אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

חקר ביצועים: השבוע של אלשטיין ותנובה

החוזה של יו"ר החברה לישראל מוארך, תנובה מוזילה את מחיר הקוטג'. וגם: פסיקה היסטורית בארה"ב, סטנלי פישר מביע דאגה בעיתון הכלכלי המשפיע בעולם, בבזן מחלקים אופציות ושר האוצר שוב מסתבך

04.07.2013, 07:00 | כתבי כלכליסט

פסיקה היסטורית בארה"ב

לפעמים הדברים נעשים כל כך פשוטים, לרגע אחד. כל בני האדם שווים. כל כך פשוט. מערכת המשפט הוקמה כדי להבטיח צדק, לתת סעד לאזרחים שנעשה להם עוול. כל כך פשוט. בית המשפט העליון נועד להיות הכתובת האחרונה למי שחווה אפליה או שזכות בסיסית שלו נשללה. כל כך פשוט. נישואים הם מסגרת למיסוד יחסים בין בני זוג, רצוי בהתבסס על אהבה. כל כך פשוט. לא היה שום דבר פשוט במאבק של אדית ווינדזור, שלאחר מותה של בת הזוג שלה נדרשה לשלם מס הכנסה כאילו לא היו זוג, ובעקבות זאת הגישה תביעה לביטול הסעיף בחוק האמריקאי שקובע שנישואים הם איחוד רק בין גבר לאשה. לא היה שום דבר פשוט בקמפיין הציבורי שליווה את המאבק בתוך גל הומופוביה קשה. ובכל זאת, בפסיקת בית המשפט העליון האמריקאי בשבוע שעבר, פתאום הכל התחבר - אהבה, צדק, מערכת ממשלתית שמגִנה על האזרחים. כל כך פשוט, לרגע.

אדוה קיזלשטיין

ישראלי שני ב־NBA

החלום של גל מקל לשחק ב־NBA נהפך בימים אלה למציאות, ומזמין חיבוקים מכל עבר. בכל זאת, הישראלי השני בליגה הטובה בעולם. אלפי מילים נכתבות על המשמעת העצמית של מקל, העבודה הקשה, השנים הלא טובות בחו"ל, הגב הקר שקיבל ממכבי תל אביב, על זה שמה שמגיע מגיע. רובן נכתבו לפני ארבע שנים גם על הישראלי הראשון ב־NBA עומרי כספי - זה שעכשיו מחפש קבוצה, וכנראה לא ימצא אותה מעבר לאוקיינוס האטלנטי. זה שממש עוד רגע יישפכו עליו אלפי מילים על חוסר משמעת עצמית, ויתורים קלים, שנים לא טובות בחו"ל וגב קר שקיבל מקליבלנד, על זה שמה שמגיע מגיע.

רון גורדון

 

גל מקל, צילום: גיל נחושתן גל מקל | צילום: גיל נחושתן גל מקל, צילום: גיל נחושתן

 

תנובה מורידה מחירים

מינואר 2008, אז קנתה אייפקס את תנובה, עד יוני 2011, ערב מחאת הקוטג', עלה המחיר שמקבלים הרפתנים על החלב בכ־4%. מחיר הקוטג' זינק באותה תקופה ביותר מ־40%. כי במשך שנים לא היה קשר בין המחיר שבו המחלבות קונות את החלב למחיר שבו הצרכן קונה את מוצר החלב. והנה, השבוע, מחיר החלב הגולמי ירד, ותנובה בראשות אריק שור מיהרה להוריד את מחירי הקוטג' והגבינה הלבנה. אחריה הלכו גם טרה ושטראוס. אפשר לקוות שלא מדובר בתרגיל שיווקי ושבהזדמנות הראשונה המחירים יעלו, אלא שיש כאן שיקום ראוי להערכה של הקשר בין מחיר חומר הגלם למחיר המוצר ושינוי מהותי בהתנהלות החברות. צריך לזקוף את הקרדיט גם לציבור, אותו ציבור שמחה לפני שנתיים על מחיר הקוטג' ושהצליח לכופף לאחרונה את בנק לאומי בהסדר עם אי.די.בי. הוא לא מתחלף, הוא לא מתעייף, והחברות סוף סוף מפנימות.

נעמה סיקולר

אריק שור, צילום: עמית שעל אריק שור | צילום: עמית שעל אריק שור, צילום: עמית שעל

ראיון פרישה מפתיע

שלושה ימים אחרי שסטנלי פישר הכריז בגלי צה"ל שהוא מוטרד "מאוד" מהפופוליזם ברחוב ובכנסת, הוא אמר את זה גם ל"פייננשל טיימס". חלק נרחב מראיון הפרישה של הנגיד הוקדש לנושא, ובין השאר אמר ש"יש מרחק קטן מאוד בין דאגה מוצדקת או כעס על ריכוז הון ל'כל מי שעשיר הוא אדם רע'", ושהוא חושש שהלך הרוח הזה יאיים על היזמות הישראלית ו"על הנכונות ועל הרצון להשקיע בישראל". כשפישר מביע דאגה בכלי התקשורת בישראל, הוא מזהיר את הציבור המקומי שכדאי לו להירגע. אבל מה בדיוק הוא עושה כשהוא מביע דאגה בעיתון הכלכלי המשפיע בעולם? לא סביר להניח שפישר רוצה להבריח משקיעים זרים. אולי הוא מנסה להרגיע גם אותם, במסר מתוחכם: חרף הרוח הציבורית, ההנהגה הישראלית לא נסחפת לפופוליזם, אין לכם מה לדאוג, אתם יכולים לסמוך עלינו.

אורי פסובסקי

סטנלי פישר, צילום: אוראל כהן סטנלי פישר | צילום: אוראל כהן סטנלי פישר, צילום: אוראל כהן

בבזן מחלקים אופציות

אופציות הן כלי תגמול לגיטימי: הן אמורות להמריץ מנהלים להוביל את החברה לביצועים טובים יותר, שיניבו תשואות נאות לבעלים ולמשקיעים - ובאותה הזדמנות יגדילו את הרווח של המנהלים עצמם. בבזן הצליחו השבוע להכחיד כל זכר להיגיון הניהולי הזה, כשהאריכו את תקופת האופציות של המנכ"ל הפורש פנחס בוכריס עד לשנה מיום עזיבתו את החברה. מין פרס כזה, על העובדה שבתקופת כהונתו ביצועי המניה היו חלשים במיוחד. כדאי לזכור שאם מנתקים כל קשר בין כלי התגמול לעבודת המתוגמל, אי אפשר לצפות שהמתוגמלים, המנהלים, יטרחו לשמור על איזשהו קשר בין העבודה שלהם לביצוע החברה.

אלי שמעוני

פנחס בוכריס , צילום: אוראל כהן פנחס בוכריס | צילום: אוראל כהן פנחס בוכריס , צילום: אוראל כהן

יו"ר החברה לישראל מורח

השבוע החליטה האסיפה הכללית של החברה לישראל להאריך את החוזה של היו"ר אמיר אלשטיין בחצי שנה, עד שתקבע מדיניות תגמול. זה אותו אלשטיין שערב כניסתו של תיקון 20 לתוקף אישר את מחטף השכר של המנכ"ל ניר גלעד, וכמעט עשה מחטף דומה גם לעצמו. עכשיו הוא מושך זמן. הבעיה היא שנותנים לו. מיטב־דש, פסגות ואי.בי.אי התנגדו להארכה ודרשו שאלשטיין לא יקבל כסף עד שיסדיר מדיניות תגמול וחוזה חדש, אבל המוסדיים האחרים - מנורה, הראל, הפניקס, כלל ומגדל - אמרו לו: יאללה, קח עוד חצי שנה בתנאים שאתה רגיל אליהם במקום לקבוע מדיניות תגמול שפויה שנציגי הציבור יוכלו לאשר. ככה זה, אחד האנשים העשירים והמתוגמלים בישראל, עם היסטוריה של יריקה על בעלי מניות הציבור, שולף עוד טריק ואז מבקש על זה פרס. והנציגים שלנו נותנים לו אותו. כדאי שגם אנחנו נקבע מדיניות תגמול ראויה, לאנשים שמנהלים לנו את הכסף ככה.

גולן פרידנפלד

אמיר אלשטיין אמיר אלשטיין אמיר אלשטיין

בועת הנדל"ן מתנפחת

ביום שבו תלמידי היסודי קיבלו תעודות סוף שנה, הממשלה קיבלה ציון נכשל מהלשכה המרכזית לסטטסיטיקה. הוא נוסח באלגנטיות, אמת מרה ארוזה בקצרה: "הכמות המבוקשת של דירות בינואר עד מאי 2013 דומה לכמות שנרשמה בינואר עד מאי 2012. בסוף מאי 2013 נותרו 5.4% פחות דירות למכירה מבסוף מאי 2012". כלומר הביקוש לדיור נותר כשהיה, אבל היצע הדירות המשיך להצטמצם. החיבור של שני אלה מוביל לתוצאה פשוטה: המחירים ממשיכים לעלות. ארבע שנים מנסים פקידים, שרים, נגיד וראש ממשלה לעצור את המגמה, ממציאים רפורמות, ועדות, תוכניות. ארבע שנים, המשוואה הפשוטה לא משתנה והבועה רק מתנפחת. זה פשוט גדול עליהם.

שאול אמסטרדמסקי

בנייה בכפר גנים, פ"ת, צילום: דוד הכהן בנייה בכפר גנים, פ"ת | צילום: דוד הכהן בנייה בכפר גנים, פ"ת, צילום: דוד הכהן

שר האוצר שוב מסתבך

שלי יחימוביץ' התלוננה בפייסבוק ששר האוצר יאיר לפיד טרפד הצעה לחייב את המדינה לשלם לספקיה בתוך 30 יום. לפיד מיהר להגיב וכתב שאם יחימוביץ' היתה רוצה היא היתה יכולה להיות שרת האוצר, אלא שהיא ברחה מאחריות והחליטה להשאיר את ניהול הכלכלה למי שאינם בורחים מאחריות. באותו יום נכנסה לתוקף ההחלטה הטיפשית של השנה (נכון לרגע זה): הייקור המסיבי של משקאות אלכוהוליים פשוטים והוזלת היוקרתיים. לפיד הסביר שגם הוא מתנגד לכך, אלא שקודמו בישל את המהלך ואי אפשר היה לחזור ממנו בגלל התחייבויות בינלאומיות; אגב, לפיד הוא שקבע את המועד ואת גובה ההתייקרות. כמה ימים קודם, שוב בפייסבוק, שוב בתגובה מתלהמת לגולש אחר, לפיד הסתבך כשהכחיש שהתנגד בעבר למאגר הביומטרי שבו הוא תומך כיום, ואז הסביר שהוא לא התנגד למאגר, זו הסיעה שהתנגדה. ככה זה, לפיד לא בורח מאחריות. הוא פשוט מטיל אותה על אחרים.

גבי קסלר

יאיר לפיד, צילום: אלכס קולומויסקי יאיר לפיד | צילום: אלכס קולומויסקי יאיר לפיד, צילום: אלכס קולומויסקי

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות