פירון: נתוני תקציב משרד החינוך יעלו לרשת בתוך חודש וחצי

"בשבוע הבא תקום ועדה בין משרד האוצר ומשרד החינוך להחלת תקצוב דיפרנציאלי לצמצום הפערים בחינוך. בתשלומי ההורים יש כשל בעצם קיומם אך הסיטואציה שמנהל עומד מול תלמיד או הורה אינה יכולה להיות ותוצא מחוץ לבית הספר. תשלומי ההורים גם יהיו דיפרנציאלים". כך אמר שר החינוך שי פירון בדיון על תקציב החינוך בוועדת הכספים הראשות ח"כ ניסן סלומינאסקי.

"הבעיה המרכזית היא העובדה שמדינת ישראל מוציאה פחות פר ראש על ילד מאשר מדינות ה-OECD. אנחנו נמצאים באגדה שישראל מוציאה הכי הרבה על חינוך, אבל אנחנו לא לוקחים בחשבון את הגידול הטבעי", פתח פירון. לפי דו"ח של ה-OECD שפורסם בשבוע שעבר, בין 1995 ל-2010 גדלה ההשקעה פר תלמיד ב-27% בעוד בממוצע ב-OECD ב-61%. פירון הסתייג כי מאז הפער צומצם בעקבות החלטות הממשלה בשנתיים האחרונות, אך הוא עדיין קיים. לפי נתוני המשרד, בין 2000-2013 גדל מספר התלמידים ב-31% ותקציב המשרד ב-59%. "אצלנו הגידול בתלמידים הוא גבוה יותר מהגידול בהשקעה. גם בציבור החילוני הגידול הטבעי גבוה יותר מהממוצע. אחרי התקציב ניכנס לחשיבה אסטרטגית איך אנחנו מתמודדים עם הגידול המבורך בילדים והצורך להגדיל את התקציב", הבטיח פירון.

תקציב משרד החינוך יעמוד ב-2013 על 42.4 מיליארד שקל, גידול של 6.1 מיליארד שקל יותר מ-2012. אולם רובו הוא תוספות בעקבות ועדת טרכטנברג, שחלקן אף קוצצו. "זאת נראית תוספת לכאורה גדולה ולא מידתית אך נובעת מהחלטות ממשלה קודמות", אמר פירון.

הבעיה השנייה שציין פירון היא גודל הכיתות בישראל. הממוצע ביסודי בישראל הוא 27.3 תלמידים בכיתה והממוצע ב-OECD הוא 21.2 תלמידים בכיתה. הכיתות במגזר הערבי הן הצפופות ביותר. "רוב המחקרים בעולם לא מצאו זיקה בין הישגים לימודיים לגודל הכיתה. הם מצאו בין איכות המורה להישגים. אבל המחקרים בודקים את ההישגים הלימודים במובן היבש של המילה", אמר פירון וסיפר כי המשרד במשא ומתן עם האוצר כדי לבנות עוד 300 כיתות נוספות בשנה הבאה.

גודל הכיתות המותר בישראל הוא עד 40 תלמידים, אולם ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו) אמר כי בעצמו ראה כיתה של 42 תלמידים במגזר הדרוזי: "יש כל כך הרבה מורים במגזר הדרוזי אבל הם לא מוצאים מקום עבודה".

פירון התייחס גם לקיצוצים הצפויים בתקציב המשרד: "החלטנו להאט את רפורמת עוז לתמורה בהסכמה עם ארגון המורים. והדבר השני להאטה בשנה וחצי הוא התוכנית להקטנת כיתות ב'. כמו כן עצרנו את תוכנית הצהרונים מסיבה חינוכית כי כל עובדי משרדי חושבים מהיום הראשון שהגעתי שזה שירות לא טוב". פירון הסביר כי הוא בוחן הבטים מהותיים בתוכנית ולאחר תיקונם ייבחנו איך להמשיך הלאה. " אנחנו רוצים לתת לכל ילד בישראל את הצהרון".

פירון הוסיף כי "אנחנו מקווים שהמשא ומתן עם האוצר יאפשר יישום של יום חינוך ארוך לכולם". ח"כ ראובן ריבלין אמר כי הפער בין 800 מיליון לקיום יום לימודים ארוך מחייב להעמיד את זה בראש סדר העדיפויות: "הדבר הזה נותן הזדמנות שווה לכל ילדי ישראל".

החינוך הציבורי בפשיטת רגל

"בחודש וחצי הקרוב נעלה את נתוני משרד החינוך. השלב הראשון להסדרה הוא השקיפות", הבטיח פירון. זאת לאחר שכפי שפורסם היום בכלכליסט, משרד החינוך לפני שנתיים לפי החלטת ממשלה היה אמור לעלות מערכת ממוחשבת זו. מדובר במערכת "במבט רחב" שעלתה כבר לאוויר, אולם לפי משרד החינוך הנתונים שם אינם מדויקים ומעודכנים ולא ניתן להשתמש בהם עד שהורידו את האתר מהאוויר.

ח"כ יעקב ליצמן התייחס לסוגיית החינוך החרדי: "למה חילונים הולכים ללמוד בבתי ספר דתיים וחרדים? כי הם אומרים שהחינוך הציבורי בפשיטת רגל. ולמה אתה צריך בייביסיטר שהאוצר יעביר לימודי ליב"ה? אתה לא יכול לעשות את זה לבד?". סלומיאנקי אמר כי הוא מקווה שלאחר ההצבעות, הקיצוץ המיועד בישיבות לתלמידי חו"ל לא ישאר כפי שהוא בחוק ההסדרים.

"מדינת ישראל לא נהגה כלפי הציבור החרדי והערבי באופן ראוי ונכון. הפערים גדולים מדי וזה לא יפתר ביום אלא על פני עשור. אני מתחייב להגיש תוכנית שתייצר שינוי רדיקלי בשאלות של מבנה, תוכן והתנהלות המערכת בנוגע למפקחים, ואני תומך בהצעת החוק של ח"כ טיבי. נגמרה התקופה שבה משרד החינוך מעלים עין מהחינוך הפרטי. אני מוחה על הדברים של ליצמן על החינוך החילוני, זאת מערכת חינוך שמייצרת לוחמים עזי נפש וזוכי פרס נובל", סיכם פירון.