אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"יש להשתחרר מהתפישה של שנות ה-50 שלפיה כשלאנשים רע זה טוב למשק" צילום: אריאל בשור

"יש להשתחרר מהתפישה של שנות ה-50 שלפיה כשלאנשים רע זה טוב למשק"

אלי יונס, מנכ"ל מזרחי טפחות, בכנס לשכת רו"ח: "אם רוצים לעודד צמיחה צריך לדאוג שמעמד הביניים ייהנה מהכנסה פנויה גדולה הרבה יותר"

03.07.2013, 10:42 | הדר קנה
"אם נעשה 'עלייה' לערבים ולחרדים ונשלב אותם במשק הישראלי - עלייה שלא צריך לבנות לאוכלוסייה בתי ספר או ללמד אותם שפה - מקבלים עלייה מבפנים, הזרם הבא של פוטנציאל הגידול של המשק הישראלי", כך אמר היום אלי יונס מנכ"ל בנק מזרחי טפחות בכנס אילת של לשכת רואי חשבון.

לדבריו: "אחד הדברים המעניינים הוא לבחון את גלי העלייה הגדולים - שיצרו צמיחה מדהימה במשק ולא חשוב מאיפה הייתה העלייה. זה נשמע מוזר - כי גל עלייה יוצר הרבה בעיות קליטה למדינה, בשטח רואים שזה מוביל לקפיצה עצומה ברמת התוצר של המשק הישראלי ולא חשוב מאיפה הגיעה העלייה.

יונס. "גלי העלייה הגדולים יצרו צמיחה מדהימה", צילום: אוראל כהן יונס. "גלי העלייה הגדולים יצרו צמיחה מדהימה" | צילום: אוראל כהן יונס. "גלי העלייה הגדולים יצרו צמיחה מדהימה", צילום: אוראל כהן

יונס נאם בפאנל בנושא 'מדיניות האשראי לעסקים במשבר' ודיבר על בחירתו של יעקב פרנקל לתפקיד נגיד בנק ישראל החדש. "מה שמעניין בכהונה שלו שיש פער של 13 שנה בין התקופה הקודמת שלו כנגיד לבין מה שצפוי לו בשנים שיבואו. יש דבר אחד שקיבל תאוצה מאז תקופת הנגידות הקודמת - הדת החדשה והיא דת עצמאות הבנק המרכזי. זה תוצר של מצב פוליטי - מבנה קואליציוני".

הוא הסביר: "קשה לנהל מדיניות פיסקאלית. אם סוקרים מה קרה לקראת המשבר ב-2008 באירופה ובארה"ב היה חוסר הסכמה מוחלט בנוגע למדיניות פיסקאלית. הבנק המרכזי האירופאי עסק בבנייה של מערכת מוניטארית - מטבע היורו וכינון של סדר מוניטארי, אבל כל מדינה בתחום הפיסקאלי עשתה משהו אחר כדי שמנהיגיה יבחרו. מאז המשבר ועד היום מנסים לסגור את הפערים בין מה שרצוי לעשות בצד הפיסקאלי לבין התוצאות הלא כ"כ מוצלחות. הקושי לנהל מדיניות פיסקלית יצרה את הדת של עצמאות הבנק המרכזי".

יונס סבור כי היום תפקידי הבנק המרכזי שונים :"זה כבר לא שמירת יציבות המחירים בהורדת ריבית. אחד הדברים המרכזיים שנראה את קברניטי המדיניות המוניטרית - נראה אותם מעורבים בשאלות התקציבית פנימיות וגם חלק מהשיח הבינלאומי הדיפלומטי כלכלי".

עוד יעד מרכזי לדעתו של יונס הוא יצירת שוק הון פעיל: "ללא סביבה של שוק הון תחרותי סביר להניח שגם עסקים יתקלו בקשיים גדולים מאוד בגיוס כסף. השוק החוץ בנקאי היה פעם מילת גנאי, היום מבינים שהוא צורך של המערכת. כי הבנקים לא יכולים לספק מאפיינים רבים של שוק האשראי. השוק המוסדי שהתעורר וצמח הוא ספק של 50% משוק האשראי של עסקים בישראל. היותו של שוק כזה פעיל, נגיש ונוח - הוא הכרח כדי שהכלכלה תוכל לצמוח. כשמסתכלים על השוק הישראלי אני קצת מוטרד - הניגשות להון ולאשראי הולכת וקטנה. זה לא קשור לנגישות או לנזילות של השוק. זה קשור לכך שהשוק קפוא. הגידול באשראי לעסקים אם בכלל הוא אפסי ואפילו שלילי - לא כי הבנקים לא נתנו אשראי. אלא כי אנחנו במשק ממותן - ירידה ביבוא, ירדה בצבירה של מלאי עסקי".

יונס סבור כי קטר הצמיחה של המשק הוא הייצוא והצריכה הפרטית: "כשמנסים להבין מה גורם לדעיכה של המשק - אפשר להבין שהמשבר באירופה פגעו בייצוא בישראל. קשה מאוד לעשות הפניית מאמצים לשווקים אחרים, וקשה לקשור קשרים מחדש של שווקים במזרח. היום הייצוא הגיע עד לכדי מחצית מסך כל התוצר של המשק הישראלי - עד לא לפני זמן רב היה לנו עודף במאזן. קטר צמיחה זה אינו פועל כמו שפעל קודם. השאלה המרכזית שצריך לשאול מה הקטר צמיחה האלטרנטיבי - התשובה היא הצריכה הפרטית. צריך להשתחרר מהתפיסה של שנות ה-50 שלאנשים רע זה יותר טוב למשק. צריך מספיק כסף בשביל לצרוך".

לדבריו: "אם אנחנו רוצים לעודד צמיחה צריך לדאוג שמעמד הביניים יהנה מהכנסה פנויה הרבה יותר. וזה קשור למחירים ולמדיניות מיסוי. המקורות של הממשלה לא יכולים להיות העלאת מע"מ שמקטינה את הצריכה הפרטית, אם רוצים לעודד פעילות משקית צריך לדחוף מקורות לתוך המשק".

הא מסביר: "מי שיסתכל מהצד ויהיה גורם משפיע יבין שהממשלה צריכה לסגור את הגירעון טכנית אבל לא לפגוע בסיכויי הצמיחה של המשק".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
מהאדם שגרף מיליונים ע"ח הציבור
איך מאז יונס לדבר כאשר משכורתו הרקיע שחקים. אין לו מושג מה עובר על אדם עם משכורת ממוצעת. במקום לגרוף מיליונים ,חלק את עושרך ועושר חבירך הטיקונים , מנהלי חבנקים וחברות ציבוריות באופן צודק. אין שום סיבה בעולם שמנהל כלשהו ירויח יותר מראש ממשלה/רמטכ"ל. אף אחד לא מחכה להם בחו"ל וכל משכורתם נובעת מקשרייהם האישיים. תן לי ואתן לך
א  |  03.07.13
1.
גם יונס וגם זליכה חושבים באותו ראש:
זליכה: יש פה מתקפה מאורגנת על כוח הקניה של מעמד הביניים, שמוביל להקטנת צריכה, סגירת מקומות עבודה קטנים, פיטורין, עודף במחפשי עבודה, הורדת משכורות, ומכאן הקטנה נוספת של כוח הקניה, בור בהכנסות המדינה ממסים, ומכאן העלאת אחוז המסים, והקטנה נוספת של כוח הקניה.... זה נעשה על ידי : מיסוי גבוה על עסקים קטנים ושכירים- שבעזרתו מממנים הטבות מס לעסקים הגדולים. ריבית נמוכה מדי- להקטנת החזרי הריבית של החברות הגדולות (הלוות העיקריות במשק) וגם ניפוח ערך הנכסים שלהם במאזנים (נדלן ומניות, שאיתם ממנפים עוד ומקבלים עוד הלוואות) הורדת ערך השקל- מייקר כל מוצר מיובא, מייקר מאוד את תשלומי הקרן והריבית שמדינת ישראל חייבת בעיקר בדולרים הגבלים עסקיים - מאשרים מיזוגים במקום לכפות פיצולים, פחות תחרות, אוליגופולים ואוליגרכיה, בכל ענף במשק- רכב, מזון, אינטרנט, כרטיסי אשראי ועוד המון והכי חשוב- נותנים מיליארדים לאינטל, ומכל חצי מיליון דולר שאינטל מקבלת היא יוצרת פה מקום עבודה וזה נהדר. אלא שבחצי מיליון דולר שהיה מגיע לציבור ולשכבות החלשות, היו משתמשים לצריכה בעסקים קטנים של מסחר ושירותים, ובענפים אלו על כל 30,000 דולר אפשר ליצור מקום עבודה חדש. כלומר פגענו ב 16 מקומות עבודה וייצרנו אחד.
האזרח ב' , מרכז  |  03.07.13