אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השבוע: כמעט אצלנו צילום: אלכס קולומויסקי

השבוע: כמעט אצלנו

הזוועות שקורות במשפחות של אחרים יכלו להתרחש גם בבית שלנו. זאת הסיבה שכאשר אנו שומעים על אירועים כאלה אנחנו מרגישים שמישהו בעט לנו בבטן

04.07.2013, 08:54 | תמי ארד
מצרים בועטת את מורסי. מעניין, מלחיץ במידה מסוימת, אבל אם להיות כנים עם עצמנו לא באמת נוגע לנו בקרביים. דניאל מעוז הורשע ברצח הוריו, ותינוקת בת תשעה חודשים נשכחה בג'יפ המשפחתי ומתה. שני המקרים השונים כל כך הם האגרוף בבטן שקיבלנו השבוע. וכן, שני המקרים אירעו מרחק נגיעה מהבית שלי ומהבית שלכם.

לא יכול להיות! כך מתחיל סיפור אמיתי. י' ילדה את בתה הבכורה בשנות העשרים לחייה. לאחר כחודש היא יצאה עם התינוקת לקניות בעיר. למותר לציין שבלילות היא ישנה רק שעות ספורות. י' נכנסה לחנות והתינוקת התנהגה למופת בזמן המדידות. היא רכשה שמלה ושתי חולצות, שילמה ויצאה מהחנות שבעת רצון. לאחר כמה צעדים קלילים ומשוחררים היא חשה שמשהו חסר לה. התיק היה תלוי על כתפה, ולאחר בדיקה מהירה היא מצאה שכל האביזרים החשובים, הארנק ומפתחות המכונית (בתקופה הפרה־היסטורית ההיא טלפונים ניידים טרם נולדו), שוכנים במקומם הקבוע. חלפה עוד דקה עד שהיא קלטה מה חסר. היא רצה לחנות כל עוד נפשה בה. אפשר לנשום. לא קרה כלום. התינוקת ישנה שנת תינוקות בעגלה ואף אחד לא הבחין בהיעדרותה הנפשעת של האם. התינוקת של י' בת 30 כיום. י' מעולם לא סיפרה לה על רגעי האימה, רגעי הבושה.

דניאל מעוז. ארבעה ילדים, האחד גדל להיות פסיכופת, צילום: אלכס קולומויסקי דניאל מעוז. ארבעה ילדים, האחד גדל להיות פסיכופת | צילום: אלכס קולומויסקי דניאל מעוז. ארבעה ילדים, האחד גדל להיות פסיכופת, צילום: אלכס קולומויסקי

זה לא דומה לאסון שאירע השבוע ברמת גן, אך ממחיש את היסח הדעת הרגעי שחווה כמעט כל הורה לפחות פעם אחת בחייו. כאשר המילה "כמעט" עומדת בפני עצמה ההגדרה המילונית עשויה לבלבל - מאחורי "פחות או יותר", "פלוס מינוס" או "בקירוב" מסתתרת התנועה הזאת של כף היד, שנעה מצד לצד בתוך המפרק. ההבדל בין "כמעט" ל"אסון" מתבטא בדפיקות לב מואצות שמוסדרות כאשר אלת המזל מתייצבת בדקה ה־91.

לחיות עם ילד מת זה לקום בכל בוקר להתמודדות. יש המתארים את החיים שאחרי כשחייה בים גבה גלים. יש גלים שאפשר לצלוח ויש שמנפצים אותך אל הסלעים. כאשר הילד מת עקב רשלנות רגעית נדמה שאתה צף לנצח בים של רגשות אשם. האקסיומה של הייעוד ההורי - הגנה על ילדך באש ובמים - מתרסקת לרסיסים, ואין זה משנה אם היית עד לאותה התאונה האיומה הורה לתפארת.

מספרים שהוריו של דניאל מעוז היו הורים למופת. הם כיסו את חובותיו, תמכו בו וחיפשו דרכים לסייע לו. מעוז הוא דוגמה לתאונה שטנית במשפחה. זוג הורים מביא לעולם ארבעה ילדים, שניים מהם תאומים, שאחד מהם גדל להיות פסיכופת. תאונות מהסוג הזה מפתיעות באכזריותן ומערערות את יציבות האורגניזם המכונה משפחה. עד הרצח משפחת מעוז היתה משפחה נורמלית. עד התאונה המשפחה של התינוקת מרמת גן היתה משפחה נורמלית. טולסטוי תיאר במשפט אלמותי את ההבדל הדק - "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, וכל משפחה אומללה על פי דרכה".

תגיות