכולל עברית ואנגלית, ללא ציון המקצוע הספציפי שיש ללמד בשעות אלה.

לשם השוואה, מוסדות חינוך רשמיים בחינוך היסודי נדרשים ללמד בכל שבוע חמש שעות מתמטיקה, 3 עד 3 שעות של לימודי שפה, בהתאם לכיתה, שעתיים טבע ומדעים, שעתיים חינוך גופני, ו-3 שעות לימודי אנגלית בכיתות ד' ומעלה.

2.5 מפקחים על 203 מוסדות חינוך חרדיים

אולם כאמור, לא ברור גם אם שעות אלו מתקיימות. הסיבה היא המחסור במפקחים. מוסדות הפטור נמצאים תחת האגף של החינוך המוכר שאינו רשמי במשרד החינוך. בשנת הלימודים האחרונה היו באגף 2.5 תקנים ל-203 מוסדות הפטור מתוך 15 תקנים המיועדים לפיקוח על החינוך היסודי החרדי.

לשם השוואה, בחינוך הרשמי ישנו מפקח לכל 25-30 מוסדות חינוך. בחינוך המוכר שאינו רשמי היסודי החרדי ישנו מפקח על 40 מוסדות.

בשנת הלימודים האחרונה הועסקו 42 מפקחים באגף, ובשנת הלימודים הבאה צפויים להיקלט 15 מפקחים נוספים.

לדברי יהודה פינסקי, מנהל האגף לחינוך מוכר שאינו רשמי, חלק מן המפקחים החדשים עשויים להיות מיועדים לצורך פיקוח על מוסדות הפטור.

לפי מחקרו של ד"ר אודי שפיגל ממכון ירושלים לחקר ישראל שחקר את החינוך החרדי לבנים בירושלים, אין תכנית לימודים מסודרת ללימודי החול, כל מוסד חינוכי ואף מורים שונים באותו מוסד עשויים ללמד תכנים אחרים ואין במקצועות אלה מבחנים, יעדים וסטנדרטים קבועים.

לפי חוק ההסדרים מוסדות הפטור יחוייבו להשתתף במבחני המיצ"ב ובמבחנים בינלאומיים ובדיווח למשרד החינוך על מצבת המורים במוסד. כמו כן מוסדות פטור שירצו להמשיך ולהיות מתוקצבים בשיעור של %55 ממוסד חינוך רשמי יחוייבו לכלול בתכנית הלימודים שלהם בהדרגה את מקצועות הבסיס:

מתמטיקה, אנגלית ושפה, בהיקפים השווים לאלו של מוסד חינוך רשמי. מוסדות פטור שלא יעשו כן, יתוקצבו ב-30% בלבד.

מנכ"ל חדו"ש הרב אורי רגב מסר: "תוכנית הליבה הקיימת למוסדות חרדיים היא פיקציה. התיקון המוצע הוא צעד חשוב קדימה".